שוחד, מרמה והפרת אמונים: החומרה והעונשים
כתב החשדות שהעביר היועץ המשפטי מנדלבליט לראש הממשלה נתניהו עוסק בעיקרו בסעיפים 290 (שוחד) ו-284 (מרמה והפרת אמונים) לחוק העונשין. מה מכילים הסעיפים? מה דינו של מי שמורשע בעבירות אלה? ואילו נבחרי ציבור הסתבכו בהן?
היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הודיע אמש (יום ה') כי ראש הממשלה בנימין נתניהו יואשם בכפוף לשימוע בעבירת שוחד בתיק 4000 (פרשת בזק-וואלה) ובעבירת מרמה והפרת אמונים בתיק 1000 (פרשת המתנות) ובתיק 2000 (שיחות נתניהו-מוזס). מהן העבירות, ומה העונש הקבוע בחוק?
לקריאת ההחלטה של היועץ המשפטי לממשלה - לחצו כאן
לקריאת תמצית החשדות בפרשות השונות - לחצו כאן
לקריאת המסמך המלא שהועבר לפרקליטי נתניהו - לחצו כאן
העונש המקסימלי בגין קבלת שוחד עומד על 10 שנות מאסר. לפי סעיף 290 לחוק העונשין, עבירת השוחד מחולקת לשניים: נותן השוחד - לפי רוב לא עובד ציבור, ומקבל השוחד - עובד הציבור. החוק מחמיר יותר עם המקבל - עובד הציבור.
תיק 4000 נגמר בשוחד: "דרישות יומיומיות בשעות יוצאות דופן"
תיק 2000: אישומים נגד נתניהו ומוזס בכפוף לשימוע
"קו אספקה של סיגרים ושמפניות": טובות ההנאה בתיק 1000
קבלת שוחד מוגדרת כך: "עובד ציבור הלוקח שוחד בעד פעולה הקשורה לתפקידו. דינו - מאסר עד 10 שנים או קנס". עבירה של מתן שוחד מוגדרת כך: "נותן שוחד לעובד הציבור בעד פעולה הקשורה בתפקידו. דינו - מאסר שבע שנים או קנס".
סעיף נוסף קובע מהן הדרכים לתת או לקבל שוחד. לפי החוק, לא משנה אם מדובר במתן כסף, דבר השווה לכסף, שירות או טובת הנאה אחרת - אם ניתן הדבר בעד מעשה של עובד ציבור או הימנעות ממנו, השהייה שלו, החשתו או אפליה לרעה או נבחר הציבור היה בעד פעולה מסוימת או כדי להטות משוא פנים ואם נהנה מקבל השוחד מהדבר או אדם אחר.
אולמרט, דרעי ופואד
נבחרי ציבור רבים הורשעו בעבר בעבירת השוחד. הבולט בהם הוא ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, שהורשע בעבירה זו בפרשת הולילנד. תחילה גזר עליו בית המשפט המחוזי בתל אביב שש שנות מאסר בגין קבלת שוחד בשני מקרים. אולמרט ערער - וזוכה באופן חלקי.
אחר כך הוא הורשע בלקיחת שוחד בסך 60 אלף שקל מעד המדינה שמואל דכנר באמצעות מזכירתו שולה זקן, לצורך מימון גירעונות של קמפיין הבחירות. לבסוף נקבע עונשו של אולמרט על 18 חודשי מאסר.
שר הפנים ויו"ר ש"ס אריה דרעי הורשע ב-1999 בלקיחת שוחד. הוא נידון בתחילה לארבע שנות מאסר, אך בית המשפט העליון הקל בעונשו והפחית שנת מאסר. בסופו של דבר ריצה דרעי שנתיים מאחורי סורג ובריח.
גם השר המנוח בנימין (פואד) בן אליעזר ז"ל הואשם ב-2015 בקבלת שוחד. בין היתר נטען שהוא קיבל סכום כסף תמורת סיוע במתן אשרה לחברו למצרים. האישום נגד בן אליעזר נמחק עם מותו, אך משפטו של הנאשם במתן השוחד עדיין מתנהל.
סגנית שר הפנים לשעבר ומזכ"לית ישראל ביתנו לשעבר פאינה קירשנבאום מואשמת בימים אלה במקרים רבים של קבלת שוחד.
מרמה והפרת אמונים היא עבירה ייחודית שביצע עובד ציבור, ושקשורה לתפקידו כעובד ציבור. הגדרתה בחוק מעט עמומה ורחבה. כך למשל, כשאדם מסוים מצוי בניגוד עניינים במסגרת תפקידו הציבורי או הפר את טוהר המידות בתפקידו, הוא עשוי להסתבך בהפרת אמונים.
בהיעדר הגדרה מפורטת בחוק, הפרת אמונים הוגדרה בפסיקות של בית המשפט: נשיא העליון לשעבר אהרון ברק שדן בפרשת שמעון שבס, מנכ"ל משרד ראש הממשלה בתקופת רבין, הגדיר את המטרות העומדות בבסיסה של הפרת האמונים: "האיסור הפלילי על הפרת אמונים הוא מכשיר מרכזי למאבקה של החברה לשמירה על טוהר השירות והשורות, למניעת סטיות מהשורה ולהבטחת אמון הציבור במשרתי הציבור".
השופט ברק הוסיף כי "רוצים אנו לקיים בישראל חברה מתקדמת הבנויה על מנהל ציבורי תקין על שלטון החוק ועל יחסי אנוש המעוצבים על בסיס יושר הגינות וטוהר המידות האיסור הפלילי על הפרת אמונים נועד להבטיח מטרות אלו".
באותה הפסיקה נאמר כי האיסור הפלילי על הפרת אמונים בא לשמור על שלושה ערכים מוגנים: אמון הציבור בעובדי ציבור, טוהר המידות של פקידי ציבור ואינטרס הציבור שעליו מופקד עובד הציבור. הוסכם כי הפגיעה צריכה להיות מהותית באלו ועם מימד של חומרה והיסוד הנפשי בעבירה הוא מודעות למעשים.
העונש על עבירה זו מוגדר בסעיף 284 לחוק העונשין, ולפיו העונש הוא עד שלוש שנות מאסר. "עובד הציבור העושה במילוי תפקידו מעשה מרמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור, אף אם לא היה במעשה משום עבירה אילו נעשה כנגד יחיד, דינו - מאסר שלוש שנים", קובע החוק.
כך למשל, ב-2003 גזר בית המשפט העליון ארבע שנות מאסר על השר לשעבר שלמה בניזרי. זאת אחרי שהורשע הן בשוחד והן בהפרת אמונים ועבירות נוספות.
באוקטובר 2017 חתמה הפרקליטות על הסדר טיעון והגישה במקביל כתב אישום נגד שר התיירות לשעבר סטס מיסז'ניקוב, שהודה בסעיף עבירת מרמה והפרת אמונים. בית משפט השלום בתל אביב הרשיע אותו וגזר עליו 15 חודשי מאסר.
במקרה זה פעל השר פעל בניגוד עניינים חמור, בעת היותו שר התיירות, באמצעות הקצאת תקציב של כמיליון שקל לפסטיבל הסטודנטים באילת ב-2010 ובמקביל המליץ למארגני הפסטיבל להעסיק את יוליה רוט, שאיתה ניהל מערכת יחסים קרובה ומוצנעת, בהפקת הפסטיבל. הוא פעל באופן אישי כדי לקדם את קיום הפסטיבל בתמיכת משרד התיירות ולא גילה לעובדי משרד התיירות על הקשר שיש לו עם רוט.
לפנייה לכתב/ת 
