הגזענות והמשיחיות היהודית צועדות יד ביד
החזון המשיחי-גזעני בדורנו מציע תפיסת עולם פשוטה: עם ישראל חוזר לארץ ישראל, מקדש אותה והופך אותה למדינה יהודית. במהלך בניית העליונות היהודית תפרוץ מלחמה ויוקם בית המקדש השלישי. אבל הערעור המפתיע והחשוב ביותר על התורה המשיחית, בא מבית - מהנשים הדתיות
"מביט אל הנייר ולא יוצא לי קול"
כך כתב אריק איינשטיין ז"ל. קשה למצוא מילים שיביעו את הבהלה והכאב נוכח הלגיטימציה לתורתו הגזענית של הרב כהנא. מרימי הידיים בעד ההתמזגות מתנצלים בחצי-פה: "אין ברירה", "גוש חוסם" וגם "שותפות טכנית", ומדברים על "מים לכבות בהם שריפות".
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
יכול להיות שאני טועה וכותבת מבהלת לבי, אבל נדמה לי שעם הימים מתגברים בציונות הדתית הקולות המצדיקים את החבירה לאנשים עם תפיסת עולם גזענית, ועם רקורד אלים כלפי ערבים ויהודים שמאלנים.
הלב בוכה. איך אנחנו, איך העם היהודי, נכניס למקום ששמו "כנסת ישראל" עוד שנאת אדם וחווה? איך אנחנו, שסבלנו רדיפות, מביאות את החושך הזה (שוב) אל בית הנבחרות שלנו, ולמה דווקא הציונות הדתית נפלה בבור ששמו "המטרה מקדשת את האמצעים" - וסוללת לגזענות את שביל הגישה?
פעם הציונות הדתית הייתה הבית שלי. יש סיבות להתגאות בה וקשה להבין מדוע היא ממיטה על עצמה חרפה. חברות וחברים שלי, באותו בית צמחנו, הציונות הדתית הייתה פעם (כלשונו של ירמיהו) "שורק... זרע אמת" ועכשיו? "אֵיךְ תֹּאמְרִי לֹא נִטְמֵאתִי?!" "כִּי אִם תְּכַבְּסִי בַּנֶּתֶר וְתַרְבִּי לָךְ בֹּרִית נִכְתָּם עֲוֹנֵךְ". יש כתמים שלא יורדים בכביסה.
הלב בוכה ומסרב להאמין
ברגעים כאלה אני מחפשת שורשים להיאחז בהם, וכשמדובר בבכי על בנים שאיבדו הגבול, רחל היא הבחירה הטבעית. לכן הופתעתי כשהתגברו דווקא יפחותיה של לאה והבהירו שהפעם היא מבקשת לקונן.
"אני ראשית השושלת של דוד המלך, וביני לבינו נמצאות נשים חזקות שהביאו לעולם ילדים בדרך לא דרך, בדרך שהייתה מוציאה להפגנות אלימות את הגזענים היהודים, שמבקשים עכשיו להשתלט על כנסת ישראל. אני צריכה לבכות, וכשארגע מהדמעות, כמו אימא טובה אני צריכה לנזוף בהם ולספר להם כמה רחקו מהמורשת המשפחתית. הפעם", היא אמרה לי, "אני, עם העיניים הרכות, צריכה לבכות".
בואו נדבר על המשיח
הגזענות והמשיחיות היהודית צועדות יד ביד, בוודאי במפלגה החדשה, ולכן חשוב להזכיר שהמשיח היהודי הוא בן תערובות. מגילת רות שנאבקת בבדלנות הגזענית, מסתיימת ברשימת שושלתו של דוד המלך, אבי המשיח. השושלת, בכוונת מכוון, בועטת בתרבות הגזענית, שכן בראשה ניצב פרץ, בנה של תמר, שנולד מתשלום החוב שגבתה מיהודה. יש שיאמרו שהוא ממזר האסור לבוא בקהל אדוני, ודווקא משום כך, מדגישה מגילת רות את ייחוסו של דוד אל פרץ.
הרבה יותר קרוב לדוד המלך, והרבה יותר קשה למערכת העיכול הגזענית, ניצבת רות המואביה, שעל עמה נאמר (דברים כ"ג, ד'): "לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה'... עַד עוֹלָם". האישה הזאת, שעימה ועם צאצאיה אסור ליהודים להינשא, היא סבתו הגדולה של המלך דוד.
"בנים גידלתי ורוממתי והם פשעו בי"
כך אומרת לאה ומבכה על בניה. "אני נשבעת ביקר לי, שנתתי להם חינוך טוב. מה לא עשיתי? את רות הבאתי ממואב עד בית לחם רק על מנת ללמדם כמה מבורך ומפרה יכול להיות המפגש עם הגויים. דאגתי שדוד המלך יהיה צאצא של ממזר ומואביה, מה לא עשיתי?" ממשיכה לאה למלמל ולדמוע ועיניה כבר רכות באופן מסוכן. לאה מבינה שהחינוך שלה נכשל אבל אין לה מושג היכן היא טעתה ואיך ניתן היה לומר את הדברים בצורה ברורה יותר.
האם זה בגלל שהכוח משחית?
מבעד לדמעות רואה לאה דרשן מתקרב אליה, הוא הקדיש לרות את ספרו (מדרש זוטא לרות) ועכשיו הוא מבקש לנחמה, ולהסביר לה שזו דרכו של עולם "את דווקא נתת דוגמה נהדרת", הוא אומר, "אלא שדוד, הצאצא שלך, הצליח יותר מדי, וגם את הטובים בבני אדם הכוח משחית".
והוא מציע סיפור (ב', י"ג): "ותאמר (נעמי לבועז): אמצא חן בעיניך אדוני כי ניחמתני. מה נחמה ניחמה (בועז)? אמר לה: עתידה את לעלות לגדולה, ועתידים בניך להיות מנהיגים של ישראל, ועתידה את ללבוש כתר מלכות, אף על פי שאת רואה עצמך שאת ענייה, עתיד לצאת ממך בן שהוא מקדיש מאה אלף ככרי זהב ביום אחד... ביום שהרג דוד את גוליית הפלישתי, השליכו עליו בנות ישראל את כל הכסף והזהב, והקדישו (דוד) לבית המקדש, וכיון שבא רעב שלוש שנים, ביקשו ממנו ישראל ליתן (להם את הכסף שהקדיש למקדש) ולא רצה ליתן להם כלום. אמר לו הקדוש ברוך-הוא: לא קיבלת עליך להחיות בו עניים, חייך אין אתה בונה אותו, אלא על ידי שלמה בנך".
פעם דוד היה נער אדמוני, מפתיע ביכולות ובתעוזה והציל את העם מגוליית. אבל ההצלחה סימאה את עיניו והוא רצה הכול. הוא רצה גם לבנות את המקדש. הוא כל כך רצה לבנות את המקדש, שעל פי המדרש הוא מנע כספי צדקה מעניים. דוד המלך שכח מאין בא. הוא שכח את הרעב של סבתא רות, הוא שכח את העליבות של השוליים החברתיים. אלוהים לא סלח לו. את בית המקדש הוא לא בנה.
"שלטון זה עולם מסוכן"
אמר הדרשן במבט של זקן חכם. "צריך להיזהר מהכוח. צריך להיזהר מיהירות של אנשים שמבנים דתיים חשובים להם יותר מהחיים של בנות ובני חווה. הלוואי שעם ישראל ילמד לרסן את תאוות הכוח שלו, הלוואי שיבינו שאלוהים לא סולח על ביזוי ברואיו, ולא, והוא לא באמת צריך בית".
כן, אנחנו בפרשת ויקהל
וכל נשות ונשי המדבר עסוקים בבניית המשכן על בשמיו, יריעותיו וכרוביו. המון כסף, זהב ובדים יקרים. המשכן נפתח באהבה ונדיבות רבות מאוד, אבל עם השנים הוא יהפוך לבית מפואר שנבנה בחסות מנהיגים ששוכחים מה באמת חשוב.
רכבת לא צפויה יצאה מתחנת "פמיניזם"
החזון המשיחי-גזעני בדורנו מציע תפיסת עולם פשוטה; עם ישראל חוזר לארץ ישראל, מקדש אותה והופך אותה למדינה יהודית, קרי: מרחיק ממנה כל רעיון שאינו "יהודי מקורי", כל פולחן דתי שאיננו יהודי וכל מי שאינו יהודי ומסרב להרכין ראש בפני העליונות היהודית בישראל.
אני חושבת שהערעור המפתיע והחשוב ביותר על התורה המשיחית, בא מבית. החבר'ה המשיחיים נערכו לתרחישים שונים של ערעור על תורתם (מהצד החרדי ומהצד החילוני, וגם מאומות העולם) אבל הם לא לקחו בחשבון את האפשרות שנשות הציונות הדתית ימרדו בפטריארכיה, מרד שמערער מהיסוד את תמונת העולם שעליה יושבת החשיבה המשיחית.
התנועה הפמיניסטית איננה רק תנועה לשחרור נשים, שכן תורתה הרוחנית בנויה על הטענה שכל בנות ובני חווה שווים. המשיח לא חייב להיות גבר. הכהונה, הרבנות והמלוכה ראויות לכולנו. הפמיניזם מבקש לסיים את עידן העליונות על כל גווניה – עליונות של גברים על נשים, עליונות של קבוצות בתוך העם היהודי ועליונות של יהודים על לא-יהודים.
הרכבת של הפמיניזם הדתי כבר יצאה מהתחנה, ואני מקווה שאין דרך לעצור אותה. אני חושבת שהחבירה של הציונות הדתית לקבוצה גזענית היא גם תגובה להבנה המבוהלת שאין בתוך הציונות הדתית הסכמה על החזון המשיחי נוסח ישיבת "הר המור", ועל רעיון העליונות היהודית. אי ההסכמה מובלת במידה רבה על ידי נשים וגברים ששוויון חווה ואדם נר לרגליהם.
החזון המשיחי של הציונות הדתית חייב לעשות תיקוני דרך יסודיים, אחרת הוא יתנגש ברכבת מאוד לא צפויה אבל לא פחות אידיאולוגית ממנו. הלוואי שהציונות הדתית תצליח לעשות תיקון.
ובבית המדרש של הטוקבקים
בשבוע שעבר שאלה אותי אחת החברות מה אני חושבת על מושג הממזרות. בסרטון אני מנסה לענות.
לכל הטורים של רוחמה וייס
שבת שלום!
