אחד הפרטים המעניינים בהיסטוריה של בובת הברבי, שחוגגת 60 בסוף השבוע הקרוב, הוא שמי שהגתה אותה הייתה מודל פמיניסטי לפי כל קנה מידה, בטח בקריטריונים של התקופה שבה נוצרה, אבל המוצר שבראה הפך לסמל לשוביניזם גברי וסקסיסטי, ובהמשך הואשם בתרומתו לדיכוי נשים.
רות הנדלר הייתה יזמית ואשת עסקים בשנות ה-50, שנים שבהן הרעיון שנשים תצאנה לעבוד עדיין לא התקבל על ידי רוב האוכלוסייה, בלשון המעטה. הנדלר ובעלה אליוט הקימו מפעל לצעצועים בשם מאטל בגראז' הביתי שלהם וחיו בנחת, עד שבאחד הימים היא ראתה את ברברה, הבת שלהם, משחקת בבובות נייר שעוצבו כנשים. עד אז בובות לילדות עוצבו תמיד בדמות תינוקות, והנדלר תהתה אם הצורך הזה של ילדות לדמיין את חייהן כנשים בוגרות יכול להפוך לצעצוע. היא ניסתה למכור את הרעיון לשותפים שלה לחברה – בעלה ומהנדס נוסף – אבל אף אחד מהם לא היה שותף להתלהבות.
כשנתיים לאחר מכן בילתה הנדלר בחופשה משפחתית בגרמניה, ונתקלה בבובת פלסטיק בשם לילי דול באחת החנויות ברחוב. לילי דול הייתה בובה בלונדינית ארוכת רגליים ובעלת קימורים שהתבססה על דמות קומיקס. היא הייתה בדיוק כל מה שהנדלר דמיינה, עם הבדל אחד – היא לא נועדה לילדים אלא דווקא לגברים, אם כי לא ברור לאיזה צורך שימשה אותם. הנדלר רכשה שלוש בובות, וכשחזרה לארה"ב שכנעה את שותפיה לעצב בובה דומה. בהמשך היא גם רכשה את הזכויות על לילי דול המקורית, ב-21 אלף דולר בקירוב.
ברבי, שנקראה על שם ברברה, בתם של ההנדלרים, הושקה לראשונה ב-9 במרץ 1959, והייתה הבובה התלת-ממדית הראשונה שעוצבה בדמות אישה בוגרת עבור קהל יעד של ילדות, או במילים אחרות, בובת הילדים הראשונה שהיו לה שדיים. היא הפכה ללהיט מסחרי, הגיעה עם שלל אקססוריז ומכרה מעל מיליארד פריטים עד היום. היא השתרשה חזק כל כך בתרבות האמריקנית שבשנת 1976 נכללה בקפסולת הזמן שארה"ב מטמינה אחת ל-200 שנה. היא ליוותה צעד-צעד – ולפעמים אף הקדימה את זמנה – את כל מה שקשור לתרבות פופולרית, אופנה או מעמד האישה.
כמובן, היה גם צד שני שעורר לא מעט ביקורת - ברבי הייתה צרכנית אובססיבית, בעיקר של אופנה. בסט האביזרים שלה אפשר היה למצוא משקל שמוקם בקביעות על 50 ק"ג וספר דיאטה עם עצה אחת נבונה, "הפסיקי לאכול!". כשיצא ליין הבובות המדברות של המותג, ברבי הנפיקה פנינים כמו "בואי נלך לעשות שופינג!", התעקשה לתכנן את חתונת החלומות שלה והתלוננה ש"מתמטיקה זה קשה". בחג המולד בשנת 1993 החליף ארגון מחאה בשם "הארגון לשחרור ברבי" את ההקלטות במנגנוני הדיבור של הבובות עם אלו של בובות משחקי אקשן בשם GI Joe, שנועדו לבנים, והחזיר את הבובות לחנויות. ילדות שרכשו את הבלונדינית התמירה שמעו אותה זועמת בקול נמוך "גבר מת לא משקר!"
ברבי סיפקה לילדות ששיחקו בה מגוון קריירות ואופק מקצועי מרשים. היא הייתה רופאה, טייסת במטוס מסחרי, זמרת רוק, מעצבת אופנה, חוקרת מאובנים, אסטרונאוטית (שהגיעה לירח ארבע שנים לפני ניל ארמסטרונג!) ומה לא, ובכל הקריירות האלו היא תפקדה נפלא עם פרופורציות גוף לא הגיוניות.
עד השנים האחרונות מבנה הגוף של ברבי השתנה במידה כמעט בלתי מורגשת, ולא לכיוון המציאות: החזה שלה גדל, המותניים נעשו צרים יותר, הצוואר שלה התארך באופן לא הגיוני וכפות הרגליים שלה היו קטנות מכדי לשאת אותה בעולם האמיתי. רק בשנת 2000, למשל, היא קיבלה את הפופיק הראשון שלה.
בשנים האחרונות (במקביל להפסד של הילרי קלינטון בבחירות לנשיאות, אם אתם מחבבים סמליות) הוכנסו שלושה מבני גוף נוספים לליין הברביות: קטנטונת (Petite), מקומרת (Curvy) וגבוהה ואתלטית (Tall), בצעד שנחשב לנועז ביותר שביצעה הנהלת החברה אי פעם, ושתועד בסרט "ברבי – הבובה שכבשה את העולם" שישודר הערב (ב') ב-HOT8.
נועזות ככל שיהיו, ברבי בעלת הקימורים וחברותיה אינן היחידות שיצאו קצת מהקופסה במהלך ההיסטוריה ארוכת השנים של הבובה. למאטל היו עוד כמה ברביות יוצאות דופן, שייתכן שלא נתקלתם בהן:
היצ'קוק ברבי: בובה שמתמודדת עם ציפורים רצחניות יצאה לרגל 45 שנה לסרט האלמותי של היצ'קוק "הציפורים", והגיעה עם ערכה שכללה באופן טבעי את הציפורים. לילדות עם אהבה אמיתית לטבע.
המלך והמלכה: ברבי וקן מעוצבים בדמותם של אלביס ופריסילה פרסלי עם הכיתוב "אחד מסיפורי האהבה הגדולים של המאה ה-20", שמעט מעגל את המציאות בהתחשב בעובדה שפריסילה הייתה בת 14 כשאלביס בן ה-24 התאהב בה, האכיל אותה תוספי מזון מהסוג הלא טוב והתחתן איתה אחרי שאבא שלה איים לחסל אותו. השניים, אגב, החזיקו מעמד שש שנים בלבד.
האפילי אבר אפטר: כנראה מישהו במאטל לא נשאר עד סוף המחזה "רומיאו ויוליה" כשהעניק לברבי וקן המעוצבים בהשראתם את התואר "ביחד לעולם" - או שמדובר במעצב מורבידי במיוחד.
אם אין לחם: ברבי מארי אנטואנט כנראה הגיעה לעולם כדי להנחיל לילדות קצת השכלה היסטורית. ללא ספק, קו הצוואר הארוך במיוחד ייראה מעולה באקססורי גיליוטינה.
ברבי ג'ורג' וושינגטון: אומנם ברבי הצליחה לרוץ לנשיאות כאישה כמה שנים לפני הילרי, ולהבדיל ממנה גם זכתה, אבל בובת ג'ורג' וושינגטון הנשית (עם מעיל ורוד!) היא כנראה תוצר של הבלבול הג'נדרי של דורנו, ואין לנו את מי להאשים אלא את עצמנו.
טיפשה בשמש: ארגוני המלחמה בסרטן יודעים לדווח שמספר מקרי סרטן העור גבוה ממספר מקרי כל סוגי הסרטן האחרים יחד, אבל באייטיז כל מה שרצינו היה להשחים. ברבי שמש הזהב ממאליבו הגיעה עם מגבת, תיק ים אופנתי ושלושה סוגי משקפי שמש, אבל בלי משחה חוסמת קרינה.
ברבי ממחזרת: במסגרת פעילויות הפנאי שלה, ברבי גם מבלה עם הכלב האהוב עליה, טאנר. היא עושה איתו הכול – מטיילת, משחקת וכן, גם אוספת את הקקי שלו, כי במאטל אוהבים גם לחנך. אלא שטאנר הוא כלב יוצא דופן – את הקקי שלו הוא אוכל רק כדי להפריש אותו שוב כשלוחצים לו על הזנב, וכן, אין את זה ביותר מגעיל.
מהשפה אל החוץ: אוריאו היא יצרנית העוגיות הרווחית ביותר באמריקה מאז 1912, וב-1997 היא ומאטל שיתפו פעולה עם מרצ'נדייז בצורת בובות אוריאו בגוני עור שונים. מה שהם לא הביאו בחשבון זה ש"אוריאו" הוא גם כינוי גנאי בקרב הקהילה האפרו-אמריקנית, שמתאר אדם צבוע (שחור מבחוץ אבל לבן מבפנים) או במילה אחת – משתכנז. אם זה לא מספיק, המילה מתארת גם אקט מיני אנאלי, ואתם יכולים כבר להבין שהליין הזה לא זכה להצלחה מסחרית ובוטל.
ואחרונה חביבה – ברבי ההרה: ב-2003 הוציאה מאטל את ברבי ההרה, שאם הייתם מקלפים את הבטן שלה, הייתם מגלים בתוכה עובר מגנטי קטן וקריפי. הליין נקטע באיבו בעקבות תלונות של הורים על כך שהוא מעודד אמהות טינאייג'ריות מחד, ומכיוון שהוא נמכר בלי בעל, ירחם השם, ולברבי לא הייתה אפילו טבעת נישואין על האצבע.