כמה זה יעלה לנו: על סוגיית הסיפוח מההיבט הכלכלי
סיפוח השטחים או היפרדות מהם הוא נושא שעומד על הפרק שנים רבות ונדמה שאין דרך להגיע להחלטה, אבל גם אם עדיין עושים חושבים, צריך להביא בחשבון היבטים שונים, כמו, למשל, ההיבט הכללי שעלול לפגוע בכלל תושבי המדינה
בשיתוף "מפקדים למען ביטחון ישראל"
מקורו של האיום הגדול ביותר על הכלכלה הישראלית המשגשגת בעשורים האחרונים מגיע דווקא לא מעולמות הכלכלה. האיום האמיתי מגיע מהתחום המדיני - האיום של סיפוח השטחים או חלקם, שימיט על כלכלת ישראל נזק בל ישוער. הכלכלה הישראלית הוכיחה חוסן ויציבות כשהתמודדה בהצלחה עם משברים מקומיים וגלובליים. סיפוח השטחים על תושביהם ימחק את הישגי העשור האחרון ויעמיד את המשק בפני אתגרים כלכליים כמותם לא ידענו עשרות שנים. כל משפחה בישראל תשלם את המחיר.
אחת הסיבות המרכזיות לשגשוג ולצמיחה של כלכלת ישראל נעוצה במדיניות התקציבית האחראית של הממשלה בצד העלאת משקל התקציבים האזרחיים על חשבון תקציבי הביטחון. המדיניות הכלכלית האחראית הניבה צמיחה תוך יציבות מחירים, הפחתה דרמטית של חוב תוצר, עלייה ברמת החיים ועמידות בפני משברים חיצוניים. כל ההישגים הללו יירדו לטמיון אם תתקבל החלטה על סיפוח מלא או חלקי של השטחים. למעשה מדובר בפניית פרסה של ממש במדיניות ותוצאות שיזכירו את "העשור האבוד" שלאחר מלחמת יום הכיפורים, בו דשדשה כלכלת ישראל כתוצאה מזינוק חד בהוצאות הביטחון.
צוות כלכלנים בכירים אשר ליווה את מחקר הסיפוח של תנועת 'מפקדים למען ביטחון ישראל', הגיע למסקנה שלמהלך סיפוח חלקי ביו"ש אשר יתניע 'אפקט דומינו' שיסתיים בהשתלטות ישראלית על כל השטח וניהול חיי מיליוני תושביו, יהיו משמעויות כלכליות הרסניות למשק הישראלי. הן יהוו פגיעה באיכות החיים ויחייבו הורדה משמעותית ברמת החיים של כל בית אב בישראל. כלומר, מעבר להיבטים הביטחוניים, המדיניים ולהשלכות הדמוגרפיות, סיפוח השטחים הוא גם איוולת כלכלית.
מימון ההיבטים הביטחוניים ואספקת שירותים שוטפת לתושבים המסופחים: התוספת התקציבית השנתית אשר תידרש למימון ההיבטים הביטחוניים של השליטה בשטח ולקיום שירותים ל-2.6 מיליון תושביו הפלסטינים – בהנחה שייהנו מהזכויות המוקנות ל'תושבי קבע' (בדומה למעמד הפלסטינים תושבי מזרח ירושלים) – תסתכם בכ-52 מיליארד שקלים לשנה (לאחר קיזוז גביית מיסים ישירים ועקיפים). מדובר בתוספת תקציבית של כ-12.8% ביחס לתקציב המדינה בשנת 2018. היקף הפגיעה השנתית הממוצעת בכל משפחה בישראל יעמוד על 26,000 שקלים בקירוב, כעין הטלת מס נוסף של כ-2200 שקלים לחודש לכל בית אב.
פגיעה בצמיחה: על בסיס ההשלכות הכלכליות של האינתיפאדה השנייה ומבצע 'צוק איתן', בהערכה שמרנית ביותר ניתן לצפות שבתרחיש סיפוח אשר יצית גל אלימות שיתמשך לאורך שנים, המשק הישראלי ייפגע בהיקף של לא פחות מ-40 מיליארד שקלים כתוצאה מצמצום השקעות זרות, ירידה בתמ"ג, החמרת תנאי אשראי בינלאומיים לחברות ישראליות, נזקי חרם, וכד'. בתקופה זאת, ההוצאה לצריכה פרטית לנפש תצטמצם בשיעור של למעלה מ-20% ותסיג את המשק הישראלי שנים רבות לאחור וזה יתבטא בפגיעה ברמת חייו של כל אזרח ותושב. עצמת המשק כולו תיפגע כמו גם עמידותו בפני זעזועים.
תשתיות ביטחוניות: תידרש הקצאה חד פעמית בהיקף 32 מיליארד שקלים למהלך ההשתלטות על השטח המסופח ולמימון גדר גבול חדשה באורך 1800 ק"מ סביב 169 'איי' ההתיישבות הפלסטינית הידועים כשטחי A ו-B והמוקפים בשטחי C (בהם ממוקמת ההתיישבות הישראלית).
כדי לעמוד בהיקף התקציבי הנדרש, בפני הממשלה והכנסת תעמודנה שתי חלופות קשות: הטלת מלוא העול על אזרחי ישראל באמצעות העלאת מיסים וקיצוץ בשירותים החברתיים אשר יפגעו בשכבות החלשות ובמעמד הביניים, או חקיקה אשר תשלול מאותם 2.6 מיליון פלסטינים זכאויות המגיעות להם עפ"י חוק.
החלופה הראשונה עלולה לזעזע את המרקם החברתי בישראל ולהניב מחאה חברתית בעוצמה אשר טרם נראתה בארץ. החלופה השנייה תתקבל באזור, בעולם, ואף בקרב ציבורים נרחבים בארץ, כתופעת 'אפרטהייד' שתניב תגובה בינלאומית קשה אשר תחריף את המשמעויות הכלכליות של הסיפוח.
בין אם תיבחר חלופת הגזרות על הציבור ובין את תופעל אפליה בחקיקה: לא תהיה זאת עוד כלכלת ישראל החזקה והתוססת המוכרת לנו היום ואת מחיר ההחלטה לספח מיליוני פלסטינים ישלמו, ובגדול, כל אזרחי ישראל.
ירום אריאב, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר
בשיתוף "מפקדים למען ביטחון ישראל"
לפנייה לכתב/ת 
