הספין של פרנקל, ההגנה של אבדיה / מליניאק

הידיעות על מות הפיינל-פור היו מוקדמות ומוגזמות. אישור שינוי שיטת ההכרעה בליגת העל מפיינל-פור לסדרות היה ספין מבית מדרשו של יו"ר המינהלת שמואל פרנקל, כי להודיע שהסדרות אושרו "בכפוף להחלטות נוספות ארוכות טווח" זה כמו להכריז שבתי הסוהר יהפכו למחנות נופש בכפוף לכך שהפושעים יבטיחו להתנהג יפה.

ה"החלטות הנוספות ארוכות הטווח", אותם עניינים קטנטנים שהם תנאי לשינוי, כוללים את מספר הזרים, מספר הקבוצות, מספר העולות והיורדות, שמירת התחרותיות ו"נושאים כספיים". בתרגום לפרנקלית: בטווח הקצר תחתמו לי מיד על שינוי הפיינל-פור לסדרות, ב"טווח הארוך" חפשו את החברים שלכם.

שמואל פרנקל. במינהלת החליטו לא להחליט(צילום: אורן אהרוני)

חברי דירקטוריון המינהלת לא טיפשים. הם יודעים שלאחר שיסכימו לעבור לשיטת סדרות, אין חזרה. מדובר בניסיון מחטף שכשל, כי מישהו היה כל כך בטוח שהספין יעבוד, שהזמין צוותי טלוויזיה ועיתונאים להפיץ את הבשורה שלא הייתה. לצערי, חלק מהתקשורת בלע את הלוקש, אבל הכתובת הייתה על הקיר. זוכרים שפרנקל הותקף בידי אוהדי מכבי ת"א בהיכל בדרישה לבטל את הפיינל-פור? הוא טען להגנתו שהוא צהוב שרוף והבטיח שיבטל את הפיינל-פור למרות שיש הסכם גם לעונה הבאה.

הספורט מבוסס על סיכויי החלש לנצח, אחרת אין תחרות. אם סדרות הן שיא הספורטיביות, למה המנצח בריצת 100 מטר באולימפיאדה לא נקבע בסדרה של הטוב מחמישה מרוצים? השיטה הספורטיבית היחידה היא ליגה - כולם נגד כולם בבית ובחוץ והראשונה היא האלופה. כל שיטה אחרת פוגעת בתחרות כדי להוסיף עניין וכסף, אז שלא יעבדו עליכם - סדרות אחרי עונה רגילה זה לא ספורטיבי.

באולימפיאדה האלוף נקבע לפי ריצה אחת(צילום: getty images)

הבעיה של הליגה היא לא השיטה, אלא שהיא מוצפת בזרים ומתאזרחים, ומהעונה הבאה רק ישראלי אחד מובטח בחמישייה, ויש פערים כספיים ענקיים בין הקבוצות. לדעת פרנקל, אלה נושאים שיידונו ב"טווח הארוך". מה שדחוף זה סעיף מספר 1 בדף המסרים של מכבי ת"א: ישראל היא המדינה היחידה שמשחקים בה בשיטת פיינל־פור.

גם בשום מדינה אותה קבוצה לא הייתה אלופה 38 שנים ברציפות, ולשם מכבי ת"א מנסה לחזור.

ומה עם הגנה, דני?

אין לי עניין להשבית את פסטיבל דני אבדיה, רק לפתוח זווית הגנתית. שחקן משחק בחישוב גס כ-20 דקות, מחציתן בהגנה. רוב הזמן הכדור בידי מובילי הכדור, לכן הוא נוגע בכדור כשתי דקות בערך, למרות זאת הוא מקדיש את רוב האימון לקליעה ולא להגנה.

כולם רוצים לזרוק לסל, להגנה יורדים בהתנדבות. בניגוד למה שחושבים, כדורסל משחקים ברגליים. זינוקים, עצירות, ניתורים, נחיתות. פעולה ותגובה בחלקיקי שנייה. שחקן איטי יכול להסתדר איכשהו בהתקפה, בהגנה אין הנחות. מי ששומר על זריז ממנו, יכול לעצור אותו בעבירה או לתת לו מרחק שתהיה לו עוד חצי שנייה להגיב. הבעיה היא שמספר העבירות מוגבל והן מצטברות קבוצתית, ושומר שנותן לשחקן עם הכדור מרחק חוטף שלשות. אפשר לקבל עזרה מהחברים, אבל אז הבעיה האישית הופכת למפגע סביבתי.

דני אבדיה הוא שחקן התקפה טוב, אבל שומר עם "רגליים ישרות" ולכן מגיב לאט. נגד דרושפאקה הוא שותף רק בארבע הדקות האחרונות של גארבג'־טיים, ניסה להספיק לקלוע לסל עליו ידברו למחרת והצליח.

דני אבדיה. אין לו הגנה(צילום: עוז מועלם)

עם או בלי התערבות ההנהלה, יאניס ספרופולוס העלה את אבדיה בחמישייה נגד נס־ציונה, שזה בערך כמו לתת לגווע ברעב עוגת קרם ענקית. דני הבין שמדובר בתרגיל יחסי ציבור, ושוב ניסה להספיק כמה שיותר בזמן הקצר (5:22 דקות): שלוש החטאות, איבוד כדור וירידה לספסל בפיגור 21:11 עד לסיום.

עודד קטש נתן ליובל זוסמן להוביל כדור נגד סרביה 30 דקות. הוא איבד ארבעה כדורים, אבל זה מחיר שכדאי לשלם בשביל להתקדם. מי שהעלה את אבדיה בחמישייה פשוט הכשיל אותו. הילד צריך לשחק 20 דקות כדורסל אמיתי בליגת העל, ולא לחכות בפינה שווילבקין או פארגו יחדרו ויוציאו לו כדורים למטווח שלשות.

אני מאחל לאבדיה שייבחר כמו דראגן בנדר, רביעי בדראפט. יש לו פוטנציאל להיות טוב מבנדר, בתנאי שיחזק את הרגליים ויקבל דקות משחק משמעותיות בזמן אמת.

"כנראה חוגג מנהל את העסק מעל הראש של אוחנה"

משה דדש, היו"ר המיתולוגי של בית"ר ירושלים, מצטער שאני מתקשר בדרך כלל כשבית"ר ירושלים בצרות.

"אין מה לעשות, זה מה שיש".

אתה אחד שיודע מה לעשות.

"מתקשרים אליי אוהדים מוטרדים ואומרים: 'הלוואי שהיינו חוזרים לתקופה שהיית סוגר חוזים על מפיות במסעדות'".

חוגג משקיע כסף, קונה שחקנים, זה לא עובד.

"לקבוצה אין יסודות. שחקנים באים והולכים, אין חיבור. בזמני ידעו מי השוער, המגינים, החלוצים. דרור קשטן או אלי אוחנה היו מבקשים חיזוק פה ושם, והיו מקבלים. כשיש בסיס טוב, שחקני חיזוק יכולים להשתלב".

משה דדש(צילום: יואב דודקביץ' )

אלי אוחנה אמור להיות איש המקצוע.

"אני מיניתי בזמנו את אוחנה למאמן. יש לו ניסיון, ידע, הכל. כנראה שחוגג מנהל את העסק מעל ראשו. אלי עזב את עיסוקיו, חתם אצל טביב לחמש שנים, הוא שכיר. חוגג משקיע כסף ורוצה להחליט".

רואה את בית"ר חוזרת לימים הגדולים?

"גם מנצ'סטר יונייטד עברה תקופות לא טובות. לבית"ר יש קהל הכי טוב, אצטדיון הכי טוב, פוטנציאל עצום. כשיש תשתית, עוברים את התקופות הלא טובות".

מתי לאחרונה היית במשחק של בית"ר?

"לפני 20 שנה. אני בקושי מזהה שחקנים. כמו בכדורסל, באים והולכים. היום בבית"ר, מחר בהפועל. אני רואה משחק ומזפזפ הלאה".

אתה גר ביפו, בעוד כמה חודשים ייפתח בלומפילד המשופץ, תוכל להגיע ברגל.

"הייתה עונה ששיחקנו יחד עם הפועל ת"א בבלומפילד. נפגשתי איתם בבית ברנר שנחשב להיכל הטומאה. בסוף היה בסדר. לבלומפילד המחודש אני בא".

קארים עבדול ג'אבר, איש משכמו ומעלה, החליט בסוף השבוע למכור את טבעות האליפות, גביעי ה־MVP ומזכרות נוספות בשווי שלושה מיליון דולר. את התמורה תרם לחינוך ילדים בסיכון. ענק.