"נשים יכולות לבחור בקריירה משמעותית"
מדוע לא התקבלה ח"כ רויטל סוויד לעבודה, מה נאמר לאמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים, כשביקשה להצטרף למשרד ממשלתי ומה חושבות פרופסור אורית שפי מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר אילן ואורלי ארזה ע. מנכ"ל חטיבת אלתא של התעשייה האווירית וראש דסק ישראל על כך שכמעט ואין נשים בסביבתן? התשובות בפאנל יום האישה של "מהנדסות העתיד"
בשיתוף תעשייה אווירית
יום האישה הבינלאומי מצוין השבוע (ו') ברחבי העולם, וכמדי שנה בוחנת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) את מעמדן של הנשים בישראל בתחומים שונים בהתאם לשנים עברו. מנתוני הלמ"ס שהתפרסמו השבוע ובחנו את הנתונים לסוף שנת 2017, נמצא כי בתחום החינוך, בבחינה בקרב תלמידי ותלמידות כיתות י"ב, שיעורי הזכאות לתעודת בגרות גבוהים יותר בקרב בנות מאשר בקרב בנים - 70.9% לעומת 59.2% ב-2017, בהתאמה, וזאת בהשוואה ל-69% ו-57.7% ב-2016 בהתאמה. גם שיעור העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות שהם המועמדים הפוטנציאלים ללימודים גבוהים, היה גבוה יותר בקרב הבנות מאשר בקרב הבנים - 59.5% לעומת 49.6%, בהתאמה.
גם הנתונים המתייחסים להשכלה הגבוהה עולה מעודדים ומראים כי בשנת תשע”ח למדו 314,500 סטודנטים וסטודנטיות בישראל, מתוכם 185,600 נשים - כלומר 59%. לשם השוואה, בשנת תש"ל (1969/70) הנשים היו פחות ממחצית מכלל הסטודנטים – 43.3% בלבד. בתשע"ח אחוז הנשים בקרב הסטודנטים היה 58.4% בתואר ראשון 62.2% בתואר שני, 52.8% - בתואר שלישי ו-74.3% בלימודי תעודה.
באשר לתחומי הלימוד, אלו שבהם נמצאו האחוזים הגבוהים ביותר של נשים היו מקצועות עזר רפואיים (83.6%) וכן חינוך והכשרה להוראה (80.3%). לעומת זאת, האחוזים הנמוכים ביותר היו במדעים הפיזיקליים (35.0%), בהנדסה ואדריכלות (29.9%) ובמתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב (29.5%).
נתונים אלו, שנראה כי אין בהם שיפור משנה לשנה, היו בין הסיבות לפיתוחו של פרויקט "מהנדסות העתיד" - פרי יוזמתם של ynet, "ידיעות אחרונות" והתעשייה האווירית - שנולד מתוך ההכרה המשותפת בצורך לעודד נשים ונערות לבחור בלימודי מקצועות מדעיים וטכנולוגיים, ובמקצועות הנדסה בפרט. המיזם שם לו למטרה לחשוף תלמידות יא' מצטיינות מרחבי הארץ לעולמות הטכנולוגיה, במטרה לעודד אותן ללכת בעקבות חלומן ולהיות מהנדסות. במסגרת המיזם, עובדות התלמידות על פרויקטים פורצי-דרך במטרה ליצור שינוי חברתי, אישי וערכי בתחומים בהן עסקו.
לרגל יום האישה, נערך פאנל מיוחד במסגרת פעילות הפרויקט, ובו נפגשו 100 התלמידות המשתתפות בפרויקט השנה, עם ח"כ רויטל סוויד (העבודה), אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים, פרופסור אורית שפי מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר אילן ואורלי ארזה ע. מנכ"ל חטיבת אלתא של התעשייה האווירית וראש דסק ישראל במפעל. את הפאנל הנחתה אליענה פישלר, סמנכ"ל התקשורת הפורשת של התעשייה האווירית.
נשים למען נשים
"אנחנו אמנם כבר בשנת 2019, אבל עדיין גם כיום נשים חוות אפליה בתחומי עיסוק, כמו: פוליטיקה, אקדמיה ותעשייה ביטחונית, ונדרשת עבורן אפליה מתקנת, לשיפור המצב. זה לא נובע מהיותן מוכשרות פחות או בעלות יכולות מקצועיות נמוכות יותר לעומת גברים, ולעיתים המצב אף הפוך. אני מאמינה כי נשים צריכות לקדם נשים, ויש לציין כי בכנסת היוצאת, התקיים שיתוף פעולה הדוק בנושאים של קידום נשים ושוויון זכויות חברתיות בין כל חברות הכנסת מהסיעות השונות, על אף הפערים האידיאולוגיים, והלעיתים קוטביים, ביניהן. כשזה מגיע לנשים, כל חברות הכנסת מתאחדות ופועלות כמקשה אחת למען אחיותיהן", אמרה ח"כ סוויד.
פלמור, כאמור מנכ"לית משרד המשפטים, התייחסה לבחירתה במקצוע הניהולי התובעני בו היא עוסקת ואמרה כי מילדות רצתה להיות עצמאית מבחינה כלכלית ולא להיות תלויה באף אחד. "לכן הלכתי ללמוד משפטים כבר בגיל 20, מקצוע שנחשב למקצוע משמעותי עם משכורת נאה. העובדה שאני יכולה לפרנס את עצמי בצורה יפה הוכיחה את עצמה והיא השפיעה על חיי בהמשך."
עוד אמרה פלמור כי כיום ישנם 30 מנכ"לים בשירות הציבורי ומתוכן רק 2 נשים. "לעומת זאת, 57 אחוזים מהמנהלים הבכירים במשרד המשפטים הן נשים וזהו המשרד הראשון בו כיהנה אישה כמנכ"לית, כך שבעיניי הוא מהווה חממה לנשים.
"כשהתמודדתי בעבר על תפקיד מאוד בכיר שאל אותי שר שהיה צריך לבחור את האדם לתפקיד, האם אני יודעת שבארגון שלו עובדים גם בשעות אחר הצהריים. הייתי כבר בת 44 ואחרי סדרת תפקידים משמעותיים, אבל השיח שלו היה מאוד שוביניסטי והוא חשב כנראה שבשעות אחרי הצהריים אני צריכה לטפל בילדים שלי. הוא גם שאל אם אני יכולה לעבוד בשטח, שוב מטעמים שובינסטיים, ובאמת הוא בחר לבסוף בגבר למשרה הזאת. לימים ציפי לבני, בהיותה שרת המשפטים, ביקשה לקדם דווקא אישה לתפקיד מנכ"ל המשרד ובחרה בי. אני חייבת לציין שבניגוד לסטיגמה הנפוצה נשים כן מקדמות נשים."
ח"כ סוויד סיפרה כי שתי ההחלטות המשמעותיות בחייה, ובכללן הכניסה לעולם הפוליטי, נבעו מהיותה אישה ואימא. "כשהוסמכתי ב-1981 לעריכת דין חשבתי שאתחיל דרך התביעות בפרקליטות, ואז גיליתי שנכנסתי להריון ובפרקליטות אמרו לי שהם לא יכולים לקבל אותי לעבודה בהריון ושאנסה שוב לאחר חופשת הלידה. זו הייתה הנורמה באותם ימים. כתוצאה מכך התחלתי לעבוד כפרילנסרית במשרד עורכי דין פרטי שעסק בתחום הפלילי ושלאחריו פתחתי משרד סנגוריה משלי, ומשם הכל היסטוריה.
"ההחלטה השנייה הייתה אי שם בקיץ 2014. בני הבכור השתתף במבצע צוק איתן כלוחם בשריון והרגשתי את הדאגה והחרדה שכל אימא ששולחת את הבן שלה למלחמה מרגישה. אבל יותר מכך, הרגשתי סוג של אוזלת יד איך אני יושבת בבית הבטוח והנעים ואני לא יכולה לשנות כלום במציאות העגומה בה הבן שלי ובנים של אימהות אחרות נמצאים בה.
"הקש ששבר את גב הגמל מבחינתי היה פצצת מרגמה שנפלה בסמוך לבן שלי והוא אמנם יצא בנס ללא פגע אבל חמישה חברים שלו נהרגו מהירי הזה, לאחר מכן גם הדר גולדין נחטף והחלטתי שאני לא יכולה לשבת בשקט יותר והתמודדתי לתפקיד חברת כנסת. כך שבעצם הרצון להשפיע על מה שקורה במדינה הגיע ממקום של אימהות ונשיות. בכנסת היוצאת היינו 34 נשים מתוך 120 חברי כנסת וזה היה מספר שובר שיא, אבל לצערי בכנסת הבאה זה הולך לרדת באופן תלול."
אורלי ארזה, ע. מנכ"ל חטיבת אלתא של התעשייה האווירית סיפרה בפאנל כי את הקריירה בתעשייה האווירית התחילה דווקא בתחום הביטחוני, הגברי במהותו: "גדלתי בבית מאוד ציוני ופטריוטי ותמיד ידעתי שאעסוק בביטחון המדינה. עם שחרורי מצה"ל התחלתי לעבוד בחטיבת הביטחון של אלתא והתקדמתי בתפקיד עד שהפכתי לממונה על הביטחון במפעל. לפני 14 שנה מוניתי לתפקיד ע. מנכ"ל ובמסגרת תפקידי אני מצויה בקשר יומיומי עם גורמי מערכת הביטחון בישראל. לדאבוני אני מוצאת עצמי בפורומים גבריים כמעט לחלוטין אבל יחד עם זאת, העובדה שאני אישה מהווה יתרון כי אני מביאה זוויות נשיות יותר לדיונים."
בתשובתה לשאלה מהקהל כיצד המשפחה מקבלת עיסוק במקצוע תובעני לאישה, השיבה ארזה כי "כיום בעידן השותפות בין אבות ואימהות, נשים יכולות לבחור בקריירה משמעותית ולא לפחד מכך שזה יבוא על חשבון המשפחה."
גם פרופסור אורית שפי הגיעה מבית מאוד תומך:"כשהייתי נערה בחרתי ללמוד במגמת פיזיקה בתיכון ולאחר מכן התקבלתי בצה"ל ליחידה 8200. בבית חינכו אותי תמיד לעסוק במקצוע שיהיה בליבת ההחלטות והעשייה ובאמת עם שחרורי מהצבא בחרתי ללמוד הנדסה באקדמיה והתקדמתי במסלול זה עד לדרגת פרופסור כאשר מזה 10 שנים שאני משמשת כראש תחום ביו- הנדסה באוניברסיטת בר אילן.
"אני זוכרת שבתחילת הדרך לא ראיתי שיש עניין או קיפוח מגדרי, אבל עם השנים נפקחו לי העיניים ונזכרתי שהייתי הבת הראשונה והיחידה במחזור שהתקבלה ל-8200 ושכמו כן רק 30 אחוז מהסטודנטים במחזור הראשון היו בנות. הבנתי שצריך לעודד בנות לבחור את המסלולים הלימודיים והמקצועיים שלהן לפי מה שהן רוצות וחפצות, ולא לפי הטיות חברתיות. הדברים אמורים גם בתחום האקדמיה ממנו אני באה. יש היום אמנם שוויון במספר הדוקטורנטים והדוקטורניות בישראל, אבל זה לא מתבטא לצערי במספר המרצות מן המניין ויש אף ירידה דרמטית במספר הפרופסוריות באקדמיה, בטח בתחום המדעים.
"יתרה מכך, נשים מדעניות כמעט ולא זוכות בפרסים כי הן פשוט לא מתמודדות על פרסים. כיום יש עידוד לנשים להתמודד על פרסים ובאופן אישי אצלי במעבדה יש תמיד 50 אחוזים סטודנטיות -50 אחוזים סטודנטים."
בתשובה לשאלה מהבנות בקהל על כך שיש הטוענים כי פרויקט מהנדסות העתיד הוא פרויקט המבוסס על אפליה לטובת נשים, השיבה אליענה פישלר כי : "כמי שיזמה את הפרויקט הזה אני חושבת שנשים חוות אפליה מקצועית ולכן פרויקט 'מהנדסות העתיד' הוא בהחלט פרויקט המבוסס על אפליה מתקנת לטובת נשים. אם אקח את התעשייה האווירית כדוגמה, הרי שאנו חווים מחסור במהנדסים בכל התחומים וכיום רק רבע מהמהנדסים אצלנו הן נשים, כך שיש פוטנציאל מאוד רחב של כח אדם שלא ממצה את עצמו, וזוהי אחת ממטרות הפרויקט."
בשיתוף תעשייה אווירית
לפנייה לכתב/ת 
