בחירות ברשת: השחקנים הפוליטיים מותחים גבולות
עוד חודש לבחירות, וכלים דיגיטליים חדשים נכנסו לזירה: הצ'אט-בוט בפייסבוק של ראש הממשלה בנימין נתניהו, תלונות לכאורה נגד בני גנץ והמשחק שילהיט לכם את הוויכוחים בארוחת שישי. אך האם כל האמצעים כשרים? צפו בפרטים
שעון הספירה לאחור ליום הבחירות מתקתק, והתותחים הכבדים נשלפים: בשבוע שעבר, שבו צצו סיפורי הטרדות לכאורה נגד יו"ר כחול לבן בני גנץ והשימוש בבוטים הפך לגלוי, נראה שהשחקנים הפוליטיים החלו למתוח את הגבולות של מערכת הבחירות הנוכחית. זאת לצד עלייתם של משחקי הימורים על תוצאות הבחירות למעל פני הרשת, מסמן רק דבר אחד - המשחק האמיתי החל. צפו בפרטים המלאים בסרטון בפתח הכתבה.
אחד הנושאים המרכזיים שדנו עליו בשבוע האחרון ברשתות החברתיות, ולא רק, הוא התלונות על הטרדה מינית מצד נשים נגד הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ. התלונה הראשונה הגיעה מנאווה רון ג'ייקובס שפנתה עם סיפורה לכלי התקשורת ב-29 בינואר, שזה גם היום בו גנץ השיק את הקמפיין. אחרי שרוב המערכות לא מיהרו לצאת עם הסיפור בגלל סימני השאלה שעלו ממנו, פרסמה המתלוננת את סיפורה בפייסבוק ב-27 בפברואר, שזה יום לפני פרסום החלטות היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בתיקי נתניהו.
עם כל הזהירות שצריך לנקוט בעיסוק בתלונה על הטרדה מינית, אי אפשר שלא לתהות לגבי התזמון של האירועים. האם מדובר בתכנון אסטרטגי מחושב וניסיון להשתלט על סדר היום הציבורי? או צירוף מקרים שהוא כר פורה?
איש התקשורת, סער ורדי, העלה פוסט עם כמה בדיקות והצלבות לגבי סיפור נוסף של תלונה שמתפשט ברשת. מתלוננת בשם יעל כהן, שמזוהה עם תמונה בפרופיל הפייסבוק שלה, טוענת שגנץ חשף את עצמו בפניה, לכאורה, בלשכתו כשהיה סגן-אלוף והיא הייתה חיילת
לכהן בראון יש גם ערך בוויקיפדיה, שבו רשום שנולדה בשנת 1986 למשפחה יהודייה מדרום אפריקה. על פניו נראה שהיא גדלה בקנדה כל חייה, ולא מוזכר שהיא שירתה בצה"ל. בנוסף, לפי הוויקיפדיה של גנץ, סביר שהוא קודם לדרגת סגן-אלוף סביב שנת 1987 כשמונה למפקד גדוד בצנחנים. כלומר, כהן בראון הייתה אז בערך בת שנה.
דף הפייסבוק של ראש הממשלה בנימין נתניהו הפעיל השבוע צ'אטבוט שעורר סערה ברשתות. מדובר בצ'אט-בוט אוטומטי שקידם סרטון נגד גנץ, ונפתח בשאלה: "תגיד, היית הולך לטקס לזכר מחבלי חמאס הרוגים?".
מעבר לביקורת ברשת על התוכן והטענות להסטה, שהן חשובות, חשוב לדעת שכשאנחנו מקליקים בממשקים כאלה, אנחנו בעצם מאפשרים לצד השני לאסוף עלינו מידע. הוא יכול ללמוד מה אנחנו חושבים, לסווג אותנו ומה שנקרא לצבוע אותנו בקטגוריה מסוימת כגון "מצביע פוטנציאלי" וכדומה. לאחר מכן, המערכת יכולה להמשיך להזרים לנו מידע על בסיס הנתונים שאנחנו סיפקנו לה.
המשחק "פרלמנט 2019", שבו אתם יכולים להמר על תוצאות הסקרים במהלך תקופת הבחירות ועל התוצאות הסופיות, מתפשט במהרה דרך אפליקציית וואטסאפ. בממשק קל ונוח ניתן לקחת חלק בכמה קבוצות של "פרלמנט", לייצר קבוצות עם חברים דרך הוואטסאפ ולצבור נקודות.
הגיע הזמן לראות מי באמת בעניינים מבני המשפחה שצועקים בארוחת שישי, לא להרוס את ארוחת הצהריים לקולגות בעבודה שלא מתעניינים בפוליטיקה - ולהתחיל לדבר במספרים.
לפנייה לכתב/ת 
