סובלים מרטיבות בדירה? כך תקבלו פיצוי מהקבלן
אחת הרעות החולות במדינה היא ליקויי בנייה הגורמים לרטיבות בדירות חדשות. לאחרונה ביהמ"ש פסק פיצוי בסך 705 אלף שקל לדיירי 4 דירות במודיעין. מה קובע החוק והאם מגיע לכם פיצוי גם עבור עוגמת נפש? אתר "המקצוענים" עם המדריך
קבלן ישלם פיצוי בסך 705 אלף שקל לרוכשי 4 דירות במודיעין: כך קבע לאחרונה בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע. זאת, בשל ליקויי בנייה חמורים שגרמו לבעיות רטיבות ועבור עוגמת הנפש שנגרמה לדיירים לאורך השנים.
לצערנו, מקרה זה, הוא כלל לא מקרה יחיד. רוכשים רבים של דירות חדשות בישראל, אשר שמבצעים את הרכישה היקרה ביותר במהלך חייהם, נאלצים להתמודד עם בעיות רטיבות חוזרות ונשנות, ועם התנערות של קבלנים מאחריות. אף-אחד לא רוצה להרגיע לערכאות, ולהתמודד במשך שנים בתביעה מול הקבלן. ואולם, לעתים, אין כל ברירה אחרת.
כיום, בתי-המשפט מבינים שבעיות רטיבות בדירות קבלן הן "רעה חולה" במדינה. לכן, במקרה של הוכחה שהנזק נגרם בשל רשלנות הקבלן, נפסקים בנוסף לפיצויים הרגילים גם פיצויים בגין עוגמת נפש. מה עושים במקרה שהתגלו ליקויים מסוג זה ומדוע כדאי להיזהר מאוד ממסמכים שהקבלן מנסה להחתים אתכם עליהם? לפניכם המדריך.
מהי אחריות הקבלן לתיקון ליקויי הבנייה? על ההבדל בין תקופת הבדק לתקופת האחריות
חוק המכר (דירות) מסדיר את תחומי אחריותה של החברה הקבלנית לתיקון ליקויים שונים שמתגלים בדירה חדשה. האחריות לטיפול בתיקונים מחולקת לתקופת הבדק ותקופת האחריות.
"בתקופת הבדק חובה על המוכר לתקן את הליקוי אלא אם כן הוכיח שהליקוי נגרם באשמת בעל הדירה", מסביר עו"ד אסף ורשה, העוסק בדיני נזיקין וביטוח. "היא מתחילה עם מסירת הַחֲזָקָה בדירה, והיא נמשכת בין שנה ל-7 שנים על פי מהות הליקוי, כשלכל ליקוי תקופת בדק שונה.
"לעומת זאת, בתקופת האחריות חובת ההוכחה חלה על רוכש הדירה. על הרוכש להוכיח שהליקוי נובע מהתכנון, מהעבודה או מהחומרים. תקופה זו מתחילה עם סיום תקופת הבדק ונמשכת 3 שנים".
שנה או 7 שנים? מהי תקופת הבדק עבור סוגי הליקויים השונים
"תקופת הבדק לדירות שנרכשו מיום 06.04.2011 ואילך ובתנאי שבניית הדירה לא הסתיימה לפני מועד זה, משתנה בהתאם לסוג הליקוי", מציין עו"ד ורשה. "תקופת הבדק הארוכה ביותר, היא במקרים של התנתקות, התקלפות או התפוררות של חיפוי חוץ – והיא למשך 7 שנים. מקרים אלו כוללים למשל כשלי איטום מסוג התנתקות של יריעות ביטומניות, אריחים שנפלו מחיפוי חוץ וכו'. במקרה של סדקים ברוחב גדול הגדול מ-1.5 מ"מ, תקופת הבדק היא של 5 שנים. במקרים של נזילות במערכות צנרת, מערכת הסקה ומרזבים, דלוחין וביוב וכן כשל באיטום המבנה, לרבות בחללים תת-קרקעיים, בקירות, בתקרות ובגגות – תקופת הבדק היא של 4 שנים. אם מדובר בכשל בתפקוד ובעמידות של מכונות ודוודים כמו גם ליקוי בפיתוח חצר, מערכות מים, ביוב, ניקוז, חשמל, תאורה ותקשורת – תקופת הבדק היא של שלוש שנים. אם מדובר בליקוי במוצרי מסגרות ונגרות, לרבות אלומיניום ופלסטיק, בריצוף וחיפוי פנים לרבות שקיעות ושחיקה – תקופת הבדק היא של שנתיים. ומה לגבי השאר? במקרים של כל אי התאמה אחרת, תקופת הבדק היא של שנה אחת".
מה עושים במקרה בו הקבלן לא מתקן את הליקויים או שהוא מתקן אותם בצורה לא מספקת?
עו"ד ורשה: "במצב שבו הקבלן לא תיקן את הליקויים במסגרת תקופת האחריות, או תיקן אותם באופן שאינו תקין ובצורה שאינה פותרת את הבעיה, ניתן לדרוש פיצויים על הנזקים שנגרמו ועל עלויות התיקון העצמאי שנאלצו הרוכשים לבצע, וזאת במסגרת הגשת תביעה לבית המשפט. בתי המשפט רשאים לפסוק מעבר לפיצויים עבור ההוצאות והנזקים שנגרמו לדירה, וכן עבור עוגמת הנפש שנגרמה לרוכשים".
עוד כתבות בנושא:
איטום דירות מגורים: מה חשוב לדעת?
בתי-המש
פט מכירים בצורך לפצות גם עבור עוגמת נפשבתי-המשפט לא ממהרים לפסוק פיצויים בגין עוגמת נפש. ואולם, כשמדובר בבעיות רטיבות בדירות קבלן חדשות, הנטייה היא להכיר בעוגמת הנפש הרבה שנגרמת לדיירים לאורך השנים, בניסיונות לתקן שלא צולחים, בצורך במעבר לדירה אחרת לעתים במהלך השיפוץ ובהנאה הנפגמת מהשימוש בנכס.
חדרו לי מים מבעד לקירות הדירה. מהו הפיצוי שמגיע לי?
"לרשות בעלי הדירות עומדת האפשרות לדרוש מהקבלן שיתקן ללא דיחוי את ליקויי הבניה, כמו גם שיפצה אותם בגין ירידת הערך שנגרמה לדירה בעקבות חדירת מי הגשם", מסביר עו"ד ורשה. "בנוסף, קיימת גם האפשרות לתבוע מהקבלן פיצוי כספי בגין עוגמת הנפש. בהתאם לסעיף 13 לחוק החוזים, פסקו בתי המשפט בערכאות השונות בשורה ארוכה של פסקי דין, כי ליקויי רטיבות הם 'רעה חולה' ועל כן הפיצוי בגין עגמת הנפש שייפסק במקרים כאלה יהיה גבוה יותר מאשר בגין ליקויי אחרים. ככל שהליקוי מקשה יותר על חיי בעל הנכס, כך בתי-המשפט יהיו לטובתו מבחינת הפיצוי שייקבע".
כאמור, רק לפני מספר חודשים ולאחר סאגה שנמשכה שנים, ניתן בבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע פסק דין בו חברה קבלנית חויבה לפצות 4 רוכשי דירות במודיעין עבור תיקון סדקים וכתמי רטיבות שמופיעים בדירותיהם מאז נכנסו אליהן.
פסק-הדין הוגש בשנת 2011, ובסופו חויבה החברה הקבלנית לפצות את רוכשי 4 הדירות ולשלם להם סכום כולל של מעל 705 אלף שקל. הסכום בו חויבה כולל פיצוי על עוגמת נפש, הפסדי שכר ודיור חלופי.
הרוכשים קיבלו את החזקה בדירות בקיץ 2006. במהלך השנים שלאחר מכן הם נתקלו בסדקים ורטיבויות והתלוננו בפני הנתבעת. היא מצדה ניסתה לתקן אותם אך הליקויים חזרו על עצמם מידי חורף.
"מן המפורסמות כי ליקויי בנייה משמעותיים, וצורך חוזר ונשנה לתקנם, לאחר אכלוס הדירה, כרוך בעגמת נפש רבה", נכתב בפסק-הדין. "אצל בעלי דירות שהם אנשים עובדים – גם בהיעדרות מהעבודה והפסד שכר או ימי חופשה עקב כך. רטיבות גורמת לטחב ולסיכונים בריאותיים. כתמי רטיבות משמעותיים על קירות הדירה, כמו גם סדקים בקירות, מכערים אותה מאוד וגורעים במידה רבה מן ההנאה שרוכש דירה חדשה מצפה באופן סביר לקבל ממנה. בעיות רטיבות 'מבריחות קונים' ופוגעות בסיכוי למכור את הדירה במחיר השוק שלה, עד תיקונן השלם והסופי והיעלמות סימניהן".
במקרה נוסף, נדונה בבית המשפט תביעה של זוג שרכשו דירת פנטהאוז בת 5 חדרים, בקומה השמינית בנתניה. בדירה נתגלו ליקויי בנייה חמורים בדמות רטיבויות נרחבות, אשר חדרו לדירות שכניהם בקומה שמתחת. במשך שנים נעשו ניסיונות על-ידי החברה לתקן את הליקויים, ללא הצלחה. בסופו של דבר, קבע בית המשפט כי החברות הקבלניות יישאו בפיצוי התובעים בסך 192,000 שקל עבור ירידת הערך, ובפיצוי בסך 75,000 שקל עבור עגמת הנפש.
התגלו כתמי רטיבות? מה עושים
"לפני שאתם ממהרים להזמין בעל מקצוע ולתקן את הנזק בעצמכם, דאגו לתיעוד של הנזק", ממליצים במוקד השירות של אתר "המקצוענים". "במקרים של ליקוי רטיבות, כדאי שתהיה לכם גם חוות-דעת של שמאי, וקביעת ירידת ערך במידת הצורך. אין לדעת האם התקלה תחזור על עצמה, גם לאחר תקופת הבדק ובסיום תקופת האחריות, לכן כדאי שיהיו בידיכם כמה שיותר ראיות, למקרה שתיאלצו להגיע לבית-המשפט".
האם כדאי לנסות לתקן תחילה את התקלה באופן עצמאי, מבלי לפנות לקבלן?
"במקרה של ניסיון לתקן את התקלה בעצמכם, מבלי לפנות לקבלן, אתם מסתכנים בכך שהקבלן ינסה להתנער מאחריות", אומרים במוקד השירות. "הוא יכול לטעון שהנזק נגרם כתוצאה מתיקון רשלני שלכם. לכן, אל תנסו להתמודד עם הליקוי בעצמכם. אם מקורו בליקוי בנייה אחר (היעדר שיפוע תקין, נשירת אריחים, סדקים בקירות או כל דבר אחר), אל תתפשרו על תיקון חלקי, אלא דאגו לפתור את הבעיה מהשורש".
בעת מסירת הדירה גיליתי שהשיפוע במרפסת גדול מאוד (שיפוע של 4 ס"מ). הבאתי מהנדס בניין שקבע שהשיפוע הוא בהתאם לתקן אמנם, אך הוא מאוד חריג והמליץ לתקן אותו. הקבלן הגיש לי מסמך לחתימה ובו הוא טוען ש"לפנים משורת הדין" הוא יתקן לי את השיפוע, אך שאני מתחייב שבמקרה של תקלה שתתגלה בעקבות התיקון, הוא פטור מאחריות, וכך גם לגבי כל ליקוי אחר שיתגלה בדירה. מה לעשות?
"חשוב להיות ערניים ולא להסכים לחתום על מסמך מסוג זה. מומלץ להתייעץ עם עורך-דין ולא ליפול שבי אחר ניסיונות של קבלנים, שמנצלים את כוחם לרעה, בשלב שלאחר הרכישה", מזהירים במוקד השירות. "אם קבלן מנסה להחתים אתכם על כך שלאחר ביצוע העבודות על-ידי קבלן מבצע מטעמו, הוא אינו אחראי לכל ליקוי שיתגלה, הרי שהוא מנסה להתנער מאחריות שחלה עליו על פי החוק. הדבר קריטי, בייחוד בשלב שלאחר מסירת המפתחות לדירה החדשה, בעת שהקבלן נדרש לתיקון ליקויים שנמצאו בדירה. אולי כעת התיקון יכול להרגיש 'אסתטי', אך לטווח ארוך הוא יכול לגרור בעיות רטיבות, והתנערות של הקבלן מאחריות לגביהם".
צריכים קבלן איטום? לחצו כאן
ynet הוא שותף באתר "המקצוענים"