יבואנית רכבי יוקרה שיקרה למכס - ותפצה

חברת "פרימיום קאר" שייבאה מכונית מרצדס מסרה הצהרה כוזבת לגבי מחירה. כשהמכס דרש את החיוב מהלקוח, האחרון תבע פיצוי מהייבואנית

עו"ד שי לביא | פסקדיןפורסם: 10.03.19 , 21:58

בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה של בעלי מכונית מרצדס, שנדרש לשלם למכס כ-117 אלף שקל מאחר שחברת "אילן ורונן פרימיום קאר", שייבאה עבורו את כלי הרכב מחו"ל, מסרה הצהרה כוזבת שלפיה מחירו כמחצית ממחירו האמיתי. השופט עזריה אלקלעי חייב את החברה בהחזר תשלום המס ועלות הטיפול המשפטי בנושא.

ב-2011 חתם הלקוח על הסכם לרכישת המכונית מחו"ל באמצעות החברה. בהסכם היא התחייבה לייבא את המכונית ולטפל בכל ההוצאות והמסים תמורת 393 אלף שקל. שנתיים לאחר מכן קיבל הלקוח הודעת חיוב של 197,530 שקל מהמכס. בהודעה נמסר לו כי מחיר הרכב שהוצהר ברשימון הייבוא היה נמוך ממחירו האמיתי, ולכן עליו לשלם את הפרש המס לרבות קנס וריבית פיגורים.

צרכנות

איחור וזיוף קילומטרז' יעלו לייבואן 100 אלף ש'

מערכת psakdin

את הפיצוי יקבל תובע שהזמין "ריינג' רובר" מחברת "מנמד אחזקות". השופט ציין בפסק הדין שבעלי החברה עוסק בייבוא אישי בלא רישיון

איחור במסירת רכב וזיוף קילומטרז' יעלו לייבואן 100 אלף שקל

הוא שכר עורך דין שהגיע עם המכס לפשרה, ולבסוף הופחת החיוב ל-117,307 שקל, ובהמשך הגיש תביעה נגד "פרימיום קאר" להחזר כספי המס ועלות הטיפול המשפטי.

מנהל החברה ואחד מבעליה טען להגנתו שההסכם קבע במפורש ששינוי בהיקף המס יחול על הלקוח. באשר לדיווח הכוזב הוא ניסה לגלגל את האחריות על המתווך ועמיל המכס מחו"ל, שלטענתו הם אלה שהגישו את ההצהרה השגויה לרשויות.

אבל השופט עזריה אלקלעי ציין כי מנהל החברה הותיר בו רושם של "סוחר ממולח" שהאמת אינה נר לרגליו. הוא לא האמין לטענותיו שלפיהן לא היה מעורה בענייני המיסוי ולא ידע מה מעשיהם של המתווך או עמיל המכס. ניסיונותיו להרחיק את עצמו מהטיפול בעסקה נראו בעיני השופט מיתממים ושקריים.

נקבע כי למעשה לא הובא מטעם החברה כל הסבר לכך שבעוד שדווח למכס מחיר של 22,800 יורו, היא העבירה למתווך בחו"ל 44,200 יורו תמורת המכונית.

במשפט התברר שאין זה המקרה היחיד, שכן רשויות המס מנהלות כיום חקירה נרחבת נגד החברה עקב פערי מחירים בעשרות כלי רכב נוספים. בחקירה זו, ציין השופט, בחר מנהל החברה לשמור על זכות השתיקה וגם בדיון לא הציג כל גרסה הגיונית לפער.

פסק הדין דחה את טענת החברה שאין הוכחה מובהקת לכך שמחיר המכונית היה גבוה ממה שהוצהר: "אילו הייתה הנתבעת נקיית כפיים כפי שהיא מנסה לצייר את עצמה, ואילו באמת סברה כי אין ידה במעל, היא הייתה צריכה לפעול מול רשויות המכס לביטול החיוב, או, לחילופין, לפעול נגד מי שלדעתה גרם לחיוב בסכום הגירעון במס".

השופט אלקלעי ציין שגם אם הטענה הייתה נכונה, יוצא שהחברה רימתה את הלקוח, כיוון שמפירוט העסקה בהסכם עמו עולה שגבתה ממנו כ-12 אלף יורו יותר שהצהירה במכס. בסיכומו של דבר התביעה התקבלה במלואה והחברה חויבה להחזיר ללקוח כ-125 אלף שקל, בנוסף להוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 25 אלף שקל.