רפורמת ציוני הבגרות: "המנהלים לא יודעים למי להאמין"
במשרד החינוך הכחישו את חשיפת ynet על הפחתת משקל הציונים הפנימיים במקרה של פער עם הבחינה - אך מנהלי בתי הספר קיבלו הודעה שטוענת אחרת. מנהלת מיבנה: "לא סומכים על שיקול הדעת של המורים"
למרות טענות משרד החינוך בהמשך לחשיפת ynet, ולפיה משנת הלימודים הקרובה יופחת משקל הציון הפנימי לעומת החיצוני בחישוב ציוני הבגרות, מנהלי בתי הספר קיבלו הודעה על "שקלול דיפרנציאלי" - ונותרו מבולבלים.
לחץ מגבוה ועבודות קלות: כך "מנפחים" ציונים פנימיים בתיכונים
"בשנה הקרובה נתחיל להפעיל בפועל את השקלול הדיפרנציאלי", כתבה למנהלים דסי בארי, מנהלת אגף א' חינוך על-יסודי במשרד החינוך. השקלול הדיפרנציאלי ייעשה במקרים שבהם הפערים בין שני הציונים יהיו משמעותיים, דבר שצפוי לפגוע בציון הסופי של תלמידים רבים. "המשרד ינחה את בתי הספר לטייב את התהליכים", טען המשרד לאחר הפרסום. "ככל שיהיה צורך, המשרד יעשה רגולציה".
בארי רמזה במכתבה להטיות שהביאו במקרים רבים לפערים של יותר מעשרים נקודות בין הציונים: "למרות שתהליכי הערכה חלופית בודקים ידע 'אחר', עדיין יש צפי שברמה מערכתית יישמר איזון בין הישגי הלומדים בבחינה חיצונית לבחינה הפנימית".
"ההודעה של בארי הפתיעה אותנו, מנהלי בתי הספר", אמר מנשה לוי, יו"ר התאגדות בתי הספר העל-יסודיים. "יומיים קודם לכן הודיע משרד החינוך שלא מפעילים שיקול דעת על ציוני ההערכה החלופית של מבחני הבגרות, והנה יומיים לאחר מכן מגיעה למנהלים הודעה נחרצת של מנהלת האגף שבה היא מודיעה שמסוף שנת הלימודים הנוכחית כן יופעל שיקול הדעת על פערים חריגים בציוני ההערכה החלופית של מבחני הבגרות".
לוי הוסיף: "אנחנו מבולבלים ולא יודעים למי להאמין, האם להודעה הרשמית שיצאה מטעם משרד החינוך או להודעת מנהלת האגף לחינוך על יסודי במשרד החינוך?".
כחלק מרפורמת "למידה משמעותית", שעליה הכריז שר החינוך הקודם שי פירון, הציון הסופי בבחינות הבגרות מורכב ממטלות ובחינות בית ספריות שמהוות "הערכה חלופית" שמשקלה 30% ובחינת הבגרות החיצונית שמשקלה 70%.
מאז שהמשרד החל ליישם את הרפורמה נרשמו פערים משמעותים בין הציונים הפנימיים, כפי שדיווחו בתי הספר, לציונים הסופיים בבחינות החיצוניות. יותר ממאה בתי ספר על-יסודיים, שבהם תועדו הפערים, קיבלו לאחרונה מכתב מהמשרד שבו הודיעו להם כי אם הפערים יירשמו גם בשנת הלימודים הקרובה יופעל לראשונה השקלול הדיפרנציאלי. הסיבות לפערים הן גם האופי השונה של המטלות והבחינות לעומת בחינת הבגרות החיצונית, אבל גם הטיית הציונים על ידי המורים ומנהלי בתי הספר.
במכתב שנשלח למנהלים כתבה בארי כי במקרים שבהם יירשמו פערים בין שני הציונים יופעל שיקול דיפרנציאלי. "על ציוני תשע"ח היה אמור להיות מופעל שקלול דיפרנציאלי", כתבה בארי. "בחרנו לא להפעיל את שיקול הדעת בתשע"ח אלא קודם לבדוק את השפעתו ולהתריע בפני בתי הספר שבהם נצפה פער חריג במקצועות ספציפיים בבית ספרם. משנת הלימודים הקרובה נתחיל להפעיל בפועל את שיקול הדעת (כלומר כבר על ציוני שנת הלימודים הקרובה יופעל שיקול דעת על ההערכה החלופית – א.י.) על פער חריג שבין ציון ההערכה החלופית לבין ציון ההערכה החיצונית באותו תחום".
"זה לא מפתיע מה שקורה פה", אומרת אורית גור-כהן, מנהלת קריית החינוך ע"ש גינזבורג ביבנה וממקימי ארגון "מנהיגים" של מנהלי בתי הספר. "בעצם, הרפורמה הקימה את הוועדות המלוות שמטרתן הייתה לנטר ולעקוב בין היתר אחר ההערכות החלופיות.
החלטה מסוג זה מייתרת את הוועדות הללו ומחזירה שוב את סיפור חוסר האמון במנהלים ובמורים. לא סומכים על שיקול הדעת של המורים. אם רוצים לוודא שההערכות החלופיות נעשות ברמה נאותה, אפשר לייצר סטנדרטיזציה בשיתוף עם המנהלים".
את תגובתה של בארי לא ניתן היה להשיג.
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "ההודעה של הדוברות עומדת בעינה. אין כל הטיה של ציונים. בארי הוציאה הבהרה בגלל הפרסום המופרך".
לפנייה לכתב/ת 
