העבודה – לנופף: נשות הדגלים של צפון קוריאה
בכל בוקר בדרך לעבודה נתקלים נתיניו של קים ג'ונג און בעקרות בית שהמשטר הפקיד בידן משימה נעלה: להניף דגל אדום, להכות בתופים ולנוע לצלילי שירים פטריוטיים המהללים את הרודן. "הוא אבא שלנו, נעשה זאת לנצח"
בבוקרו של כל יום עבודה מתמקמות פלוגות של נשים צפון קוריאניות חמושות בדגלים אדומים בעמדותיהן במקומות אסטרטגיים ברחבי פיונגיאנג. לצלילי שירים פטריוטיים המהללים את הרפובליקה העממית הדמוקרטית של קוריאה, כפי שצפון קוריאה מכנה את עצמה, ומשבחים את המנהיג קים ג'ונג און, הן מנופפות בדגלים ומכות בתופים אדומים לפרק זמן של עד שעה.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
הנשים הללו נשלחות לאתרים חשובים ולמרכזי תחבורה גדולים כגון מלון ריוגיונג ותחנת הרכבת המרכזית של העיר. כל קבוצת נשים מצוידת במדים אחרים, אבל הציוד שבו הן משתמשות זהה. מטרת המופעים שלהן היא לתת מרץ לאזרחים העושים את דרכם לעבודתם, ולעודד אותם להשקיע מאמץ גדול יותר ביום העבודה.
"אנחנו עושות את התעמולה הזו עם תשוקה לספק אושר למרשל", אומרת אחת מהן, קים צ'ון הוי. היא מתכוונת כמובן לשליט קים ג'ונג און. עם סוכנות הידיעות AFP היא שוחחה בשבת אחרי הופעה מחוץ למלון ריונגיונג. "אנחנו מעודדות את האזרחים לרשום הישגים גדולים יותר בעבודה שלהם", אומרת קים בת ה-47, אם לשניים, "אז אנחנו לא עייפות. אנחנו רואות בזה גאווה גדולה וחושבות שזה מה שאנחנו צריכות לעשות". אזרחים מהשורה בצפון קוריאה, יש לציין, תמיד מביעים תמיכה נלהבת בשלטונות המדינה כשהם משוחחים עם כתבים זרים.
ההופעות הללו של נשות הדגלים החלו בשתי יוזמות שעליהן הכריזה צפון קוריאה בשנת 2016 – "קרב 70 הימים" ו"קרב 200 הימים". פיונגיאנג נוהגת להשתמש לעתים קרובות בשפה צבאית כשהיא קובעת מטרות לכלכלתה, שמתמודדת עם סנקציות קשות שהטיל עליה העולם בשל תוכנית הגרעין ותוכנית הטילים הבליסטיים שלה. ה"קרבות" האלה הסתיימו כבר מזמן, אבל ניפוף הדגלים – ששמו הרשמי הוא "פעילוּת-הנעה של חברות איגוד הנשים הסוציאליסטיות בשעות העומס" – ממשיך להתקיים שישה ימים בשבוע.
איגוד הנשים הסוציאליסטיות הוא גוף רשמי שדרכו מסדירה צפון קוריאה את חייהן של עקרות הבית שלה, וניפוף בדגלים הוא אחת הפעילויות שהיא יוצרת להן. כל הנשים שאינן עובדות הן חברות באיגוד הזה, רובן בשנות ה-30 וה-50 לחייהן. לצפון קוריאניות בשנות ה-20 לחייהן ניתנות עבודות, אבל רבות מהן עוזבות את עבודתן הרשמית ברגע שהן מתחתנות ומביאות ילדים לעולם.
"אנחנו רואות במנהיג העליון את אבינו", אומרת סונג יאנג ראן, בת 57, ראש השלוחה של איגוד הנשים הסוציאליסטיות באחת משכונות הבירה. "אנחנו תמיד עושות את זה תוך כדי מחשבה על המנהיג העליון. נעשה זאת לנצח".
לפנייה לכתב/ת 
