הלמ"ס: המשק צמח ב-3.3% ב-2018 - תיקון זעיר כלפי מעלה
קצב הצמיחה שנרשם בשנה החולפת הוא אומנם גבוה יחסית לזה הממוצע במדינות ה-OECD, אך קצב גידול התמ"ג לנפש בישראל, שעמד על 1.3%, היה נמוך יחסית לזה הממוצע בארגון; גירעון הממשלה הסתכם ב-2018 ב-3.08% מהתמ"ג - 40.9 מיליארד שקל
מהאומדנים המתוקנים של החשבונות הלאומיים לשנת 2018 שמפרסמת היום (א') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי תיקון זעיר כלפי מעלה נרשם בצמיחה במשק ב-2018; כעת עומדת הצמיחה על 3.3%. עם זאת, מדובר עדיין בהאטה, לאחר שב-2017 וב-2016 נרשמו עליות מרשימות יותר.
היום שאחרי הגירעון: תוכניות "נטו" יבוטלו, המע"מ יועלה
הגירעון הגדול: איך הוא משפיע עלינו?
הסתרת נתוני הגירעון מהציבור? זה לא שפוי
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
גירעון הממשלה ב-2018 עומד, שלא במפתיע, על 3.08% מהתמ"ג - חריגה מהיעד שנקבע לשנה זו ועמד על 2.9%. כזכור, בסוף השבוע שעבר, סמוך לחצות הליל שבין חמישי לשישי, הודיע האוצר כי גירעון פברואר (הגירעון ל-12 החודשים האחרונים, פברואר 2018 עד פברואר 2019), גדל ל-3.5%.
לפי תיקון האומדנים, התוצר המקומי הגולמי עלה בשנת 2018 ב-3.3%; מדובר בתיקון קל כלפי מעלה לעומת האומדן הראשוני, שעמד על 3.2%. אולם, שיעור צמיחה זה עדיין נמוך בהשוואה לשיעורי הצמיחה שנרשמו ב-2017, עם 3.5%, וב-2016, עם 4%. קצב צמיחה של 3.3% הוא אומנם גבוה יחסית לקצב הגידול הממוצע במדינות ה-OECD, שעמד על 2.4% ב-2018, אולם בשל הגידול המהיר יחסית של אוכלוסיית ישראל, קצב גידול התמ"ג לנפש בישראל, שעמד על 1.3%, היה נמוך יחסית לקצב הגידול הממוצע ב-OECD, שעמד על 1.9%.
גירעון הממשלה (של הממשלה ושל ביטוח לאומי, הגירעון שמפרסם גם משרד האוצר) הסתכם ב-2018 ב-3.08% מהתמ"ג - 40.9 מיליארד שקל מתוך סך התמ"ג, שעומד ב-2018 על 1.327 טריליון שקל. מדובר בתיקון קל ביותר כלפי מטה לעומת האומדן הראשוני שפורסם בסוף דצמבר ועמד על 3.1%, אך זוהי עדיין חריגה מיעד הגירעון שהוגדר לשנת 2018 ועמד על 2.9% מהתמ"ג. הנתון הזה לא תואם לזה שפורסם על ידי שר האוצר משה כחלון בינואר - 2.9%.
הגירעון בחשבון השוטף של המגזר הממשלתי הרחב, לא כולל הון, עלה גם הוא ב-2018 והסתכם ב-31.7 מיליארד שקל, כלומר 2.4% מהתמ"ג, בדומה לאומדנים המוקדמים. מדובר בגירעון של הממשלה הרחבה, כלומר של הממשלה המרכזית בתוספת הרשויות המקומיות, המוסדות הלאומיים והמלכ"רים הציבוריים. עלייה זו מוסברת ביציבות בהכנסות השוטפות לעומת עלייה של 5.3% בהוצאות השוטפות. היציבות בהכנסות מבטאת ירידה בהכנסה מרכוש, במיסים ובתשלומי חובה ובהעברות ממשקי הבית ועלייה בהכנסות מביטוח לאומי והעברות מחו"ל.
ההוצאה לצריכה פרטית גדלה
התוצר המקומי הגולמי לנפש עלה ב-2018 ב-1.3%, לאחר עלייה חזקה יותר של 1.5% ב-2017 ושל 2% בשנת 2016. לפי נתונים מנוכי עונתיות (המתקבלים לאחר ניכוי השפעת העונתיות והשפעת חגים וימי פעילות מהנתונים המקוריים) על התפתחות התוצר לפי רבעונים, ברבעון הרביעי של 2018 גדל התוצר ב-3%, לאחר עליות של 2.7% ברבעון השלישי, 0.9% ברבעון השני ו-4% ברבעון הראשון של 2018.
ההוצאה לצריכה פרטית גדלה ב-2018 ב-3.9%, לאחר עליות של 3.4% ב-2017 ו-6.4% ב-2016. הצריכה להוצאה פרטית לנפש עלתה ב-1.9% לעומת עלייה של 1.4% ב-2017 ו-4.3% בשנת 2016.
ההוצאה לצריכת מוצרים בני קיימא (כולל ריהוט, ציוד למשקי הבית כמו מקררים, מכונות כביסה, מזגנים וכדומה וכן רכבים אישיים) לנפש עלתה ב-4.2% לאחר ירידה של 9.8% בשנת 2017 ועלייה של 17.3% בשנת 2016. מבין המוצרים בני הקיימא, רכישות רכבים לשימוש פרטי עלו ב-2018 ב-12% לנפש, בעוד רכישות ריהוט, תכשיטים ושעונים ירדו ב-3.3%. רכישות ציוד, כולל מקררים, מזגנים ומכונות כביסה, ירדו ב-0.2% לנפש.
ההשקעה בנכסים קבועים (כולל בתי מגורים והשקעות ענפי המשק בבנייה, בציוד ובכלי תחבורה) עלתה ב-2.6%. ההשקעה בבנייה למגורים ירדה ב-2018 ב-8.2% לאחר עלייה של 1.9% ב-2017 ועלייה של 9.1% ב-2016.
יצוא הסחורות והשירותים עלה ב-2018 ב-4.7%, לאחר עלייה של 5.1% ב-2017 ועלייה של 1.4% ב-2016.
העודף בחשבון השוטף הסתכם ב-11 מיליארד דולר
מסיכום מאזן התשלומים של ישראל לשנת 2018 עולה כי העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים בשנת 2018 הסתכם ב-11 מיליארד דולר, המהווה 2.9% מהתמ"ג; זאת, לאחר עודף של 10.1 מיליארד דולר (גם כן 2.9% מהתמ"ג) בשנת 2017, ושל 12.3 מיליארד דולר (3.9% מהתמ"ג) ב-2016.
מדובר במאזן התשלומים של כל הפעילות הכלכלית בעסקאות בין תושבי ישראל לתושבי חו"ל בשנת 2018. מאזן התשלומים הוא דיווח סטטיסטי שמרכז את העסקאות בין ישראל לתושבי חוץ בפילוחים שונים. אחד החשבונות העיקריים הוא החשבון השוטף, הכולל יצוא ויבוא סחורות ושירותים, הכנסות משכר עבודה, השקעות פיננסיות והעברות חד-צדדיות.
חשבון עיקרי נוסף הוא החשבון הפיננסי, הכולל את העסקאות הפיננסיות שהתבצעו בין תושבי ישראל לתושבי חו"ל, השקעות ישירות, השקעות בניירות ערך, השקעות במכשירים נגזרים, השקעות אחרות ורזרבות מט"ח של בנק ישראל.
מבחינת החשבון הפיננסי, ההשקעות הישירות (המאפשרות למשקיע לקבל זכויות הצבעה במועצת המנהלים ולהשתתף בניהול החברה) של תושבי ישראל בחו"ל ב-2018 הסתכמו ב-6 מיליארד דולר – ירידה לעומת 6.2 מיליארד דולר ב-2017 ו-14.6 מיליארד דולר ב-2016. ההשקעות הישירות של תושבי חו"ל בישראל עמדו ב-2018 על 21.8 מיליארד דולר, לעומת 18.2 מיליארד דולר ב-2017 ו-12 מיליארד דולר ב-2016.
יתרות מטבע החוץ של ישראל עלו ב-2018 ב-2.3 מיליארד דולר, לאחר עלייה של 14.6 מיליארד דולר ב-2017 ו-7.9 מיליארד דולר ב-2016. בנק ישראל רכש ב-2018 3.5 מיליארד דולר, מהם נרכשו 1.5 מיליארד דולר לפי תוכנית הרכישות שנועדה לקזז את ההשפעה מהפקת גז בישראל על שער החליפין.
מאזן הנכסים וההתחייבויות של המשק כלפי חו"ל הסתכם בעודף של נכסים על התחייבויות בסך 133.2 מיליארד דולר – נכסי המשק בחו"ל הסתכמו ב-437.5 מיליארד דולר, והתחייבויות המשק לחו"ל הסתכמו ב-304.3 מיליארד דולר.
לפנייה לכתב/ת 
