מנכ"לית דיסקונט: גופי אשראי יספקו הלוואות - אבל בריבית גבוהה

בנק דיסקונט פרסם הבוקר (ב') את הדוחות הכספיים לשנת 2018 , עם גידול של 20% ברווח הנקי בהשוואה לאשתקד. אחד הנתונים הבולטים שהציג הבנק הוא הגידול בתיק האשראי ובהכנסות מריבית. בין היתר בשנה החולפת הבנק הגדיל את פעילותו בשוק המשכנתאות באופן ניכר - והציג צמיחה של 14% באשראי זה שהסתכם בסוף השנה ב- 35.8 מיליארד שקל.

>> לסיפורים הכי חמים במדור כלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

דיסקונט: הרווח הנקי זינק ב-2018 ב-20% ל-1.5 מיליארד שקל

בנק הפועלים יפריש קרוב למיליארד שקל נוספים בגין חקירות המס בארה"ב

בנק לאומי הרוויח 3.25 מיליארד שקל ב-2018

"אנחנו רואים את שוק המשכנתאות כחלק מהצמיחה שלנו קדימה", אומרת ל-ynet מנכ"לית הבנק, לילך טופילסקי-אשר. "זה שוק מאוד תחרותי ואנחנו חושבים ששוק המשכנתאות מאוד מעניין".

מנכ"לית קבוצת דיסקונט לילך אשר-טופילסקי ויו"ר דירקטוריון דיסקונט שאול קוברינסקי(צילום: סיון פרג')

נתח השוק של דיסקונט בהלוואות החדשות אכן עלה ונע סביב 12%. עם זאת, בשוק האשראי הצרכני הבנק פחות מעוניין לגדול, בדומה למגמה בבנקים אחרים. לדברי טופילסקי הבנק הוריד את הרגל מהגז בנושא של אשראי צרכני בעקבות ירידה ביכולת הגבייה מחייבים. כך הבנק רשם צמיחה צנועה בלבד של כ-2% באשראי הזה (ללא משכנתאות).

עולם האשראי צפוי להיות מושפע לא מעט ממאגר נתוני אשראי שיחל לפעול בעוד כחודש. את לא חושבת שהמהלך הזה על כל יתרונותיו, עלול גם לפגוע בחלק מהאוכלוסייה?

"מאגר נתוני אשראי כתפישה הוא נכון. שקיפות של מידע אמורה לייצר יעילות כלכלית ואמורה לייצר מאפייני סיכון לקוח", היא אומרת. יחד עם זאת היא מודה כי לפחות בטווח הקצר יכולה להיות אוכלוסייה שתמצא את עצמה ממודרת מהלוואות. החשש הוא שכיום ישנם לקוחות שכבר ממונפים אך הבנק לא יודע את זה. ברגע שיתקבל המידע מהמאגר, החשש הוא שהבנק יצמצם להם את האשראי או אולי יעצור אותו לחלוטין. כך גם אם ינסו את מזלם בבנקים אחרים, הרי שגם הם ייחשפו למידע.

"הלווה עושה ג'נגלינג, הוא הולך לכל מיני מקומות ומנסה", אומר יו"ר דירקטוריון הבנק שאול קוברינסקי . לדבריו, אותו לקוח ילך לגוף פיננסי אחר ואותו גוף יבקש ממנו שיאשר לו להוציא נתונים מהמאגר. כך יסתבר שהוא ממונף יותר ממה שחשבו קודם. "אתה לא תיתן לו את התוספת. אז הוא ילך למקום אחר ויעבור את אותו תהליך וכך הוא יהיה מודר אשראי. זה נקודת רציפות שיכולה ליצור אירוע חברתי בשכבות הסוציואקונומיות החלשות".

טופילסקי מציגה בעיה נוספת. כנראה המערכת הבנקאית תיתן פחות אשראי ללווים מסוימים, אבל גופים חוץ בנקאיים מסוגים שונים שרוצים להיכנס לתחום יספקו אשראי, אבל בריבית מאוד גבוהה. "זה יוצר בעיה חברתית מאוד מורכבת . כמו שבארצות הברית, כשאתה מקבל הצעה מחברת כרטיסי אשראי, היא מתחילה ב- 17%".

בנק דיסקונט

חברות כרטיסי האשראי מגדילות סיכונים ומעלות ריבית. כאל חברת כרטיסי האשראי שחוק שטרום להפרדת חברות האשראי מהבנקים לא חל עליה, אמנם היא נמצאת במגמה של ירידה קלה בריבית, אבל עדיין הריבית שם הכי גבוהה.

"גם בעבר שטענו כלפי כאל שהריבית מאוד גבוהה, אנחנו הסברנו את זה שכאל היא מאוד חוץ בנקאית, האשראי צומח מהאשראי החוץ בנקאי והיא נטלה סיכון יותר גבוה, היום אנחנו רואים שהחברות האחרות גם שם".

יש לכם עכשיו שקט מהרגולציה בכנסת, צלחתם את ועדת האשראי לטייקונים שהתמסמסה. אבל זה צפוי לחזור ביתר שאת עם כנסת הרבה יותר "חברתית". למשל בכל סוגיית סגירת הסניפים וההתחשבות באוכלוסייה המבוגרת .

"נכון גם אנחנו סגרנו סניפים. אנחנו לא מחכים לכנסת או מישהו שיגיד לנו שאנחנו צריכים להתייחס לאוכלוסיות החלשות. יש הרבה שיקולים שנלקחים בחשבון בסגירת סניף המרחק הגיאוגרפי, משאבים בהכשרה דיגיטלית ואפילו קו האוטובוס שמאפשר הנגשה".

"אין ספק שמערך סניפי הוא חלק מאוד מרכזי מהעלות ואחת ההבנות שהיו זה שדיסקונט לא יעיל וצריך להתייעל וזה מה שאנחנו עושים".

למרות שנשאלו, ראשי דיסקונט מסרבים להתייחס ישירות לקנסות הכבדים הצפויים לבנק הפועלים שכבר פרסם אזהרת רווח והפריש יותר מ-2 מיליארד שקל בעקבות העלמות המס בארה"ב, וכן לאירועים הדומים בבנק מזרחי-טפחות.

עם זאת הם מבקשים להדגיש שהבנקאות כיום בכל העולם הופכת להיות יותר חשופה לסיכונים של רגולציה ולסיכונים משפטיים והם מבחינתם לומדים מהאירועים הללו. "מכל מקרה שאנחנו רואים בעולם אנחנו לומדים. בודקים מה היה שם כדי לפעול נכון ובצורה תקינה", אומרת טופילסקי.

אלא שהאירועים הללו מובילים את הרשויות בארץ ובחו"ל לדרוש מהבנקים אמות מידה קפדניות יותר, ואותם הם מגלגלים בהרחבה ובלי פרופורציות על ציבור הלקוחות. המשמעות של הדברים הללו, בין היתר היא הקשחת נהלים שפוגעת בסופו של דבר בציבור הלקוחות.

"הרגולטור הפך אותנו לשומר הסף", משיב קוברינסקי, עם זאת הוא מסכים שהציבור מרגיש שדורשים ממנו דרישות שנראות לעיתים בלתי אפשריות. "אני מכיר מישהו שרצה להעביר כסף לבן שלו הסטודנט בחו"ל ורק כדי למלא את הטפסים שהבנק דורש צריך תואר מיוחד".

אז אולי הבנקים צריכים להפעילך יותר שיקול דעת? לחשוב איך להקל על הלקוחות שלהם?

לדברי טופילסקי הבנקים משקיעים מאמצים גדולים בשביל לא לעבור על החוק ולוודא שעובדים בצורה נכונה . " אחרי שנים שבהם הטילו קנסות על בנקים המטוטלת זזה למקום שיש בו לעיתים כדי לפגוע בלקוחות".

לדבריה, הבנקים נמצאים בהיבט זה בין הפטיש לסדן. "כשיש הוראות ברורות החיים יותר פשוטים אבל לא תמיד אפשר לייצר אותם. יש דברים כמו איסור הלבנת הון שהם יותר ברורים, אבל בהיבטים של מיסוי למשל אנחנו נדרשים להפעיל יותר חשיבה. לא רק מה מקור הכסף אלא איך הלקוח שילם עליו".