"אפשר להתמודד עם הפחד ממתמטיקה"
אוריאל שדה, מורה למתמטיקה, לימד בכמה מסגרות והבין שלכל התלמידים יש מכנה משותף - חרדה מהמקצוע. "העולם המודרני דוחף אותנו למצוינות, אז לא רק שצריך להצליח במתמטיקה אלא בכלל צריך להצטיין. עם כזה לחץ, תלמידים מעדיפים לוותר מראש"
"כמעט כל בן אדם ששומע שאני מורה למתמטיקה מצטמרר ומגיב ב'איך שנאתי מתמטיקה בתיכון'. תלמידים מפתחים חרדות שמלוות אותם עד גיל בגרות והמצב לא משתנה, רק לעתים רחוקות כשהם חווים חוויה מתקנת". כך מסביר אוריאל שדה. מורה, כותב ויזם בעל תואר בהנדסת ביוטכנולוגיה ותעודת הוראה במתמטיקה.
"בשנים האחרונות לימדתי בכמה מסגרות שונות ילדים מחתכי גילאים שונים ורקעים סוציו אקונומיים שונים", הוא מספר. "ככה שיצא לי להתנסות בלימוד של כמעט 'כולם'. בעבודתי האחרונה כשכיר ניהלתי מרכז הכנה לבגרויות ושם הייתי עסוק יום יום בלוחמה מחרדות במתמטיקה".
למה תלמידים מפתחים חרדות ממתמטיקה?
יש כמה סיבות לכך. קודם כל הפחד מכישלון. כישלון זה דבר טוב בדרך להתפתחות, אבל כילד אני צריך שיחזקו אותי לאחר כישלון, שאקבל ביטחון, שפעם הבאה נצליח ביחד. אך אם כישלון זה לא נענה בחיזוק, טבעי שאפתח סלידה והימנעות מחוויה שכזו בעתיד.
בנוסף, מתמטיקה נתפסת אצל רבים כמה שיקבע את הקבלה שלנו למוסדות אקדמיים והצלחה בחיים. במקביל העולם המודרני דוחף אותנו למצוינות, אז לא רק שאני צריך להצליח במתמטיקה אני בכלל צריך להצטיין. עם כזה לחץ, תלמידים מעדיפים לוותר מראש ולא לנסות בכלל.
"יש גם את עניין הערכה אל מול קבוצת השווים ולא אל מול עצמי - הרבה פעמים תלמידים עושים דרך ומשפרים את ההישגים שלהם, אך בסוף יום, כשמגיע המבחן ותלמיד שיפר את הציון מ-40 ל-80 זה אחלה, אבל עדיין החברה הכי טובה שלו קיבלה 90 והוא מרגיש שכל העבודה הקשה שלו לא שווה".
שדה מספר שבשנה הראשונה שלו כמורה הוא חווה חוויה מטלטלת מבחינתו. "תלמידה שלי הסבירה נושא על הלוח, אל מול כל הכיתה. היא עבדה קשה לפני השיעור כדי לעשות את זה בצורה מהממת כמו שהייתה בפועל. במהלך השיעור נכנסה לכיתה רכזת השכבה והדמות החינוכית הכי מוערכת בבית הספר.
"היא התבוננה בלוח ואמרה: 'מה זה? מתמטיקה, אוי לא, כדאי שאברח מפה!', ורגע לפני שיצאה הגניבה צחקוק. מאותו רגע הלך השיעור והתלמידה לא חזרה לדבר שוב אל מול הכיתה, והאמת שאני ממש לא מאשים אותה.
"אני נתקל בהמון אנשי חינוך והורים שפולטים תגובות שליליות לגבי מתמטיקה ליד הילדים. התגובות הללו לרוב אינן מודעות כי הן נובעות מחרדה שסך הכל היא דבר לא מודע וכך, בלי לשים לב, מורישים אותן הלאה".
קראו עוד בערוץ הורים:
קשיים חברתיים - התגובה הנכונה בכל גיל
הדבר שהכי חשוב להורים שיהיה לילדיהם
שדה מדגיש שהוא לא מפנה אצבע מאשימה אל המורים וההורים, ומבין שמדובר בעניין של העלאת מודעות. בימים אלו הוא בעיצומו של קמפיין מימון המונים כדי לממן את הפקת הספר "לאן נעלם 4?" שפונה לילדים בגילאים 6-4 ומלמד את שמן, צורתן ומהותן של הספרות. "אני רוצה לעצב את החוויות הראשונות של ילדים עם מספרים, והמטרה היא סדרת ספרים עלילתיים בנושא בשם 'ממלכת החשבון'. בהמשך נפתח את הצד הטכנולוגי - אפליקציה, אנימציה ומשחק כי חובה לשלב בחינוך עולמות פיזיים וטכנולוגיים".
מה אני יכולה לענות לבתי שלא מבינה למה בכלל היא צריכה ללמוד מתמטיקה?
"מתמטיקה היא הבסיס לרוב מה שאנחנו מכירים - לסמארטפונים שלנו, מכוניות, לווינים, אינסטגרם. כמעט כל פעולה שאנחנו עושים במהלך היום מכילה בתוכה מתמטיקה. קל להסביר איך סטטיסטיקה ובעיות קניה ומכירה רלוונטים לנו. אבל טריגונומטריה? פונקציות רציונליות? גיאומטריה אנליטית?
"לימוד המתמטיקה בכללותה מפתח אותנו ואת החשיבה שלנו, את היכולת האנליטית ותפיסת המרחב. כדי להמחיש את זה אני לוקח משחקים וחידות לוגיות שלא בהכרח קשורות למתמטיקה. את חלקן התלמידים שלי מבינים ואת חלקן לא. את זה אנחנו עושים אחת לתקופה, ברוב המקרים הביצועים של התלמידים משתפרים ומכאן כבר מאוד קל לדבר על הערך שחשיבה מתמטית נותנת לנו בפתרון בעיות".
מה קורה היום בעולם?
"רוב העולם המערבי מחפש פתרון לבעיית לימודי המתמטיקה. משקיעים משאבים מטורפים בחיפוש אחר פתרונות חדשניים כמו אפליקציות ללימוד ועזרה בשיעורי בית, שזה לא מפתיע בעולם שבו מקצים את רוב המשאבים של מערכת החינוך למקום שבו יש מבחנים בינלאומיים ומבחני קבלה למוסדות אקדמיים.
"עם זאת, ישנם מקומות שלא שמים את המתמטיקה בראש סדר הבעיות מבחינת פתרונות חדשניים, ושם קורים דברים מופלאים. ברוב מדינות המזרח, סינגפור ודרום קוריאה בראש, משקיעים במורים למתמטיקה כבר בכיתות הנמוכות. שם ילדים גדלים בלי להכיר בכלל את נושא החרדה ממתמטיקה.
"גם בעולם המערבי ישנם כאלו שהבינו את העניין ולא נופלים ללחץ המבחנים הבינלאומיים. לדוגמה בפינלנד מכווינים ילדים לדברים שהם אוהבים. לא מלמדים אותם לפתור תרגילים במתמטיקה אלא מלמדים אותם לפתור בעיות בכללי. פותחים להם את הראש ליופי שבפתרון הבעיות וליצירתיות מאשר קיבעון של נוסחאות ותבניות. התוצאה היא שהם ממוקמים הכי גבוה בעולם המערבי במבחנים בינלאומיים".
איפה נהיה בעוד עשר שנים?
"שאלה טובה, קשה להעריך. אני אדם אופטימי ומאמין שהמצב יהיה הרבה יותר טוב. וזה משתי סיבות עיקריות: שינוי תודעתי - דור ה-z לא פראיירים בכלל. הם שואלים שאלות ומקיימים דיונים שמציפים את הרשתות החברתיות. בניגוד לדור שאנחנו גדלנו בו, הם מסוגלים להתמודד טוב יותר עם בעיות ולא יתנו לחרדות ממתמטיקה לשבור אותם. המודעות שאני מדבר עליה תגיע מהכיוון שלהם.
"השינוי התודעתי הזה יחלחל למערכות החינוך ויוביל בצעדים קטנים לשינוי תפיסה רחב. בעזרתו נראה הקצאת משאבים שונה, והתייחסות שונה מכל הצדדים. פיתוח כלים חדשניים שיאפשרו למידה מכל מקום ובכל זמן בכלים מגוונים, פיזיים וטכנולוגיים שיתאימו לכל לומד ויספקו לו חוויות חיוביות שיבנו את הביטחון, תחושת המסוגלות וחדוות הלמידה.
"זה מחייב, כי כמו שאמרתי - הדור הצעיר לא פראייר וראוי שישקיעו בו ביצירתיות ובאהבה".
לפנייה לכתב/ת 
