12 שעות לפני מעצרו המפתיע של עמוס דב סילבר, מייסד פלטפורמת טלגראס הוא היה זחוח, הרגיש מאוד בטוח בעצמו, ולבטח לא חש את הסכנה המרחפת מעל ראשו.
הריאיון הטלפוני עמו נערך אחרי תיאום של כמה ימים, דרך איש קשר המגדיר את עצמו כיחצ"ן של האפליקציה. הם הרגישו כל כך בטוחים, עד שהתקשרו בעצמם להציע את הריאיון, שנגע בכלל בהצגת עיצוב של שקיות למכירת קנאביס, "וויד", כפי שהם אוהבים להגיד.
בשיחה, שנערכה שלשום ברמקול כשכל בית הקפה יכול להאזין לה, ציין בפניי סילבר כי הוא אזרח אמריקאי שלא חי בארץ בגלל צו מעצר שתלוי נגדו בשל פעילותו למען הפצת הקנאביס. עוד הוסיף שהוא נמצא בקייב, ומקיים פגישות עבודה. "זה מצחיק שאת מתקשרת היום", אמר לי רגע לפני המעצר המתוקשר, "כי הפייסבוק בדיוק הקפיץ לי פוסט שכתבתי לפני חמש שנים: 'למי יש רעיון מה אני עונה לכל האנשים שמחפשים דרכי כיוון?, מאוד קשה שכולם שואלים אותי איך להשיג קנאביס ואין לי איך לעזור'".
השיחה עמו הייתה נינוחה וניכר שסילבר שמח על ההזדמנות לדבר. ברגע מסוים שמתי לב שמישהו נצמד אלינו - אליי ואל היחצ"ן של האפליקציה - בצורה חשודה. הוא התקרב לשולחן שלנו עם טלפון שלוף, כאילו מסמס אבל נראה מקליט. חשדתי מריגול עיתונאי. לא חשבתי שהאיום הוא דווקא על סילבר, ועוד כזה מוחשי. למחרת השיחה, אתמול בבוקר, פורסם כי "נעצר ראש פירמידת הסמים, עוזריו וסוחרים אחרים. 42 איש בסך הכול".
בורסת הטלגראס הגיבה במהירות. איש הקשר סיפר לי כי נכון לאתמול, המסחר נפסק כליל וכי כל הקהילה בהלם. בהתחשב במה שקרה אתמול, כמעט בלתי נתפס עד כמה סילבר דיבר בחופשיות וחש לא כפוף לחוק. איך זה שהמשטרה לא עושה משהו? שאלתי. התשובה שלו הייתה שכלתנית, סדורה, כמעט הגיונית, וקיבלה משמעות מצמררת למדי ביום שאחרי.
"יש לך נקודת מוצא שגויה מאוד, שהמשטרה יכולה לחסל לי את הטלגראס", אמר ביהירות שכידוע לא עברה את מבחן המציאות. "הם לא יכולים. אין להם שום דרך בעולם. המשטרה לא יכולה לעשות לנו כלום. כל הדאטה-בייס שלנו, כל פרטי הסוחרים, הכל נמצא על שרתים מוצפנים, שלמשטרה אין שום גישה אליהם והם גם לא יכולים לחפש. אם את מדברת על סמוי שרוצה להפיל סוחר, נגיד שזה קל והוא מצליח, יש לנו 4,000 סוחרים, זה ייקח למשטרה ארבע שנים להפיל את כולם ואת הדבר הזה", גיחך סילבר. "אין לה מספיק כוח אדם. דבר שלישי, יש לנו את השיטות שלנו. כל אחד שרוצה להיכנס אנחנו בודקים לו את הפייסבוק, תעודת זהות, התאמה. זה לא פשוט להיות שוטר שבא לקנות. צריך להפעיל מאמץ. וגולת הכותרת - שגם אם נתפס מישהו, בית המשפט ישחרר אותו עם עונש הרבה יותר קל ממה שהמשטרה רצתה. הם יתאכזבו וזה תהליך שקורה".
כעבור חצי יממה הוא כנראה גיחך פחות. לדברי גורם המצוי בחקירה, מעצרו במלון בו שהה באוקראינה אירע "כמו בסרט הוליוודי": בארבע לפנות בוקר נכנסו הכוחות המקומיים, שלוו על ידי שוטרים ממשטרת ישראל, ושלפו אותו ממיטתו. סילבר היה במעקב בפיקוח מתמיד במשך שנים כדי ללמוד אותו ולאסוף את החומר הנדרש, על אף שממש לא טרח להסתיר את עמדותיו ועיסוקיו, כולל בעשרות פוסטים בעמוד הפייסבוק שלו. לדברי המשטרה הוא מעסיק עשרות אנשים שמקבלים משכורות במזומן, ביטקוין וסמים, כולל צוותי פיתוח ואנשי טכנולוגיה.
"המעצר הזה אינו מעצר מקרי של כמה אנשים. זה היה מעצר מדויק, מתוכנן של כל דרג הניהול", אומר גורם המצוי בחקירה. "אכן היה אתגר לא פשוט מהרבה בחינות - טכנולוגי, מודיעיני ואכיפתי. גם לגבי השרתים שהם 'בלתי נגישים' לכאורה - יש לנו מיפוי מלא, שליטה ואחיזה טכנולוגית. אנחנו עובדים על הפרשייה הזו הרבה זמן. כי גם אם הטלגראס התחיל כמשהו נקודתי, הוא הפך במשך הזמן לארגון פשע".
סילבר רואה באפליקציה את מפעל חייו. בברנז'ת משתמשי הטלגראס הוא כונה לא פעם "עמוס הירוק" או "ראש מדינת הסטלנים". הוא נולד בצפת, למשפחה חרדית, ועזב בהמשך לירושלים. עוד לפני הקמת הטלגראס נחשב סילבר ל"אושיה" בתחום. הוא כבר נעצר מספר פעמים והועמד לדין, וריצה מספר חודשי מאסר על סחר בסמים קלים. בכל אחד מהמקרים, כך נראה, סילבר לא חשש וממש לא הסתתר. מבחינתו הוא מוביל קהילה שנלחמת באי-צדק. הוא עלה כבר לכותרות ב-2014 כשארגן בירושלים את "ליל הבאנגים הגדול", שבמסגרתו התאספו שורה של פעילים למען לגליזציה ועישנו מריחואנה בסמוך לכנסת.
עכשיו, באופן אירוני, נראה כי הכנסת היא זו שהתקרבה לסילבר. שיחת היום במערכת הבחירות היא כמובן מפלגת "זהות" של משה פייגלין, שנמצאת על סף כניסה לכנסת ישראל, דבר שהביא את ראש הממשלה נתניהו - לא פחות - להצהיר שלשום כי "תיבחן האפשרות" ללגליזציה. הכול כשר בניסיון "לשתות" את הקולות של פייגלין השנוא עליו. ממש להולנד היינו. וכשכולם רבים על קולות הסטלנים, סילבר כבר מרגיש כמו נביא. עמוד הפייסבוק שלו מלא בפוסטים מפרגנים ומנומקים שקוראים להצביע לפייגלין ול"זהות", לצד תחזיות על התמוטטות "הממסד הישן" ששם מקלות בגלגלי מהפכת הלגליזציה.
על תחילת דרכו, הוא תמיד אוהב לדבר, בשום אופן לא בבושה אלא בתחושת שליחות. כך עשה גם שלשום. "הייתי מקבל מלא פניות בגלל שהייתי אקטיביסט בנושא והבעתי את הקושי שלי מאלו שפונים אליי, ולא היה לי איך לעזור. לדילרים היה 'וויד' וקהל לקוחות מצומצם. ואז התחילו להציע לי: 'אם אתה מכיר וסומך על אנשים, תפנה אותם אליי'. כמובן שלאט לאט הזרם התגבר עד שהייתי שולח בלי סינונים, ונותן לסוחרים לעשות את העבודה. לאט לאט זה התפתח ברשת. בהתחלה עם פרופילים פיקטיביים בפייסבוק שהם פתחו, כשרק לי הייתה את הזהות האמיתית שלהם, וכשזה נהיה יותר מדי, זה עבר לטלגרם. שם התחלנו לבנות מערכת מתוחכמת עם אימותים וזיהוי, עם פרטים מאובטחים, משהו סגור מכל הכיוונים שזה נבדק כל הזמן, עם פרמטרים כמו שירות, מחירים, איכות ותלונות".
טלגראס, למי שלא ידע, היא לטענת מפעיליה פלטפורמת פרסום שאיננה עוסקת באופן ישיר במסחר בקנאביס, אלא מאפשרת לסוחרים שרוצים להציע את מרכולתם, למכור באמצעותה ללקוחות בפלטפורמת טלגרם המוצפנת. סילבר כבר לא מציג עצמו כ"סוחר", אלא כמייסד ומנכ"ל הפלטפורמה. בפועל מתרחש שם מסחר בשווי מאות מיליוני שקלים. ההערכות הן ש-4,000 סוחרים שעובדים באמצעות אפליקציית טלגראס מגלגלים למעלה מארבעה טון גראס בשנה, בסכום של 300 מיליון שקלים בשנה. הנתונים מלמדים על יותר ממאה אלף סוחרים שרשומים במערכת, שמוכרים ללמעלה מרבע מיליון לקוחות.
ח' הוא אחד הסוחרים שעושים מיתוג למרכולתם. "פעם זה היה מעפן", הוא אומר. "היית מעלה תמונה של פרח, כמה זה עולה ומספר טלפון. לא היו משקיעים בזה. אנחנו, חבר'ה טובים שנכנסו לתמונה, הבנו שהלקוח לא באמת יכול לטעום את הפרח, אבל אם נביא לו את זה בצורה יפה ומושכת, הוא יבין שיש פה אנשים רציניים שמביאים 'וויד' טוב".
החבר'ה הטובים? לא בטוח. בהמשך השיחה מודה ח' באמירה שנשמעת לי מחרידה, כי קהל היעד שלו הם צעירים, צעירים מאוד. "אפשר לשים סתם פרח, או תמונה שעברה ריטושים שאני בחרתי. אבל אל תתבלבלי. רוב הקונים שלי זה ילדים. לא בעלי משפחות, אותם זה לא מעניין. אני שולח לרחוב ילדים עם שקיות עם ברקודים, שאנשים יכירו אותי. אנשים קונים עם העין שלהם. וככל שהשקית יותר יפה, מושקעת, ככה הבנאדם ירגיש יותר בטוח לקנות אצלי".
אוקטובר 2017: מייסד טלגראס בראיון לאולפן ynet
מבחינת סילבר, מילת המפתח של הטלגרם היא התחרות ואחר כך השירות. "היום הסוחרים מחפשים את הלקוחות במקום ההיפך", אומר סילבר בשיחה עמו שלשום. "היום לכל סוחר קנאביס יש תקציב פרסום. לסרטונים, מודעות ושקיות מעוצבות. יש הרבה דילרים שבנו לעצמם קבוצות סחר משל עצמם. אני שמח לראות את ההתפתחות הזו, שלצד שוק הקנאביס התפתח שוק מקביל של נותני שירותים ותמיכה. אני אישית מאוד גאה בזה".
עד כמה אתה מעורב במסרים שמופצים דרכך?
"אני קבעתי בהתחלה מה לגיטימי ומה לא בפרסומים שמופיעים אצלנו. אין למשל, תכנים פוגעניים או מיניים. תכנים כאלו יימחקו מיד. אם הוא ישתמש בשקית כזו או אחרת, ואם יהיה מישהו שיתלונן, נטפל".
במשטרה רואים את הדברים אחרת. "יש שם סמים קשים מכל הסוגים שמגיעים לכל אחד", אומר גורם המצוי בחקירה. "זה ארגון פשע לכל דבר כשהמטרה היא בצע כסף. יש פה הרבה עבירות: גם העלמת מס והלבנת הון. נוח להם להיות תחת אצטלת כולה גראס. אבל זה לא ככה וזה לא רק פלטפורמה".
בטלגראס עושים הכול כדי להראות שלמרות התדמית המפוקפקת, יש להם עקרונות. "אנחנו לא מעודדים צריכה של סמים נוספים, למרות שיש גם כאלו", אומר לי ש', היחצ"ן ואיש הקשר, בחור נורמטיבי, בשום אופן לא מה שחשבתם על הסוחר בכספומט משכונות הפשע. "עד לפני ארבע שנים היה צריך למצוא כיוון. היית צריכה להכיר מישהו, חבר של חבר כדי שתוכלי לאתר סוחר. היום זה שוק של קונים, ועל כל קונה יש תחרות עזה מצד הסוחרים. בהנחה שכולם מוכרים את אותו הדבר בווריאציות שונות, עולה השאלה איך אני כסוחר יוצר מיתוג וגורם לאנשים לבוא דווקא אליי ולא אל מישהו אחר. כל צרכן נחשף בממוצע לעשרות אם לא מאות מודעות פרסומת".
"המשלוחים יגיעו אליך יותר מהר מפיצה", אמר היחצ"ן בגאווה פחות מיממה לפני שהעסק התמוטט. "מערך שירות הלקוחות של טלגראס יכול לעשות בית ספר בשירות הלקוחות שלו לחברות הגדולות. זה לא רק לשים בשקית. בטלגראס עובדים למעלה ממאה איש שמקבלים משכורת, כדי לטפל בתלונות, ולא רק בהן. הסוחרים נמדדים באמצעות ביקורות. אחרי הרכישה, המשתמשים מתבקשים להעיד על איכות המוצר וגם על איכות השירות, זמן המשלוח וכו'. לכן הסוחר צריך לספק מענה שירותי ומקצועי שיותיר את הלקוח מרוצה.
השקיות למשל, זה משהו שנכנס בשנה האחרונה. הסוחרים הבינו שלא די במודעות עצמן, אלא צריך ליצור ערך יותר משמעותי למותג, כדי להישאר בתודעה גם אחרי שהעסקה הסתיימה. הוא מקבל שקית עם לוגו של סוחר, ובואי לא נתבלבל, זה סוחר סמים. והם מחלקים עטים ומצתים, הכל ממותג עם הלוגו והיוזר של הסוחר, אותו שם קוד שבאמצעותו את פונה אליו באפליקציה".
הלקוחות מעידים שזה נוח כמו שזה נשמע. "טלגראס היא ידידותית יותר למשתמש, נוחה, מעוצבת להפליא, עם גרפיקה שווה", אומר חיים, 33, הייטקיסט מאזור הדרום. "זה נוח, מגיע עד הבית או לכל כתובת שאתה מבקש. אתה רוצה את המגוון בסחורה, ויכול לבחור, לא ירמו אותך בכמויות, זה מגיע במנות מדויקות. ניסיתי וזה עבד מצוין". איך העסק עובד מהצד של הלקוח? "אתה ממלא באפליקציה, שולח תמונה שלך בתעודת זהות, כנראה כדי לוודא מראש שאין עסק עם איזה שוטר 'עוקץ', משלם ושליח על אופנוע מגיע עד אליך הביתה או לכל כתובת שאתה מזין".
אתמול הסביר בריאיון ל-ynet ראש מפלג המודיעין בימ"ר צפון, סנ"צ משה שטרית, כי למשתמשים אין כרגע ממה לחשוש. "אנחנו לא תוקפים את המשתמשים. כרגע הם לא חלק מהעשייה שלנו", אמר שטרית. אך יש גם לקוחות שמצאו את עצמם עוברים לא פעם לצד של הסוחרים, ללמדנו כמה הגבולות בין המותר לאסור בתחום הזה מיטשטשים.
"הייתי בהתחלה בצד של המעשנת והקונה האובבססיבית מכל דילר שהייתי מכירה דרך חברים", סיפרה לנו ליהי, שחצתה את הקווים והפכה להיות בעצמה דילרית. "ולצערי היו ימים שכדי לממן את החומר, נאלצתי להסכים לעבוד אצל איזה ספק, שלא השאיר לי הרבה ברירות כי הייתי חייבת לו הרבה כסף. אז עבדתי תקופה כדילרית. כאב ראש. אתה כל זמן בחרדות, שהכמות של החומרים שאתה מקבל להעביר ללקוחות לא יתערבב לך, שלא תהיה טעות בסכומים שתעביר לדילר, אחרת אתה מסתבך. לא כדאי".
אריק, סטודנט בן 24 שעבד עד לאחרונה כ"כשליח" של האפליקציה, מספר שמבחינתו זה נראה כמו עסק כמעט רגיל ומתפקד. "קובעים עם הלקוח מקום מסוים, שעה מדויקת. הכל קצר ולעניין. אני חוזר לדילר מעביר לו את הכסף שקיבלתי ומקבל משכורת ישירות ממנו, הכל במזומן. זה כסף טוב. וואלה לא חששתי בכלל כי הכול נראה תקין. מבחינתי לא התעסקתי עם עולם תחתון. מי לא קנה דרכי? מנהלים, רופאים, סטודנטים, מלצריות אחרי משמרת. כולם".
המורכבות של האפליקציה הביאה להקמת תעשייה שלמה סביבה, ממתכנתים ועד לרמת הגרפיקאים המעצבים את השקית - שהיו במקור הסיבה לכתבה הזו. למשל ג', גרפיקאי שהתחיל את דרכו בענף העיצוב, בזמן שישב במעצר בית על סחר בקנאביס. מה שקוראים "מתפקד" - כינוי בברנז'ת הטלגראס ל"סוחר". מאז הוא מתפרנס יפה רק מעיצוב השקיות, גובה 1.30 שקל על עיצוב שקית לגרם, או 2.30 שקל על עיצוב שקית לעשרה גרם, ומשתדל לא להזמין פחות ממאה שקיות להדפסה.
בתי הדפוס שאיתם הוא עובד אוהבים את האג'נדה, מזדהים עמה, או סתם לא שואלים הרבה שאלות. אם כי היה פעם לדבריו בית דפוס, שאמר לו לא להגיע יותר. "התפקיד שלי הוא לתרגם את השם למסר קליט", הוא מתאר את עבודתו. "הרבה דברים מבוססים על תוכניות טלוויזיה, דמויות. סופרמן, דרדסבא, שובר שורות, ספיידרמן, טוני מונטנה, פבלו אסקובר".
השקיות שאתה מעצב לבחורות הסוחרות ייראו טוב יותר?
"הרבה בנות לא רוצות להגיד שהן בחורות כי זה פוגע במיתוג מול הלקוח, ולכן הן מעמידות פנים שהן גבר, עם פחות מוטיבים נשיים".
מה לא תעשה?
"אלימות או החפצת נשים. או אם מישהו יבקש לעשות 'הסוחר בתינוקות', אני לא אעשה. הכי מגניב שיצא לי זה לעשות שקית שקופה עם מדבקה. קשה לעצב שקית כזו כי העלות גבוהה. אולי עוד כמה שנים אני אראה את העבודות שלי באיביי ואז אדע שאני אמן".
