גבר ואישה הטרוסקסואלים נכנסים למעבדה משתי דלתות נפרדות. הם יושבים זה מול זה – ועונים על סדרה של 36 שאלות שנעשות אישיות וחשופות יותר ויותר. מיד לאחר מכן הם מביטים בשקט זה בעיניו של זה במשך ארבע דקות.
ארבעה חודשים מאוחר יותר, הם מתחתנים.
הסיפור הזה אינו לקוח מקומדיה רומנטית הוליוודית, אלא מניסוי אמיתי שערך החוקר האמריקאי ארתור ארון לפני יותר מ-20 שנה. ארון חקר את האופן שבו קירבה בין-אישית ואמון נוצרים. מדוע בחר לשם כך להשתמש בשאלון? (השאלון המלא בתחתית הכתבה) ארון האמין כי דווקא תחושת הפגיעות הנוצרת בעת מענה על שאלות אישיות עשויה לגרום להתקרבות. גם להתבוננות הארוכה זה בזה יש ערך – תחילה השניים עשויים לחוש מבוכה גדולה, אך בהמשך ייתכן שיזכו להרגיש קרבה.
השאלון של ארון אינו מיועד אך ורק לבני זוג פוטנציאליים, אלא גם לבני זוג קיימים המעוניינים להתקרב זה לזו מחדש ולבני משפחה ולחברים שרוצים להעמיק את הקשר שלהם.
"כשהייתי בת 26 ההורים שלי התגרשו במפתיע. חשבתי שהם היו מאושרים יחד. היה לי קשה להבין למה הם החליטו להיפרד, ואיך החיים של כל אחד מהם יהיו טובים יותר בלעדי השני", מספרת מנדי לן קטרון, עיתונאית ומחברת הספר: How to Fall in Love with Anyone: A Memoir in Essays. "באותו זמן הייתי במערכת יחסים מורכבת, אז התחלתי לחשוב על הנישואים של ההורים שלי ועל מערכת היחסים שלי. חשבתי שיש לי הבנה טובה על אהבה רומנטית, אבל פתאום הבנתי שיכול להיות שאין לי באמת מושג. אני מלמדת סטודנטים באוניברסיטה איך לערוך מחקרים, ואני תמיד אומרת להם שהם יכולים לחקור כל דבר בעולם, שכל נושא הוא מספיק ראוי כדי לערוך עליו מחקר. התחלתי לחשוב שאולי כדאי לי לערוך מחקר על האופן שבו אנחנו חושבים על אהבה ומבינים אהבה, מעבר למה שכבר ידעתי. התחלתי לחקור את הנושא בכל שדה אפשרי - פסיכולוגיה, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, ביולוגיה, מדעי המוח - כל דבר שיכול לעזור לי להבין טוב יותר מהי אהבה.
"הכול התחיל לפני שאני והאקס שלי החלטנו להיפרד. לא הייתי כל כך מאושרת במערכת יחסים הזו, אבל הרגשתי שאני לא מסוגלת להיפרד ממנו כרגע, ופחדתי גם שלא אמצא אחריו אף אחד, ושאני לא אוהב יותר בחיים כפי שאהבתי אותו. ידעתי שאני נמצאת במערכת יחסים לא בריאה, ושזה לא הבן אדם שאני רוצה לחיות איתו את שארית חיי, אבל לא הייתי מסוגלת לעשות את הצעד הזה באופן רציונלי כי זה היה כואב מאוד. לערוך מחקר בנושא הייתה הדרך שלי לשכנע את עצמי שאני צריכה לסיים את זה, להמשיך הלאה ושהכאב יהיה שווה את זה".
קטרון שיכנעה את עצמה, נפרדה מבן הזוג וחזרה לחיי הרווקות. "באותה תקופה כתבתי ב'ניו יורק טיימס', ובדיוק יצאתי לדייט עם בחור שהכרתי. הוא היה מכר שלי מהאוניברסיטה שמפעם לפעם הייתי נתקלת בו במועדון הטיפוס וחושבת, 'מה אם?'. לא הייתי בטוחה שהמפגש איתו הוא דייט רשמי. באותו הזמן יצאתי עם מישהו אחר, וחשבתי שהוא בעצמו יוצא עם אחרת. דיברנו על אהבה רומנטית, כי זה משהו שאני כותבת עליו ונוהגת לדבר עליו עם אנשים באופן כללי. הוא אמר לי משהו מעניין - הוא טען שאפשר להתאהב בכל אחד, ושזה עניין של בחירה. אנחנו בוחרים במי להשקיע את האנרגיות שלנו".
הסכמת איתו?
"לא כל כך, הייתי מאוד סקפטית, אבל זה הזכיר לי את המחקר של ארתור ארון והצעתי לו שננסה את השאלון. מובן שלא הייתי מציעה לעשות משהו כזה למישהו שלא הייתי מעוניינת בו מלכתחילה באיזשהו אופן. הוא הסכים. מצאתי בגוגל את השאלון, התחלנו לענות על השאלות וכך בילינו את הלילה. השלב של המבט בעיניים היה חוויה מלחיצה, אבל התעקשתי שנעשה אותו כי חשבתי שזה יהיה הרבה יותר קשה. גם לזה הוא הסכים. הרגשתי שמוזר לעשות את זה בבר, אז יצאנו ממנו, צעדנו אל עבר הגשר הסמוך והדלקנו טיימר לארבע דקות בדיוק. אני זוכרת שהייתי מאוד-מאוד נבוכה מהסיטואציה".
וזהו? מאז אתם ביחד?
"כן! בקיץ הקרוב נחגוג חמש שנים מאז אותו לילה".
מה היה כל כך מיוחד בחוויה הזו?
"בהשוואה לאתרי היכרויות, הרגשתי שממש יוצא לי להכיר את מארק לעומק, גיליתי שהוא אדם טוב, וגם אם לא תצא מפה מערכת יחסים רומנטית, אנחנו לבטח נישאר חברים טובים. את התחושה הזו לא הרגשתי מעולם בדייטים בעבר. הרבה פעמים הרגשתי חרדה מאוד, מבולבלת, הייתי מאוד מודאגת ממה שהצד השני רוצה ומעוניין בו. במקרה הזה הרגשתי הרבה יותר נוכחת, ולקחתי את זה בתור חוויה מעניינת ומגניבה. החוויה הזו בעיקר לימדה אותי להיות פתוחה יותר לאפשרויות אחרות. אני חושבת שכן הרגשתי את כל תחושת ההתאהבות המציפה הזו שאנחנו כל כך רוצים לחוות, אבל בשלב יותר מאוחר במערכת היחסים שלנו. לפני שהתאהבנו זה בזה היינו חברים טובים".
יש הוראות ברורות לביצוע השאלון?
"אם הייתי פסיכולוגית הייתי מדריכה אנשים לבצע את השאלון לפי הוראות ברורות, אבל אני עניתי על השאלון בבר, עם דרינקים, בטח שלא במעבדה. אני חושבת שההוראות הטכניות לא כל כך חשובות. גם התוכן של השאלות הוא כנראה לא החשוב ביותר - אפשר לעשות את זה עם שאלות אחרות ולהגיע לאותו האפקט. מה שאני כן חושבת שהוא חשוב מאוד בשאלון עצמו הוא האופן שבו חלק מהשאלות מאלצות אותך להחמיא לבן הזוג שלך, להגיד לו מה אתה אוהב בו או למנות את המכנה המשותף ביניכם. להיות פגיע יכול להיות מאוד מפחיד, זה יכול לגרום לך להרגיש חשוף, אבל אם באותו זמן אתה גם מקבל פידבק חיובי על מי שאתה, זה גורם לך להרגיש בסדר עם זה שאתה בעמדה פגיעה".
אילו פידבקים קיבלת מאנשים שניסו לענות על השאלון?
"הרבה זוגות שענו על השאלון בדייט הראשון ושלחו לי הודעות שעכשיו הם נשואים עם ילדים, זה מוזר מאוד אבל גם מגניב מאוד. הרבה אנשים ענו על השאלון בלי קשר לאהבה רומנטית, למשל קבוצה של חברים שעשו את זה בטיול מסביב לעולם. קיבלתי גם מייל מאישה שעשתה את השאלון עם אחותה שגססה ממחלה קשה במהלך השבועות האחרונים לחייה. היא חשבה שזו דרך מדהימה לבלות עם אחותה את ימיה האחרונים. השאלות לא בהכרח קשורות באופן ישיר ליצירת אהבה, הן פשוט מנסות לייצר אינטימיות ואמון בין שני אנשים".
לפני ארבע שנים פרסמה קטרון מאמר ב"ניו יורק טיימס" על השאלון. המאמר הזה זכה לפופולריות עצומה, עם 5 מיליון איש שקראו אותו. "השאלון היה קיים הרבה לפני המאמר שכתבתי. מה שהיה מיוחד במה שעשיתי היה לכתוב עליו בתקופה שבה אתרי היכרויות הם האמצעי הפופולרי ביותר למציאת זוגיות. אני חושבת שהרבה אנשים הבינו, כמוני, שנכון שיש לכולנו גישה להרבה מאוד פרטנרים פוטנציאליים, והרבה יותר קל כביכול בתקופה שלנו למצוא מישהו מתאים עבורנו, אבל הצד שלילי הוא שהרבה פעמים ההיכרויות האלו נותרות מאוד שטחיות. אני הצעתי אלטרנטיבה, מכניזם חדש ליצירת אהבה, שמערב תחושת קרבה ואינטימיות אמיתיות. בסופו של דבר כולנו רוצים שיראו אותנו ויקשיבו לנו, אנחנו רוצים להיות מחוברים רגשית ולחוות אינטימיות, והשאלון הזה הוכיח לקוראים שזה אפשרי.
"רובנו חושבים על אהבה כעל רגש שפשוט נוחת עלינו יום אחד, לפתע, ואין לנו שום שליטה עליו. כשחושבים על אהבה באופן כזה, אז באמת ניתן להניח שאין לנו הרבה בחירה. המחשבה הזו לא שירתה אותי במסע שלי למציאת אהבה - היא גרמה לי להיות בקשרים עם גברים שהרגשתי שאני מאוד נמשכת אליהם, אבל לא בהכרח חיבבתי אותם, לא בהכרח הרגשתי שהם מחבבים אותי וגם לא תמיד רציתי בחברתם. מכל המחקרים שעשיתי על אהבה רומנטית הבנתי שאהבה היא ברובה חוויה ביולוגית. אנחנו לא בהכרח מבינים מה קורה פיזית לגוף שלנו, לא בהכרח שולטים בזה, אבל אנחנו כן יכולים לבחור עם מי אנחנו רוצים להעביר את הזמן שלנו ובמי אנחנו רוצים להשקיע את הזמן שלנו. התחלתי להבין שאני יכולה לעשות בחירות טובות יותר עבור עצמי, ולהשקיע את הזמן שלי באנשים שאני באמת מחבבת אותם קודם כל כאנשים. הבנתי שאולי זו דרך טובה יותר למצוא אהבה מאשר לחכות לרגש הדרמטי הזה שיגיח לפתע לחיים שלי".
איך בוחרים את "האחת" או "האחד"?
"אני לא יודעת אם לכל אחד מאיתנו יש בהכרח אדם אחד שנכון לו בצורה מושלמת. אם תסתכלי על ההיסטוריה של מוסד הנישואים, הציפיות שלנו מהפרטנרים הרומנטיים שלנו עלו במידה ניכרת במאה השנים האחרונות. בעבר הרחוק אנשים היו מתחתנים מסיבות פרגמטיות מאוד - סטטוס, חיבור בין משפחות, סיבות כלכליות, צורכי המשפחה. כשאנשים התחילו להתחתן בגלל אהבה, לפתע הציפיות שלנו השתנו - עכשיו אנחנו מתחתנים בגלל אהבה רומנטית לפני הכול. כיום נשים לא זקוקות לגבר כדי להביא ילדים לעולם, ולא זקוקות לגבר בשביל תמיכה כלכלית. כיום אנחנו רוצים להתחתן עם אדם שאנחנו באמת רוצים להיות איתו – וכתוצאה מכך אנחנו מצפים מהפרטנר להיות ההורה הטוב ביותר, אינטלקטואל שיקרא אותם הספרים שאני קוראת, שיתעניין באותם הנושאים, שיהיה פרטנר מיני מושלם ושיעזור בתחזוקת הבית. פעם הציפיות האלו היו מפוזרות בין כמה אנשים, ועכשיו אנחנו די מרכזים את הכול באדם אחד. קשה לעמוד בכל הציפיות האלה, ולכן אנחנו הרבה פעמים מתאכזבים מבני הזוג שלנו. לכן, כשבוחרים את האדם שאיתו אנחנו רוצים לחלוק את חיינו, חשוב לזכור שבמוקדם או במאוחר הוא יאכזב אותנו. לכן אני חושבת שכדאי לבדוק אם יש לאותו אדם התכונות החשובות והחיוניות ביותר להצלחה של מערכת יחסים ארוכה".
אילו תכונות למשל?
תכונות כמו אדיבות וטוב לב. במערכת יחסים ארוכה זו תכונה מאוד חשובה, גם בגלל הצורך לתחזק אינטימיות, קרבה ומשיכה לאורך זמן. חשוב לזכור שכדי להצליח לשמר יחסים לטווח ארוך, נדרש מכל אחד מבני הזוג להשקיע מאמץ. האתגר הוא למצוא פרטנר שישקיע את המאמץ הזה ויגרום ליחסים לעבוד לאורך שנים. סיפורי הסינדרלה שגדלנו עליהם והחברה שגדלנו בתוכה השפיעו מאוד על האופן שבו אנחנו תופסים את העולם, ובין היתר מערכות יחסים ואהבה. מסיפור סינדרלה למשל את מסיקה שאם את אדם טוב, ביחס למה שנתפס על ידי התרבות המערבית כטוב - להיות אישה טובה, צנועה, דואגת לאחרים ועוד - אז את ראויה לחוות אהבה. ההתאהבות בסיפור סינדרלה מבוססת על היותה של סינדרלה אישה טובה".
