הפריצה לטלפון של גנץ: לקח לכולנו
גורם בטהרן? אמריקני שהתחזה להאקר איראני או דווקא ישראלי שחיפש שלדים בארון של יו"ר כחול לבן? הפריצה לטלפון של הרמטכ"ל לשעבר לא מטילה בהכרח דופי בהתנהלותו הביטחונית, אך ייתכן שתדמה לפרשת המיילים של קלינטון. בכל מקרה לכולם יש מה ללמוד ממנה
עצם העובדה שהטלפון הנייד הפרטי של האזרח בני גנץ נפרץ, אינה מטילה בהכרח דופי בהתנהלותו הביטחונית או האזרחית של הרמטכ"ל לשעבר ויו"ר כחול לבן בהווה. אפילו אם האיראנים הם אלה שפרצו לטלפון, עדיין אין זה משנה קביעה בסיסית זו. ייתכן גם - בעולם הסייבר קורים דברים כאלו - שמי שפרץ לטלפון של גנץ בשנה האחרונה היה גורם ישראלי או אמריקני שהתחזה להאקר איראני.
אף על פי כן, עצם הפריצה לטלפון הפרטי של רמטכ"ל לשעבר ואישיות פוליטית חשובה בהווה מעלה כמה שאלות:
השאלה הראשונה היא למי היה אינטרס לפרוץ לטלפון הפרטי של גנץ? ברור איזה אינטרס יש לאיראנים לפרוץ לטלפון בתקווה לדלות ממנו מידע על קשריו של גנץ עם אנשים בישראל להעתיק שיחות וואטסאפ שיצביעו על תוכניותיו וכיווני המחשבה שלו, וגם לדלות מן הטלפון הזה מספרי טלפון וכתובות של בכירים במערכת הביטחון שגנץ עמד איתם בקשר גם כאזרח, מה שמאפשר להאקרים, תהיה זהותם אשר תהיה, להמשיך ולפרוץ לטלפונים אחרים.
מי מחפש שלדים
אבל שאלה לא פחות חשובה היא למי היה אינטרס לפרסם את העובדה שהשב"כ הזהיר את גנץ שהטלפון שלו נפרץ? מהיכרותי עם הארגונים בקהיליית המודיעין, אעריך שהשב"כ לא הדליף את המידע הזה וגם לא גורם אחר במערכת הביטחון או גורם מודיעיני.
גורם פוליטי שניתן להעריך שהייתה לו נגישות למידע הוא ראש הממשלה, הממונה על השב"כ והמוסד מטעם הממשלה. בצהריים הוא פרסם הודעה שבה נמסר כי ראש השב"כ לא עדכן אותו או מי מטעמו בעניינו של גנץ. אי אפשר לשלול גם את האפשרות שלמישהו שעובד במערך הגנת הסייבר הלאומי הייתה גישה למידע הזה והוא החליט לפרסמו, אם בגלל חשבון עם גנץ ואם מסיבות פוליטיות.
אפשרות שלישית, והיא החמורה ביותר, שכאמור לא היו אלה האיראנים אלא גורם ישראלי שחיפש שלדים בארונו של גנץ ופרץ לטלפון שלו כשהוא מתחזה דיגיטלית להאקר איראני. זה קורה כל הזמן.
מי שהדליף לעמית סגל מחברת החדשות את המידע על הפריצה לטלפון של גנץ ניסה כנראה לעשות הקבלה, אם לא בעובדה אז במשתמע, בין השימוש שעשתה הילרי קלינטון בתיבת הדוא"ל שלה כדי לשלוח ולקבל מסרים הנוגעים לעבודתה כשרת חוץ של ארה"ב ועוסקים בעניינים אסטרטגיים וביטחון לאומי של ארה"ב.
האקרים רוסים בשירות הקרמלין פרצו, ככל הנראה, לתיבת המיילים הפרטית של קלינטון הפחות מאובטחת והוציאו ממנה מאות ואולי אלפי תשדורות והדליפו אותם לוויקיליקס כדי שישרתו את מערכת הבחירות של דונלד טראמפ ב-2016.
ה-FBI האמריקני, שאחראי לביטחון פנים במקביל לשב"כ שלנו, קבע שחשיפת המיילים האלו שהיו בתיבת הדוא"ל הפרטית של קלינטון לא גרמו שום נזק לביטחון הלאומי של ארה"ב, אבל טראמפ ניפח את הידיעה והפך באמצעות מערכת "פייק ניוז" מחושבת ואכזרית את קלינטון לבוגדת.
הוא אף דרש במהלך מערכת הבחירות לכלוא את קלינטון מפני שהיא השתמשה בתיבת דואר אלקטרוני לא מאובטחת. מי שהדליף את הידיעה ניסה כנראה לעשות את אותו דבר לגנץ כדי להשחיר אותו ולכרסם במעמדו הפוליטי וביוקרתו.
ועדיין לגיטימי וחייבים לשאול איזה מידע הצליחו האיראנים או גורם אחר "לשאוב" מהטלפון הנייד של גנץ. האם היה שם חומר ביטחוני? האם היה שם חומר אישי ומביך שבאמצעותו אפשר לסחוט את גנץ על ידי חשיפתו בציבור כמו שעשו הרוסים לקלינטון? את זה גנץ מכחיש. איזה מספרי טלפון וכתובות ותכתובות SMS ו-וואטסאפ היו על הטלפון הזה, לא רק של אישים בישראל אלא גם בארה"ב, שגנץ היה איתם בקשר כרמטכ"ל והקשרים נמשכים עד עכשיו?
את התשובות לשאלות הללו איננו יודעים. בכירי השב"כ שנפגשו עם גנץ והתריעו בפניו על הפריצה לטלפון הנייד שלו הציעו לו להחליט בעצמו כיצד הוא יפעל, כיוון שהוא יודע מה נמצא על הטלפון שלו ומה "שאבו" אלה שפרצו אליו. הרמז הזה, אם נפרוט אותו לפעולות קונקרטיות, מציע לגנץ להחליט אם הוא מפרסם בציבור איזה מידע היה בטלפון שלו.
כאמור, עצם הפריצה לטלפון של גנץ לא מטילה דופי באיש. ידוע היטב לכל מי שעסק בביטחון ומודיעין, כמו גנץ למשל, שאפשר לפרוץ לכל טלפון מכל סוג - השאלה היא רק אם גנץ החזיק את הטלפון ברשותו כל הזמן ונזהר שלא להחזיק עליו מידע רגיש, בעיקר כשהוא נמצא בחו"ל, ואם לא השאיר אותו באיזשהו מקום ללא השגחה, מה שאפשר תוך שניות לסוכן מיומן לשתול בטלפון סוס טרויאני או כל סוג של תוכנת ריגול אחרת.
במערכת הפוליטית, בעיקר בליכוד, ינסו לעשות מטעמים מסיפור הפריצה לטלפון בנוסח המערכה השקרית ברובה שניהל טראמפ נגד הילרי קלינטון. עוד ממד חדש - ממד סייבר - שנכנס גם לזירה הפוליטית. לא רק בישראל ולא רק בארה"ב, אלא גם בצרפת וגם בגרמניה ובמדינות נאורות אחרות. כולן דמוקרטיות למהדרין וכידוע דמוקרטיות פגיעות הרבה יותר מדיקטטורות, גם בתחום הסייבר.
אני מניח שהרמטכ"ל לשעבר היה זהיר ולא התרשל בעניין הזה, אבל כולנו חייבים להבין שכל מה שנמצא על הטלפון הנייד שלנו וגם על המחשב הוא בעצם טרף לכל מי שישקיע מאמץ כדי להשיג את המידע הזה. לקח חשוב לא רק לגנץ, אלא לכולנו.
לפנייה לכתב/ת 
