כמו רבין, גם גנץ סובל מכשל טלוויזיוני
בראש המחנה שוב עומד רמטכ"ל לשעבר, ביישן ומהוסס, שחש אי נוחות מול מצלמות. אם כחול לבן חפצת חיים, היא צריכה ללמוד מה עשו בעבודה ב-92'
אייל גפן, שחקן, במאי ומפיק סרטוני פרסום, נבחר לביים את תשדירי התעמולה של מפלגת העבודה בבחירות 1992. יצחק רבין, יו"ר המפלגה ומי שכבר היה בעברו ראש ממשלה ושר ביטחון, היה צריך לשמש ככוכב התשדירים בהתמודדות כנגד הליכוד. גפן בילה איתו שעות רבות באולפנים והופתע לגלות שרבין לא מצליח לספק את הסחורה הטלוויזיונית. גפן אמר: "הוא היה נעצר, הוא היה טועה בעברית, היה מטריף אותנו. הוא היה מאוד... לא סוחף".
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
הקמפיין של מפלגת העבודה נקלע למצוקה. רבין הותקף אז קשות על ידי הליכוד בשתי האשמות, כדי להציג אותו כמועמד שברירי ולא יציב שאינו מסוגל לכהן כראש הממשלה. הראשונה, התמוטטותו ערב מלחמת ששת הימים. עזר ויצמן, שהיה ראש אג"ם במלחמה אמר בקלטת שהופצה על ידי הליכוד: "רבין אינו מסוגל לעמוד בלחץ של נסיבות קשות, וסף השבירה שלו נמוך ביותר".
ההאשמה השנייה התייחסה לשתיית יתר של אלכוהול. פעילי "הליכוד" השמיעו באספות הבחירות קריאות נגד רבין: "שתין, אלכוהוליסט ושיכור".
אנשי הקמפיין של העבודה קיוו לבלום את הגל העכור הזה באמצעות הופעות של רבין בתשדירי התעמולה, אולם תוחלתם נכזבה. בלית ברירה נולד אז הרעיון להוציא אותו מן האולפנים ולצלם אתו בשטח. ופתאום, הפתעה, כוכב נולד. רבין צולם כשהוא מגיע לאספות בחירות על רקע הג'ינגל "ישראל מחכה לרבין", כשהוא מתחכך באנשים ומשמיע שורות מחץ שנקבעו מראש. הגנרל הביישן והמהוסס הפך לדמות סוחפת וניצח את הליכוד בראשות יצחק שמיר.
יצחק רבין בראיון טלוויזיוני, שלושה ימים לפני הרצח:
בחירות 2019 - טורים נוספים:
- הנושא שנתניהו והגנרלים עדיין מתעלמים ממנו
- ממשלת ישראל כעיר מקלט לחשודים בפלילים
- שר החינוך סמוטריץ' והמגה-הדתה שמחכה לנו
לבני גנץ יש בעיית דימוי זהה שהייתה לרבין. באופן מפליא, האיש הזה, גם עם דרגות הרב-אלוף שהיו על כתפיו, נתפס כדמות לא החלטית, אפילו חנונית. בחור טוב במובן השלילי של המילה. הכינוי "בני-חותא" שהוצמד לו בצבא לא נאמר כמחמאה על אדם נינוח, אלא על מתלבט מתמיד. לפי סיפור שהופיע ב"הארץ", ב–2002 הצטרף סגן הרמטכ"ל גבי אשכנזי לביקור בצפון של שר הביטחון בנימין בן אליעזר, בעקבות ירי של חיזבאללה לעבר ישראל. בן אליעזר שאל את גנץ, אלוף פיקוד הצפון, מהי לדעתו התגובה ההולמת לירי. גנץ השיב שאין לו תשובה משום שטרם הספיק לגבש את עמדתו. בדרך חזרה אמר אשכנזי לבן אליעזר שאי אפשר היה לצפות מגנץ לתשובה אחרת. זה האיש, הסביר.
הליכוד מסתער על הדימוי הזה ומנסה להציג את גנץ כאדם חלש ("שמאל חלש") שלא מסוגל לנהל את המדינה, כפי שנטען כלפי רבין בשעתו. לאחר שנבחר, התברר שרבין אינו חלש, אלא מי שהוביל את תהליך אוסלו - אחת ההחלטות הקשות ביותר שהיו למנהיג ישראלי אי פעם.
גם גנץ אינו אדם חלש. כרמטכ"ל הוא התייצב מול שני האנשים החזקים ביותר במדינה, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון אהוד ברק, והתנגד לתקיפת מתקני הגרעין באיראן.
הבעיה בקמפיין של כחול לבן היא שגם הוא מציג את העומד בראשו כחלש. יועצי התקשורת שלו החליטו נכון - להוציא אותו מאולפני הטלוויזיה ולצלם אותו בשטח. גנץ, כמו רבין, לא טוב ישירות מול מצלמה, אינו נינוח מספיק ואין לו את יכולת המשחק של נתניהו ולפיד.
מצד שני, הם קבעו שהוא לעולם לא יצעד לבד. גנץ מופיע ביחד עם משה יעלון וגבי אשכנזי, שני גנרלים עם סכין בין השיניים, ויאיר לפיד עם לשון מושחזת בפיו. הרעיון הוא כמובן להקיף אותו במעטפת ביטחון של אנשים חזקים וליצור את הרושם של הנהגה קולקטיבית. טובים הארבעה מן האחד.
התוצאה הפחות מוצלחת של המצעד המשותף הזה הוא שהאחד, גנץ, אינו נתפס כמספיק טוב לרוץ לבד. צריך לזכור שהקמפיין המודרני הוא מרוץ סוסים בין פרשים בודדים, לא בין קבוצות. הדרמה העיקרית הנוצרת בעיני הבוחרים היא בקרב על ראשות הממשלה. מצד הליכוד המועמד ברור – נתניהו. מצד מפלגת כחול לבן מצטיירת תמונה של ארבעה מועמדים לתפקיד. אולי זו גם הסיבה לכך שגנץ החל לרדת גם בסקרים לגבי מידת ההתאמה שלו לראשות הממשלה לעומת נתניהו.
מפלגתו חייבת לאמץ קמפיין בנוסח של רבין – "ישראל מחכה לבני גנץ". הוא צריך, כמו רבין, להגיע למפגשים עם ציבורים שונים לבד, ללא הקביים של שלושת הבאים אחריו ברשימה. ברקע צריך להישמע ג'ינגל שבו מופיע שמו והוא צריך לככב על הבמה לבד ולא כחלק ממקהלת הצבא הכחול לבן.
הסיסמה של הליכוד היא: "ביבי או טיבי". מולה צריכה להיות מוצבת הסיסמה: "בני, או ביבי".
- ד"ר ברוך לשם הוא מחבר הספר: "נתניהו, בית ספר לשיווק פוליטי"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
