מה התחפושת של הילד מספרת עליו?
התחפושת מאפשרת לילדים להיכנס לתוך זהות אחרת, לעיתים כזו שהיו רוצים לאמץ ביום-יום. הבחירה, שנעשית באופן לא מודע, נותנת לנו הצצה לעולמם הפנימי. איך תוכלו לנצל את פורים כדי ללמוד עוד משהו על ילדיכם?
פורים הוא חג שלרוב האנשים קשה להשאר אדישים אליו, בין אם הוא מעלה תחושות ציפיה, התרגשות או סלידה ורתיעה. בעצם, פורים הוא בין החגים היחידים שהמהות בו הוא שמחה והשתטות שמשתלבת עם המצווה להפוך למישהו אחר - כן, הבנתם נכון - זו בדיוק הכוונה בתחפושת.
אז חוץ מהעובדה שפורים מביא איתו חיפוש אחרי התחפושת המקורית, יפה או זו שהגיעה הכי מהר מחו"ל הוא גם מאפשר הצצה לנפש של הילדים שלנו, החל מבחירת התחפושת וכלה בשינוי שעובר על הילד כשהוא בתוך התחפושת. רגע לפני שנבין מה התחפושת אומרת על הילד שבחר בה, כמה מילים על החשיבות של התחפשות ודימיון בהתפתחות של ילדים.
למה חשוב לאפשר לפעוטות וילדים להתחפש, ולא רק בפורים?
חיי הדמיון והפנטזיה הם חלק חשוב, טבעי ובריא אצל בני אדם ובפרט בשנות החיים הראשונות. אצל ילדים בגיל הרך (6-0) נראה שינוי במידה שבה ילד מרשה לעצמו לפנטז ולשחק במשחקי דימיון ולגלם דמויות שונות, כמו אמא ואבא, גננת, בעלי חיים, מפלצות, אבירים ונסיכות.
ילדים צעירים ירבו לשחק במשחקי דימיון, ולרוב יביעו בספונטניות ובתדירות גבוהה יותר תכנים שכאלו. עם ההתבגרות, סביב גיל שש, ילדים מתרחקים ממשחקי דמיון ועוסקים יותר ויותר במשחקים ובפעילויות המבוססים על המציאות, למשל משחקי קופסה ומשחקים חברתיים עם כללים ברורים יותר.
המעבר מחיי דמיון כמעט מלאים למשחקים והתנהגויות מציאותיות יותר הוא חלק חשוב להתפתחותו של הילד. זה בדיוק המעבר שעוזר לילד להסתגל למציאות סביבו, מציאות שבערך בגיל שש, עם הכניסה למערכת החינוך מחייבת אותו להתנהגות שונה לגמרי ממה שהיה רגיל: עמידה בכללים, בחוקים בית-ספריים, ציפיה גדולה יותר מהסביבה להתנהג על פי נורמות חברתיות ופחות פחות קבלה של התנהגויות ילדותית.
בשל כך, בעיקר בגיל הרך, מומלץ לעודד את הילדים לשחק במשחקי דימיון, כמו גם להתחפש ולהפוך למישהו אחר. עם הכניסה לבית הספר, שבאופן טבעי תביא איתה שינוי באופן המשחק, מומלץ לגוון את ארסנל המשחקים בבית ולשלב גם משחקי קופסה ומשחקים אחרים תואמי גיל, אשר יעזרו לילד
מה מחולל לנו בנפש היום הייחודי הזה?
חג פורים מאפשר לנו להיות משהו אחר ממי שאנחנו ביום יום. זו הזדמנות משחררת עבור ילדים ומבוגרים, שמעניקה חיבור מחודש לעולם הפנטזיה הפנימי שלנו.
פורים גם נותן לילד ולמבוגר חופש יחסי ולגיטימציה להביע זהות אחרת, שונה עם פחות שיפוט מהסביבה. מסיבה זו גם השימוש בתחפושות הינו כלי מקובל בטיפול פסיכולוגי רגשי בקרב ילדים.
פורים פותח לנו צוהר לחקור הזדמנויות, תחושות, מצבים ואת ההשפעה של החיצוני על הפנימי, בתרגום חופשי - איך והאם העובדה שאלבש בגדים מלכותיים וכתר יגרום לי להרגיש חשוב יותר? מה אני רוצה להרגיש דרך התחפושות מה התחפושת מאפשר לי לעשות שאני לא יכול לעשות ביום יום ועוזר.
מה התחפושת של הילד שלי מספרת עליו?
פעמים רבות בחירת התחפושת, שנעשית באופן לא מודע, מאפשרת לנו הצצה לעולמו הפנימי של הילד. התחפושת מאפשרת לילד להיכנס לתוך זהות אחרת, פעמים רבות זהות כזו שהיו רוצים לאמץ ביום-יום.
כך למשל ילדים רבים רוצים להתחפש לגיבורי על, בבחירה זו הם עשויים לספר על הרצון שלהם לחוות את עצמם ככל יכולים. תחושה שיש בה הרבה מהכוח לעזור להם להתמודד עם תחושת הנחיתות, התלות וחוסר האונים שהם חווים מול עולם המבוגרים.
מסע נוסטלגי: איך נראו התחפושות של פעם
ילדים המתחפשים לדמויות של נסיכים ונסיכות מספרים באופן לא מודע על הרצון שלהם לחוש מיוחדים, נפלאים, פופולריים ואהובים. גם התחפשות לבעלי מקצוע מגלה לנו על העולם הפנימי של הילד, למשל אם הוא בוחר במקצוע של אחד מהוריו. בחירה היכולה לשקף את הרצון להידמות ולהזדהות עם ההורה כדמות משמעותית, חזקה ויודעת-כל.
כפי שתחפושת מאפשרת לילדים להתחבר באופן משוחרר יותר לחויות של רצון בכוח ושליטה, היא גם מסייעת בהתמודדות עם רגשות לא נעימים, למשל פחד, חולשה, חולי ומוות. ילד צעיר שמתמודד עם פחד מחולי או מוות לעיתים יכול למשל להתחפש לרוח רפאים, ובכך יאפשר לעצמו להתמודד עם פחדיו באופן מוגן ומשחקי.
בהקשרים אלו חשוב לציין כי בחירה בתחפושות של בעלי חיים הינה מקובלת מאוד על ידי ילדים צעירים, שכן מכילה בתוכה את האפשרות להביע את הדחפים והמשאלות שצוינו עד כה, בין אם חוויה של חוזק, כוח, דחפים תוקפניים, או חרדה ופחד. למשל, ילד שחווה פחדים מדמויות מאיימות עשוי לבחור להתחפש לאריה מאיים, ולאפשר לעצמו דרך התחפשות חוויה של כח והגנה.
תחום נוסף שילדים ובני נוער מרשים לעצמם לחקור באמצעות תחפושות פורים הוא זהות מגדרית, כך שנפוץ לראות בנים המחופשים לבנות/נשים, ולהפך. הבחירה בתחפושות אלו יופיע לרוב בגילאי הגן המוקדמים, ומהווה שלב טבעי בלמידת תפקידי המגדר המקובלים בחברה שבה הילד גדל. בנוסף, בני נוער בוחנים מתירנות וזהות מינית דרך התחפושות השונות, מה ששכיח בגיל ההתבגרות המוקדם ואילך.
ומה קורה כשהילד לא רוצה להתחפש?
כמובן שניתן לחפש ילד בכל גיל, אך ברוב המצבים, גיל שנתיים הוא הגיל בו ילדים מתחילים להבין את היותם מחופשים וליהנות מכך. גיל שנתיים מתאפיין בעלייה ביכולת של ילדים לתפוס את עצמיותם ונפרדותם, וכן לערוך הפרדה רבה יותר בין דמיון ומציאות. ויחד עם זאת, אין צורך ללחוץ ולכפות על הילד להתחפש בכל גיל שהוא.
נפוץ לראות ילדים חווים חרדה מההתחפשות. התחפושת עשויה להיחוות כמציאותית ומאוד מפחידה, במידה והילד לעיתים טרם ביסס את האבחנה בין דמיון למציאות. בשל כך ילדים גם עשויים לחוות חרדה כאשר יתקלו בילדים ובמבוגרים מחופשים.
במצבים אלה רצוי לתמוך בילד, לנסות ולסייע לו להשתעשע עם התחפושת, למשל להלביש דובי או בובה, וזאת על מנת לווסת את החרדה, באם החרדה עדיין ממשיכה, כדאי להרפות, ולאפשר לילד להתחפש בהמשך החג ובמידה וירצה.
עמית רז, פסיכולוגית ילדים ומתבגרים במרכז ד"ר טל
לפנייה לכתב/ת 
