תם עידן: המטוס האחרון המריא מנמל התעופה באילת
נמל התעופה הוותיק במרכז העיר הדרומית פינה את מקומו לאחר 70 שנים. העובדים ארזו היום את חפציהם לקראת המעבר למשכנם החדש. "התחושות קשות, עדיין לא מעכל שהשדה נסגר לתמיד", אמר אחד מהם. ממחר - הטיסות ינחתו בנמל התעופה הבינלאומי החדש "רמון" בתמנע
נמל התעופה באילת, שנפתח שנה לאחר הקמת מדינת ישראל, נסגר אחר הצהריים (ב') לצמיתות אחרי 70 שנות פעילות והיסטוריה תעופתית ענפה. מטוס ארקיע לשדה דב בתל אביב, שהמריא ב-17:30, היה אמור להיות המטוס האחרון שיצא מאילת, אולם בעקבות עיכוב בטיסה - נרשמה דווקא ישראייר כמי ש"נעלה" את השדה הוותיק, כשמטוס ATR72 של החברה הוא מטוס הנוסעים האחרון שהמריא.
העובדים, רובם תושבי אילת, עברו לנמל התעופה הבינלאומי החדש "רמון" בתמנע, כ-19 קילומטרים צפונית לעיר.
נמל התעופה "רמון", השער האווירי החדש לאילת:
עם צאת המטוס האחרון, קיימו העובדים טקס פרידה במקום שבו קיפלו את דגל ישראל ואת דגל רשות שדות התעופה, המסמלים את סגירת השדה. מנהל נמל התעופה באילת, חנן מוסקוביץ', שיופקד מעתה על נמל התעופה ע"ש אילן ואסף רמון החדש בתמנע, אמר: "יש כאן עובדים שעבדו כאן שנים רבות. האם אני מתרגש? זו הרגשה של לעבור לבית חדש המלווה בהרגשה שתמיד זוכרים את הבית הישן".
במהלך היום, עוד ארזו עובדי השדה ההיסטורי את הציוד בארגזי קרטון שהחלו את דרכם לביתם החדש בנמל התעופה "רמון", שנפתח באופן רשמי לפני כחודשיים. מוסקוביץ' סיפר: "אני והעובדים ניקח איתנו את כל הזיכרונות ואת כל הדברים שקרו לנו כאן במהלך השנים. המקום הזה התאפיין תמיד ביחס שבין העובדים. זה היה מעבר לעבודה, פה זה כמו משפחה.
"אזכור את כל מיליוני הנוסעים שעברו כאן בשנים האחרונות. היו רגעים שמחים, היו רגעים של קשיים, ימים של בעיות עם מזג האוויר ואיחורים. החוכמה היא להתמודד עם הדברים ולתת שירות מכל הלב כמו שאנחנו ניסינו לעשות על הצד הטוב ביותר. זאת משפחה גדולה, שעכשיו מתרחבת, והבית יהיה בית גדול יותר. תמיד כשנעבור ליד המקום הזה נגיד 'כאן היה פעם נמל התעופה של אילת', וכאן היו לנו עשרות שנים טובות".
אתי פרג'ון, מנהלת תחנת אילת של חברת התעופה "ארקיע" במשך 16 שנה, סיפרה בהתרגשות: "התחושות מאוד אמביוולנטיות. אני מאוד מתרגשת ומצד שני מאוד עצובה. זה היה הבית שלי במשך שנים רבות.
"אומרים שהיה כאן שכונה, אבל זו שכונה טובה ומקסימה. זאת הייתה פינת קסם. הנחיתה כאן ריגשה אותי בכל פעם. המטוסים שעברו מעל הים, עם ההרים האדומים ומעל העיר – היה בזה משהו מאוד מיוחד ושונה מכל מקום אחר בעולם שאני מכירה".
שירלי גל-אזולאי, מנהלת תחנת אילת של חברת התעופה "ישראייר", כמעט סיימה לארוז את כל עשרות ארגזי הציוד. "העברנו את כל הציוד הקרקעי ויש עוד דברים קטנים שאנחנו מתלבטים אם לקחת איתנו", סיפרה גל-אזולאי בהתרגשות. "התחושות מאוד קשות, כי עדיין לא עיכלתי שזה ממש נגמר ושעוד כמה שעות נסגר השדה לתמיד.
"אתמול לא ישנתי כל הלילה וכאבה לי הבטן מרוב התרגשות. בכל רגע אני אומרת לעצמי 'זה היום האחרון פה' אבל לכל סוף יש התחלה חדשה. עוד לא הגעתי לנקודה הזאת שאני יודעת שאני מתחילה את הבוקר שלי ברמון, אני כנראה עוד בהכחשה".
לפנייה לכתב/ת 
