ניצלה את דירת בן זוגה הסיעודי - ותפונה

גבר אושפז עקב דמנציה, ובת זוגו המשיכה לחיות בדירתו גם כשכבר היה לה בן זוג חדש. ביהמ"ש קיבל את תביעת האפוטרופוס והורה לה לעזוב

עו"ד יואל פרץ | פסקדיןפורסם: 24.03.19 , 16:15

בית המשפט למשפחה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה של עמותת "שי", שמונתה כאפוטרופוס של גבר מאושפז בבית חולים סיעודי עקב דמנציה, והורה על סילוק ידה של בת זוגו מדירתו. השופט ארז שני קבע כי היא הייתה צריכה להבין כבר לפני שנים שאין לה כל זכות להמשיך ליהנות מרכושו של בן זוגה הסיעודי ללא תמורה, בעיקר שעה שהיא כבר חיה עם בן זוג חדש.

בני הזוג חיו יחד בדירתו של הגבר בשנים 2012-2004, עד שהפך לדמנטי ואושפז בבית חולים סיעודי. בשנה שעברה הגישה עמותת שי את התביעה לפינוי מהדירה שבה המשיכה בת הזוג לגור בחינם גם אחרי האשפוז, אף שאין לה בה כל זכויות וחרף הזוגיות החדשה שלה.

דיני משפחה

נתן דירה לאשתו – אך יקבל אותה בגירושין

עו"ד משה דנוך | פסקדין

בגלל חשש מרשויות המס העביר בעל את זכויותיו בנכס ללא תמורה. לימים, כשנפרדו, הוא ביקש מבית המשפט שיחזיר לו את הבעלות על חלקו

נתן דירה לאשתו במתנה – אך יקבל אותה בגירושין

היא טענה מנגד כי זכותה קמה לה מכוח היותה בציבור, ועובדה שבן זוגה מעולם לא ביקש ממנה להתפנות. לדבריה המגורים בדירתו מקלים עליה לבקר אותו בבית החולים הסמוך וממילא הוא לא זקוק יותר לדירה. כמו כן היא הבהירה שיש לה זכות מלאה לקיים קשרים חברתיים, כולל עם גברים.

אבל השופט ארז שני דחה את טיעוניה והבהיר שגם אם היה מכיר בבני הזוג כידועים בציבור, הסטטוס כשלעצמו לא מעניק לה זכות אוטומטית ליהנות מרכושו של הגבר ללא תמורה בזמן שלא נחתם ביניהם הסכם כתוב וגם לא הוכחה של התחייבות בעל-פה בנושא.

בפסק הדין ציין כי טוב עשתה העמותה כשהגישה את התביעה שמטרתה לשמור על זכויותיו ורכושו של בן הזוג הסיעודי, משום שבמשך כשש שנים עומדת הדירה ולא מניבה פירות משום שזוגתו מתגוררת בה.

השופט הוסיף שהטיעון שלפיו המגורים בדירה מקלים על הנתבעת את הביקורים לא מהווה שיקול לאפשר לה להמשיך ליהנות מזכויות שלא שייכות לה תוך ויתור על ממון רב של דמי שכירות.

"העובדה שהתובע, בעת שהיה כשיר קוגנטיבית, לא הספיק או לא רצה לסלק ידה של הנתבעת מן הנכס, אינה אומרת שלעת שינוי דרמטי של המצב לא יכול, ולמעשה חייב, האפוטרופוס לשחרר נכסיו... מידי מי שמחזיק בהם בלא להביא תועלת כלכלית ממשית", נכתב.

בנוסף ציין השופט שני כי בעוד שהנתבעת נהנית מן המגורים החינמיים, היא לא טרחה לשתף את בן זוגה בדמי השכירות שהיא מקבלת עבור השכרת דירתה, ויותר מזה, אף פצחה בזוגיות חדשה: "והנה סובבת היא בעיר ומכריזה על פלוני כבן זוגה... די בכך כעניין שבצדק ובהגינות, כדי לקבל את התביעה".

לפיכך הוא ציין כי הגיע הזמן לסיים את "מעשה החסידות" כלפי הנתבעת, שלו התנהגה כאדם סביר הייתה מבינה כבר לפני שנים שעליה להתכונן לעזיבת הדירה. היא חויבה לסלק את ידה מן הדירה בתוך 90 יום ולשאת בהוצאות משפט של 9,000 שקל.