"אחד השערים הכי קשים שספגתי בחיים": כשהרצוג שבר לנו את הלב
כל המדינה קיוותה וציפתה לניצחון של הנבחרת על אוסטריה, אבל אנדי הרצוג, אז קפטן היריבה, השווה בתוספת הזמן והפך את המשחק החגיגי לטרגדיה שאי אפשר לשכוח. כמעט 18 שנה אחרי, ורגע לפני המפגש מול האוסטרים מחר (ראשון, 19:00), שחקני הנבחרת ההיא משחזרים את מפח הנפש
"השער הזה ליווה אותי הרבה מאוד שנים. זה היה אחד השערים הכי קשים שספגתי בחיים, ועוד בדקה כזו ובמעמד הזה. אפילו עכשיו, כשאתה מדבר איתי על זה ומזכיר לי את זה, אני נתקף עצבים".
זה היה אחד הערבים הטראגיים ביותר בתולדות נבחרת ישראל, משחק שמדינה שלמה התכוננה לו ורק חיכתה לניצחון שיגיע. במשך 90 דקות הכל הלך על פי התוכניות ו-42 אלף צופים שמילאו את אצטדיון רמת גן כבר הרגישו שזה הולך לקרות, אבל אז הגיעה הדקה ה-91 וברגע אחד השמחה הפכה לעצב, קריאות העידוד לשריקות בוז והניצחון לתיקו. הכוונה היא כמובן ל-1:1 של הנבחרת מול אוסטריה באוקטובר 2001, לפני קצת יותר מ-17 שנים.
"רוצים לדפוק את השניצלים"
את נבחרת ישראל אימן באותה תקופה הדני ריצ'רד נילסן, שתשע שנים לפני כן הוליך את דנמרק לזכייה ביורו 1992. המשחק נדחה והתקיים בסופו של דבר שלושה שבועות לאחר המועד המקורי שלו, אחרי שהאוסטרים סירבו תחילה להגיע לישראל בגלל המצב הביטחוני. הדם הרע בין שתי הנבחרות החל הרבה לפני ששתי הנבחרות על הדשא. שני הצדדים החליפו הצהרות עוקצניות ולוחמניות בתקשורת, בהן כיכב בעיקר המאמן האוסטרי (ממוצא קרואטי) אוטו באריץ', שהתקבל בקללות ובנאצות מהרגע שנחת בארץ.
ההתרגשות לפני המשחק הייתה אדירה ולכולם הייתה תחושה שישראל מסוגלת לנצח. שנתיים וחצי לפני כן היא הביסה את האוסטרים 0:5, במה שעדיין נחשב לניצחון המרשים ביותר של השחקנים בכחול-לבן במשחק רשמי, וארבעה חודשים לפני אותו משחק סיימה בתיקו 1:1 ביתי עם ספרד החזקה. הקהל שמילא את היציעים הניף שלטים נגד באריץ' ואוסטריה כמו: "אוטו באריץ' תמורת שלום" ו"לדפוק את השניצלים" ורק רצה לראות את הכדור מפרפר ברשת האוסטרית.
כאמור, ישראל הייתה חייבת לנצח מכיוון שלאוסטרים היו שלוש נקודות יותר ולישראלים הפרש שערים עדיף. אוסטריה ניצחה 1:2 במשחק שהתקיים בין שתי הנבחרות בווינה, מוקדם יותר במהלך הקמפיין.
בדקה ה-51 הנבחרת איבדה את חיים רביבו שנפצע ונאלץ לרדת מהמגרש. לנילסן לא נותרה ברירה ואבי נימני, לא בדיוק חלוץ אמיתי, נותר לבדו בחוד. ארבע דקות מאוחר יותר, זה גם השתלם כשנימני הוכשל ברחבה וקיבל שריקה לפנדל. שמעון גרשון לקח אחריות, כבש מהנקודה הלבנה והקפיץ את אצטדיון רמת לשמיים. היתרון החזיק מעמד, אך ככל שהדקות עברו, הלחץ האוסטרי הלך וגבר.
בדקה ה-91 החלום הפך ברגע אחד לסיוט. השופט הפורטוגלי מלו פריירה שרק לבעיטה חופשית שנויה במחלוקת לטובת האוסטרים סמוך לרחבת ה-16 בעקבות טענה לעבירה של גרשון. אנדי הרצוג, המאמן הנוכחי של הנבחרת, ששימש אז כקפטן של אוסטריה, בעט ברגל שמאל כדור שטוח שעבר בין רגליו של נימני, הטעה את דודו אוואט וחדר לרשת.
"על הכדור הזה היה כתוב שער"
"בכל המהלך של איבוד הכדור בצד שלהם, אני זוכר שאמרתי לעצמי 'שמישהו רק יעשה פאול'. אבל זה נמשך ונמשך, עד שזה נעצר סמוך לרחבה. על הכדור הזה היה כתוב שער", נזכר טל בנין, אז קפטן הנבחרת.
"עד הגול הוא לא עשה כלום. הוא היה חלש, אבל בסופו של דבר שם גול שהעלה אותם לפלייאוף, טוען אריק בנאדו ומתייחס ליכולת של הרצוג באותו משחק. "אם לא ההחמצות והשיפוט המגמתי - היינו בפלייאוף".
יוסי אבוקסיס, אחד השחקנים המשמעותיים ביותר בהרכב של ישראל באותה תקופה, מתקשה עד היום להתאושש מהערב ההוא: "השריקה ההזויה של השופט רצה לי מול העיניים עד היום. כל הגול הזה הוא סיפור אחד גדול. הכדור היה שלנו, איבדנו אותו והוא שרק לפאול. החומה לא עמדה טוב וזה היה רגע מאוד קשה".
"היה לי רצון עז להגיע לטורניר גדול. נפצעתי מהר מאוד. קיבלתי מכה בשריר מאחור וראיתי את כל המשחק מהמנהרה", שיחזר בנין את אותן 90 דקות. "בהמנון הרגשנו תמיכה אדירה ורצינו לשמח את הקהל. היו לי ציפיות גבוהות מעצמי והשגתי הרבה בקריירה, אבל מה שחסר לי זה האכזבה בנבחרת". אני לא חושב שאותו כישלון משפיע על הקמפיינים שהיו מאז".
בנאדו סיפר: "זה היה משחק טוב מאוד שלנו, מאוד אמוציונלי. הובלנו 0:1 משער של גרשון, השופט היה לרעתנו והגיע לנו פנדל שלא קיבלנו אחרי עבירה על נימני. ואז היתה התקפה מתפרצת. אני וקייסי הלכנו לצד, ומשום מה השופט שרק לפאול הזוי של גרשון. השופט היה מאוד לרעתנו במשחק הזה והיה פה משהו קיצוני לדעתי. אני זוכר טוב מאוד את הרגע הזה של השער שקיבלנו, רגע מאוד רע, מעציב ומאוד מאכזב מבחינתנו, כי היינו עדיפים. הייתה יריבות גדולה מאוד והאכזבה הייתה ענקית. היינו פייבוריטיים והמשחק היה בידיים שלנו. מאוד לא מובן איך לא עלינו לפלייאוף. אני לא נוהג לדבר על שופטים, אבל המקרה הזה היה מאוד מאוד קיצוני".
אבוקסיס שיחזר את מה שקרה בחדר הההלבשה של הנבחרת: "אני זוכר את עצמי שובר כל מה שסביבי. שובר את המקלחות, משתולל ברמה של להעיף דברים מרוב אכזבה. זה היה חדר ההלבשה הכי מאכזב של קבוצת כדורגל בכל תקופתי כשחקן. מדובר בפספוס אדיר שלנו וחוסר מזל ענק".
השער האכזרי פגע מנטאלית בנבחרת ישראל לאורך זמן. לא קל לספוג אכזבה כזו כשאתה נוגע בחלום הפלייאוף. פסיכולוג הספורט גבי זקס ניתח את משמעות אותו כישלון: "יש בעיה מנטלית בכדורגל הישראלי ובכלל בספורט הישראלי, אולי חוץ מהג'ודו. אנחנו מגיעים עד לבאר ובועטים בדלי. מצד אחד זה משהו שיכול לייצר מציאות, כמו שאנגליה מגיעה לכל מונדיאל עם השחקנים הכי מוכשרים ונכשלת על רקע פסיכולוגי. כשספורטאי עולה בתחושה שאסור שיקרה דבר מסוים, או שהוא סוחב כישלון מהעבר, זו דינמיקה שמייצרת את עצמה".
זקס הוסיף: "ספציפית, אם נסתכל על השער שספגנו מהרצוג, אלה דברים שהשחקנים
שהיו שם סוחבים לכל החיים שלהם. זה זיכרון טראומטי וזה המחיר של להיות ספורטאי. אתה יכול לסחוב את זה לאורך כל החיים. זה משפיע ברמה בין דורית. התקשורת מתחילה לדבר על זה, הלחץ מהקהל והציפיות הגבוהות יוצרים פחד להפסיד יותר מהרצון לנצח. נבחרת ישראל משחקת עם המון חרדה וזה יכול לייצר את הדינמיקה הזו. לערן זהבי, לדוגמה, יש יכולות מנטליות יוצאות מהכלל ואני לא רואה שעליו ספציפית זה ישפיע, אבל יש שחקנים שדברים כאלה משפיעים עליהם".
לפנייה לכתב/ת 
