"חוקרים פרטיים": לנצח את הסרטן ב"אמנות"

תמונת מיקרוסקופ של תא חי אחד ובו החלבון (ARTS) ארטס מסומן בצבען פלורסצנטי ירוק/צהוב ממוקם על פני המיטוכונדריה (אדום). בכחול- גרעין התא

את הסרטן אני מדמיינת כמדוזה. הדמות מהמיתולוגיה עם הרבה נחשים כשערות. כורתים אחד, מייד ייצמח אחר. שנים ארוכות שמיטב החוקרים נמצאים בקרב ראש-בראש עם הסרטן. לכל תרופה חדשה הסרטן מפתח נחש-עוקף חדש.

המחלה הזאת שהיא אינספור מחלות, ריתקה אותי תמיד. בסרטים ,הגיבור והגיבורה מתקיפים מימין ומשמאל ומהצדדים אך לבסוף מגלים נקודה אחת, עין, או עקב, שנעיצת הכידון בו מביאה למות המפלצת. מקום אחד שקובע - חיים או מוות.

את המקום הזה אני חוקרת. תהליכים של מוות תאי מתוכנת, "התאבדות" של תאים. התהליך הזה קיים בכל תא מתאי גופנו - אם נוצר תא שתיפקודו משובש או הנושא מוטציות גנטיות היכולות לסכן את היצור החי - התא ייתאבד. אלטרואיזם במיטבו.

פרופ' שרית לריש

תאי סרטן מתפתחים מתאים בריאים שבהם מנגנון המוות-התאי "נתקע" ואינו מופעל בתגובה לסכנות לתא. תא כזה יהפוך ל"בן-אלמוות", יתרבה ללא בקרה ויהפוך לסרטני. תכונה זו היא מכנה משותף לרובם של סוגי הסרטן. בעיני זה הצוואר של המדוזה.

התחלתי במסע מתוך סקרנות להכיר את המפלצת. ללמוד את האויב. כבר בתואר הראשון התחלתי פרויקט מחקר במחלקה לאימונולוגיה של גידולים, בהדסה ירושלים והמשכתי באותה מחלקה לדוקטורט בחקר הסרטן. המשכתי לפוסט-דוקטורט במכון הלאומי האמריקני לחקר הסרטן בארה"ב.

כשהגעתי ונשאלתי מה ארצה לחקור, אמרתי שאני מקווה למצוא חלבון חדש שחשוב למוות של תאים סרטניים. נאיביות של מתחילים... אך לאחר שלוש שנים של עבודה קשה, תסכולים ודמעות התברר שהצלחתי ואכן גיליתי חלבון שאותו כיניתי - ארטס (ARTS) ובתרגום - אמנויות. מצאנו כי ארטס חיוני להתחלת ההפעלה של תהליך ההתאבדות, המוות התאי. תאים מחולי סרטן מסוגים שונים לא מבטאים את ארטס, ועכברים שנולדו בלי הגן לארטס ייפתחו סוגי סרטן שונים. כלומר, ארטס פועל כחלבון "מדכא סרטן", וכשהוא לא שם - המחלה פורצת.

הסיכוי למצוא חלבון חדש שגורם למוות תאי מלכתחילה,היה נמוך מאוד. גם אם באתי מצוידת בהמון אופטימיות (עד תפיסת מציאות לא ריאלית) ומוטיבציה אדירה. ובכל זאת זה עבד. אפשר לעצור כאן ולפתח הגיגים על הקשר בין מזל ושכל (או היחס בינהם) או "קארמה" למטיבי החשיבה, ועד כמה שאיפות על גבול החלום מתגשמות, ומה ההרכב שמביא לשם. כך או כך, ארטס ( ARTS) נתגלה כחלבון החיוני להפעלת מוות תאי, ולמניעת סרטן.

המטרה שלי היא לכוון אל צווארה של המדוזה. לאלץ את התאים הסרטניים להפעיל שוב את מנגנון ההשמדה העצמית התקוע בכדי "להתאבד". ההתאבדות אמורה להיות סלקטיבית ולפגוע רק בתאים הסרטניים. האמצעי הוא מולקולות קטנות המחקות את פעילותו של חלבון הארטס. הן חודרות אל התאים הסרטניים, מפרקות את "המעצורים" במנגנון ומאלצות את התאים הסרטניים להכנס לתהליך של מוות תאי מתוכנן. התאים הבריאים שבהם אין "מעצור" לא ייפגעו.

אנו כעת בשלבי פיתוח של מולקולות דמויות-ארטס לתרופות אנטי-סרטניות חדשניות המיועדות לפגוע במיגוון של סוגי סרטן. תחזיקו אצבעות במלחמה מול המדוזה.

פרופ' שרית לריש, החוג לביולוגיה של האדם, אוניברסיטת חיפה

http://larischlab.haifa.ac.il/

חוקרים פרטיים הוא מדור שבועי בערוץ המדע של ynet, שבו מסבירים חוקרים מדוע החליטו לעסוק בתחום המחקר שלהם. המדור נעשה בסיוע "האקדמיה הצעירה הישראלית ".