סקס רווי יצרים בשבת הראשונה שלי כלוחם
כמעט שקלתי לקום ולברוח, אך למזלי יד רכה אך נחושה לפתה את עורפי והצמידה את פניי המסמיקות מלחץ לשפתיים בשרניות שקושטו באודם עדין. מי אמר שבנות לא יכולות להיות לוחמות?
ביום בו הסתיים הגיבוש ליחידה הקרבית בחיל האוויר שלשורותיה חלמתי להתגייס, והתבשרתי שקיבלתי כרטיס כניסה למסלול ההכשרה, הייתי המאושר באדם. היה זה חלום שהתגשם. חזרתי הביתה והתהלכתי בין החבר'ה כמו טווס בתקופת ייחום, מקבל בצניעות מזויפת טפיחות הערכה על השכם, לא מספיק להפנים ולעכל שעם כל ה'סחטיינים' על הקבלה ליחידה מגיע גם הגיוס.
החתולה שלך לא צועקת מיאו. היא גונחת
כך מצאתי את עצמי בשערי הבקו"ם שבבסיס תל השומר, רטוב עד לשד עצמותיי מגשמי הברכה של סוף שנת 2013. בעודי מתרוצץ ברחבי הבקו"ם, מקודר על ידי ילד שמן ומחוצ'קן עם קול נעים כשל פרה ממליטה, "המפקד" בשבילי, התבהרה בראשי תובנה - תומר, אמרתי לעצמי במרירות עצובה, מזל טוב! בזאת תמו חיי המין שלך לשלוש השנים הקרובות.
קשה באימונים - קל בקרב
במהלך מסלול ההכשרה הממושך הקשר ביני לבין צירוף המילים "יחסי מין" דמה לקשר שבין אחמד טיבי ל"כהנא צדק" - תקופה יבשה כערבה בשנת בצורת. חלילה אינני מאשים את המין הנשי, שעם כל נציגה שלו שנקלעה בדרכי ניסיתי להתחיל, ביציאות הקצרות הביתה אחת לשלושה שבועות. לביטחוני העצמי הירוד גם ככה, לא תרמה העובדה שצה"ל התבלבל בין חמאס וחיזבאללה לבין השיער הקלוש שצמח על פניי. בעמל וביזע הצמחתי מקבצי שיער, כמעט זקנקן וכמעט חזות גברית, ובנהמה עצבנית המפקד היה שולח אותי להתגלח ומוחק את הכול כלא היה.
לא היה אכפת לאף אחד שלא אדע לירות, העיקר היה למגר את האויב השעיר והמבצבץ. הייתי מביט במראה בתסכול - תספורת קצוצה ולחיים חלקות כמו תחת של תינוק, מי תסתכל עליי בכלל? בברים הכי מעפנים בחדרה היו מטיחים בי שתעודת הזהות שלי מזויפת. "רואים עליך שאתה בן 16", נהגו לומר וכך, מיואש ואובד עצות, למדתי להתיידד מחדש עם יד ימין.
לסגור שבת
בסופו של דבר, סיימתי את ההכשרה המפרכת וזכיתי לענוד על חזי את הסיכה הנכספת. שוחררנו כל הצוות לחופשת רגילה של סוף מסלול. באחד מערבי החופשה יצאנו כל הצוות לתל אביב. אחרי שני גולדסטאר ואחד ערק, זרק לעברי ג'ושוע, חייל בודד מארצות הברית, משפט מבריק אותו לעולם לא אשכח. היה בו ניחוח מעורר השראה שהפיח בי את התקווה שיום אחד עוד ישתנה מצבי העגום מבחינה מינית. "אחי", הוא אמר ברכות, "אנחנו בחיל האוויר. בבסיס שלנו יש 4,000 איש, כנראה שחצי מהם זה חיילות. אתה מבין את המשמעות?! אלפיים בנות על ארבעים לוחמים! מאן, אנחנו פאקינג מלכים!".
שבוע לאחר מכן ג'ושוע ואני סגרנו סוף שבוע בבסיס. ביום שישי בצהריים, בעודנו מסתובבים בין המדפים בשק"ם, קונים סוכר ומלח באריזות שונות כדי להטביע בהם את יגוננו על סגירת השבת, חלף על פניי יצור יפהפה, ממש פצצה מתקתקת. מוחי קפא לרגע עד שהתעשתי ועצרתי אותה. "את מוכרת לי", שיקרתי במצח נחושה, "איך קוראים לך?", שאלתי כדי למצוא אותה אחר כך באינסטגרם. היא השיבה במבט בוחן, לחשה משהו שנשמע כמו שירלי, עיקמה את שפתיה והסיטה את הקוקו הבלונדיני בתנועת "אני סנובית אבל נותנת לך צ'אנס".
ניסיתי להסתיר את ההתרגשות שאחזה בי אבל נפלט לי מהפה איזה גיבוב לא מובן של הברות, והיפהפייה הלכה לה לדרכה, מותירה אחריה שובל מעלף של בושם יוקרתי. כמובן שעשיתי FOLLOW רק אחרי כמה שעות כדי שלא תעוף על עצמה, אך כשהגיע הערב לא הצלחתי לאזור אומץ ולשלוח לה הודעה, ולא היה כל זכר לאלכוהול בסביבתי כדי לשתות מעט אומץ מלאכותי. מי אני שאשלח לה הודעה? חשבתי לתומי. היא בטוח מקבלת לפחות עשר הצעות חברות בפייסבוק מדי יום מגברים חרמנים כמוני.
חבר מהצבא זה חבר אמיתי
מזל שג'ושוע היה שם. "תביא לי", הוא אמר אחרי שבהיתי בהיסוס בצג הסמארטפון במשך קרוב לשעה. הוא כתב לה שתבוא ושתביא חברה. אני הייתי סקפטי, אבל מי אני שאתווכח עם השיטה האמריקאית? וכך התברר לי שמדי ה-ב' המחוספסים מותירים את קסמם עתיק היומין לא רק על המין הטיפש והשעיר אלא גם על חיילות צבא ההגנה. הבנתי גם שלכלוא בתוך מתחם מגודר, כלומר בסיס, בני ובנות טיפש עשרה, יכול להסתיים רק בדרך אחת, ולא יעזרו כל פקודות השילוב הראוי שבעולם.
ג'ושוע הביא את האקדח שלו מכספת הנשקים היחידתית ותחב אותו למכנסיו התפוחים בלאו הכי. תוך זמן קצר הופיעו שירלי וחברתה. היא כבר לא התנהגה בסנוביות, וכך יצא שישבנו ודיברנו ארבעתנו. באלגנטיות אמריקאית ג'ושוע עשה קצת טיזינג שהפך מהר מאוד למגע. נדמה היה שרק מצמצתי וכבר הלשון שלו נלחמה בלשון של החברה של שירלי מהשק"ם. הבטתי בשירלי, מתאפק לא להצליב איתה מבטים שיסגירו נפש שחשה כי לא זיינה מאז המנדט הבריטי. היא חייכה ונשפה גניחה רוויה בהורמונים שלא משתמעת לשתי פנים.
ליבי הלם על מאתיים פעימות בדקה. כל כך רציתי לא להרוס את ההזדמנות. מאחוריי זיהיתי את ג'ושוע שכבר הוריד לחברה את מכנסיי ה-ב' שלבשה והעיף את הדיסקית מצווארה. הצמדתי את רגלי לרגלה של שירלי, מבצע בדיקת היתכנות, בוחן האם היא תשתף פעולה או תביע התנגדות. היא לא התנגדה כלל. קירבתי בחשש את פניי בעדינות לעבר פניה המושלמות, מתפלל לאלוהים שהיא לא מבחינה בכתמי הזיעה המתרחבים באזורים שלא אמורים להזיע בהם. אני חושב שקפאתי לכמה רגעים. כמעט שקלתי לקום ולברוח, אך למזלי יד רכה אך נחושה לפתה את עורפי והצמידה את פניי המסמיקות מלחץ לשפתיים בשרניות שקושטו באודם עדין. מי אמר שבנות לא יכולות להיות לוחמות?!
לפתע, כמו בסרט הוליוודי, נשרה ממני חלודה של שנה וחצי, וזיכרון השריר עשה את שלו. התנשקנו מספיק כדי לסמן וי על השלב הראשון, הפשטנו האחד את השנייה, ונשכבנו על הספה לאחר שג'ושוע והחברה נטשו אותה לטובת הרצפה. הרגשתי כמו גיבור-על שכוחותיו חזרו אליו. התנפלתי על שירלי כמו זאב רעב. הספות של מועדון הלוחמים חרקו בקצב הגניחות והתנגשויות האגנים. באותו הערב הרוח הקדושה של 41 דורות קודמים של לוחמים ביחידה הביטו בנו מהשמיים ורוו נחת. וזאת היתה רק השבת הראשונה שלי כלוחם.
לפנייה לכתב/ת 
