לאחר שנים של מגעים בין ישראל לארה"ב, ב-2012 נחתם בארה"ב חוק בחתימת הנשיא דאז ברק אובמה, שקבע שאזרחי ישראל כשירים לקבל אשרת עבודה E-2 במדינה, בתנאי שהאמריקנים יקבלו זכות דומה בישראל. אשרת E-2 היא אשרת עבודה זמנית, המיועדת למשקיעים ישראלים שמעוניינים ונערכים להשקיע הון ביוזמה עסקית בארה"ב.
ב-1 במאי יוחל ביישום ההסכם - אבל עדיין לא עבור הישראלים. התאריך האמור נקבע על ידי ישראל ליישום האשרה ההפוכה - זו שמאפשרת לאמריקנים שישקיעו בעסק בישראל לקבל אשרת עבודה בישראל. תאריך ליישום האשרה שמאפשרת לישראלים לעבוד בארה"ב בתנאי שישקיעו שם טרם נקבע. ישראל הציעה אומנם את 1 במאי, אבל הדבר נתון להחלטתה הבלעדית של ארה"ב. יצוין כי בכיר בשגרירות ארה"ב מסר: "טרם הושג סיכום רשמי על תאריך יישומה של ויזת E-2".
אשרת E-2 מבוססת על אמנת השקעה דו-לאומית. אזרחיהן של 80 מדינות בעולם החתומות על האמנה נהנים מהאשרה. עם המדינות הללו נמנות בין היתר בריטניה, גרמניה, צרפת, אוסטרליה, פולין, ארגנטינה, שווייץ, ירדן, סינגפור וצ'ילה. תנאי האשרה של כל אחת מהמדינות דומים אך לא זהים, מאחר שהם מתבססים על האמנה הדו-לאומית הספציפית שעליה חתומה כל מדינה. בנוסף, מלבד האמנה הדו-לאומית מתבססים התנאים על קביעת הקונסול האמריקני ביחס לכל מדינה.
לישראל אין אמנת השקעה דו-לאומית עם ארה"ב, ולכן לשכת המסחר מצאה פתרון משפטי חריג אך חוקי, שלפיו ניתן להחליף את האמנה בחוק. כך עבר, ביוזמת לשכת המסחר ובסיוע השדולה הפרו-ישראלית איפא"ק, החוק שנחתם ב-2012 על ידי אובמה, שכולל סעיף אחד בלבד וקובע שאזרחי ישראל זכאים לקבל אשרת E-2, בתנאי שאזרחי ארה"ב יהיו זכאים לאשרה דומה בישראל.
מאז שנחתם החוק עסקה ישראל בפתרון בעיית ההדדיות, מה שהצריך שינוי של תקנות, נהלים וחוקים רבים בישראל, שכולם כפופים לאישור הממשלה, הכנסת וועדת הכספים. תהליך זה נמשך שבע שנים, ובסופו אישרו האמריקנים שסך השינויים שבוצעו יצרו מצב שמקיים את דרישת ההדדיות. מאז נותר העניין הטכני של הכרזה על מועד משותף שבו תיכנס אשרה זו לתוקף, שצפויה בימים הקרובים.
על מנת לקבל אשרת E-2, המועמד הישראלי יצטרך לעמוד בארבע דרישות יסוד: עליו להחזיק באזרחות ישראלית לחברה ולעובד, לקיים השקעה משמעותית, להחזיק עסק אמיתי ופעיל ולהחזיק בתפקיד ניהולי או ידע ייחודי.
לאשרה מספר יתרונות יוצאי דופן. משך השהות אינו מוגבל, כלומר האשרה מונפקת בדרך כלל לתקופה ראשונית של עד חמש שנים, אבל את הארכת השהות לעובד ולחברה אפשר להגיש ללא הגבלה, כל עוד העסק עומד בתנאי הכשירות. משך ההארכה הוא שנתיים בכל פעם. תהליך הבקשה הוא גמיש – ניתן להגיש אותה בקונסוליה האמריקנית בישראל או, בתנאים מסוימים, ישירות ל-USCIS (שירותי ההגירה והאזרחות של ארה"ב). לא חלה על המחזיק באשרת E-2 החובה להתגורר בארה"ב בזמן החזקת הוויזה. הוויזה גמישה לכל סוגי החברות, החל מחברות קטנות וכלה בתאגידים גדולים. בן/בת זוגו של עובד בסטטוס E-2 יכול לקבל אשרת (EAD (Employment Authorization Document לעבודה בארה"ב, מבלי להצטרך לקבל חסות והצעת עבודה תקפה ממעביד בארה"ב.
כמו כן, לא קיימת מכסה שנתית המגבילה את מספר הבקשות לאשרת E-2 שניתן לאשר, כך שניתן לבקש ולקבל את אשרת E-2 במהלך כל השנה. בנוסף, לא קיימת דרישה לתואר אקדמי או לניסיון וכישורים ייחודיים שקשה למצוא בקרב אזרחי ארה"ב, או שהמועמד יהיה בעל ניסיון בחברה המגישה את הבקשה.
דרישה לשכר מינימום עבור העובדים הישראלים אזרחי ישראל, שעבורם מוגשת הבקשה, אינה תנאי לבקשה. הם אינם מחויבים לקבל את השכר הנהוג בתחום או כל שכר מינימלי אחר, אולם השכר צריך לעמוד במבחן ההיגיון של הקונסול. בנוסף, אין דרישה להוכיח ותק קודם בחברה, ולכן ניתן לגייס עובד ישראלי ולהציבו בארה"ב מיד לאחר גיוסו לחברה. האשרה ההדדית לאמריקנים שמגיעים להשקיע בישראל נקראת ויזת ב-5.
מה היה קיים בישראל עד כה מבחינת אשרת משקיעים?
לדברי עו"ד צביקה קן-תור, יו"ר ועדת הוויזות בלשכת המסחר ישראל-אמריקה, עד היום לא היתה קיימת בישראל אשרת משקיעים בדומה לב-5. "עד היום מי שהשקיע בישראל, לא היה זכאי לאשרת עבודה. הב-5 מאפשרת עכשיו לאזרח אמריקני שמשקיע בישראל, באמצעות חברה אמריקנית, לשלוח לישראל אזרחים אמריקנים בלבד, לא אזרחים ממדינות אחרות, לעבוד בישראל בתנאים דומים והדדיים לתנאי ה-E-2 עבור ישראלים".
משקיעים מאילו מדינות נוספות יכולים לקבל אשרת עבודה בישראל בדומה לב-5?
קן-תור: "עד היום ישראל לא דרשה אמנה עם אף מדינה. ארה"ב היא הראשונה שיש לישראל הדדיות משקיעים עימה, כך שרק משקיעים אמריקנים יכולים לקבלת את אשרת העבודה ב-5. אם יבוא משקיע מאיטליה, סין או הודו, הוא לא יוכל לקבל אשרת עבודה בישראל על בסיס השקעה אלא על בסיס אשרת מומחה".
מהי אמנת השקעה דו-לאומית?
הסכם בין מדינות לקידום יחסי סחר וצמיחה כלכלית. אם קיים הסכם כזה בין מדינה לבין ארה"ב, פירוש הדבר הוא שגם במדינה האחרת ישנם חוקים דומים, שעל פיהם משקיע מארה"ב יכול לרכוש או להקים עסק ולקבל אשרה לנהל עסקים במדינה זו.
אילו מדינות נוספות דורשות אמנת השקעה דו-לאומית כמו ארה"ב כדי להעניק אשרת עבודה הדומה ל-E-2?
רוב מדינות העולם שבהן מוענקת אשרת משקיע לא דורשות קיום אמנת השקעה דו-לאומית בינה לבין מדינת המוצא. במדינות אחרות, כמו בריטניה למשל, אשרת המשקיע תינתן על בסיס תנאים המתייחסים להשקעה. ארה"ב יוצאת דופן בעניין ההכרח לאמנה דו-לאומית.
מהו סכום המינימום הנדרש מישראלי להשקעה כדי לקבל את ה-E-2 לארה"ב?
אין סכום מינימום, הוא משתנה בהתאם לתוכנית העסקית של העסק. "להערכתי", אומר קן-תור, "אם מגישים תוכנית עסקית להקמת בית זיקוק, צריך להציג נניח סכום של 180 מיליון דולר, אחרת אין בית זיקוק. אבל אם מציגים תוכנית עסקית של מספרה לכלבים, יכול להיות שהצגת סכום של 200 אלף דולר תספיק. זה תלוי בסוג העסק, אם הוא חדש או קיים ואם הוא מתופעל עם שותף מקומי או בלעדיו. הקונסול יצטרך להחליט אם ההשקעה מספיקה או אם הגיוני שהיא תספיק כדי להביא למצב של רווחיות והעסקת עובדים אמריקנים. לכן יש להכין תוכנית עסקית ומודל עסקי, כי הם קריטיים, ועליהם להיות מוכנים בצורה מקצועית".
האם מספיק להשקיע כסף בחברה קיימת או שיש ליצור עסק חדש לגמרי, שיספק משרות חדשות לאמריקנים?
כך או כך ניתן לקבל את אשרת ה-E-2.
מהו סדר הגודל הנדרש של העסק? דוכן פלאפל יספיק?
כל עוד העסק מייצר מקורות תעסוקה, הוא יעמוד בתנאים. לא קיימים כללים לסדר הגודל הנדרש לעסק. הכול תלוי בסוג העסק, והבקשה נענית בתפירה אישית. "על כן", אומר קן-תור, "יש צורך בהרבה ניסיון וידע, וכדאי לקבל את תמיכת לשכת המסחר ולהיעזר באנשי מקצוע עם ניסיון. מחיר הכישלון הוא בעייתי. אם דחו לך את הבקשה, בפעם הבאה שתגיש בקשה תהיה החשוד המיידי. יחשדו שזו קומבינה. עדיף לרכז מאמץ בניסיון הראשון, להכין תוכנית עסקית בעזרת גורמים מקצועיים שינהלו את התהליך ולא לחסוך באמצעים. לא להגיש עד שהכול מוכן. Better safe than sorry – עדיף להיזהר ולא להצטער".
האם אפשר לבקש את הוויזה מראש או שצריך לחלוף פרק זמן מסוים מאז שבוצעה ההשקעה בארה"ב, ואם כן, כמה זמן צריך לעבור?
אי אפשר לבקש את הוויזה מראש, בעת הגשת הבקשה העסק כבר צריך לפעול. למשל, במקרה של מסעדה אין חובה שכבר יהיו בה עובדים, אבל עליה להיות קיימת. אם מדובר בחברת ייעוץ, היא צריכה שכבר יהיו לה לקוחות ועליה כבר לספק שירותים בארה"ב. לדברי קן-תור, "אי אפשר לקחת הלוואות, יש להוכיח שההשקעה היא מהון עצמי, שהתהליך כבר החל. ברגע שהעסק כבר קיים, ניתן להגיש את הבקשה ולא צריך לעבור פרק זמן ספציפי".
האם תהיה נהירה של משקיעים ישראלים להתגורר בארה"ב?
ד"ר עדו קאליר, ראש ההתמחות במימון בקריה האקדמית אונו, מאמין שמספר הבקשות שיגישו ישראלים יסתכם במאות ואולי כמה אלפים בשנה, "אבל אני לא חושב שתהיה פה בריחה ישראלית פתאומית של ישראלים שישקיעו בארה"ב. מספר הישראלים עם השקעות ריאליות בארה"ב שאין להם כיום הסדר תושבות הוא לא גדול. רוב הישראלים המשקיעים בארה"ב הם משקיעי נדל"ן פסיביים (משקיע בנכס שמישהו אחר מנהל אותו), ועבורם הוויזה הזו לא תופסת. יש כמה עשרות אלפי ישראלים שמחזיקים נדל"ן בארה"ב. כדי שהוויזה תתפוס, על העסק להיות בהשקעה של 100 אלף דולר בתיאוריה או 50 אלף דולר בפועל, עסק יצרני שמעסיק עובדים. בהתחלה יהיה מן הסתם בום, אבל אז הוא יירגע ולא צפויה נהירה".
לאיזו מדינה ישלם העסק מסים?
"ההשקעה הסטנדרטית בארה"ב היא באמצעות (Limited Liability Company (LLC, כלומר באמצעות חברה ולא באמצעות אדם פרטי", אומר ד"ר קאליר. "בישראל אפשר לפתוח עוסק מורשה כעסק קטן, אבל בארה"ב כמעט על כל דבר נפתחת חברה. הרבה יותר קל לפתוח ולסגור שם חברה מאשר בישראל, שבה לסגור חברה זה כמו להתגרש ואז אנשים נמנעים מכך. בארה"ב, אפילו על רכישת דירה אחת ב-80 אלף דולר, שזה סכום לא גדול, יש העושים זאת באמצעות פתיחת LLC. האם ישלם הישראלי מיסים לישראל או לארה"ב? זה תלוי איפה הוא יגור. אם יעבור לארה"ב וישהה שם רוב זמנו, הוא ימוסה בארה"ב. אם יישאר רוב זמנו בישראל, ייתכן שהוא ימוסה באופן כפול – הן בישראל והן בארה"ב. בשתי המדינות יש מדיניות מיסוי שונה. מדיניות המיסוי הישראלית היא טריטוריאלית, והיא מתבססת על מיקומו של המשקיע ועל המיקום שבו הוא מחזיק את הרווחים. לכן, אם רוב זמנו ישהה בארץ, הוא ימוסה כאן. מדיניות המיסוי האמריקנית מתבססת על אזרחות. משקיע שהוא בעל אזרחות אמריקנית ישלם מס לארה"ב גם אם הוא לא נמצא שם".
עו"ד קן-תור, שכתב ספר בנושא האשרות הנקרא "אשרות לארה"ב – ניוד מומחים Relocation", מציין כי ישנן קרוב ל-100 ויזות לארה"ב, מהן כ-60 הן ויזות עבודה ותעסוקה. הוא מונה את הבולטות שבהן.
אשרות H נועדות לעובדים זמניים זרים המגיעים לארה"ב בחסות מעביד אמריקני. אשרת H-1B, המיועדת לעובד בעיסוק התמחותי, מכונה "אשרת ההיי-טק". "היא אינה מוגבלת אך ורק לעובדי היי-טק", אומר קן-תור, "אבל בפועל רוב המשתמשות בה הן חברות היי-טק. אשרה זו דורשת תואר אקדמי וחסות של מעסיק אמריקני, שצריך לעמוד בתנאים בעייתיים. לאשרה זו יש מכסה של 65 אלף זוכים מכל העולם. המכסה הזו מתמלאת בדרך כלל תוך יום, כבר ב-1 באפריל – מועד פתיחת ההגשה של הבקשות. בדרך כלל נרשמים 150 אלף מועמדים, ונערכת הגרלה שבה זוכים רק 65 אלף".
חסרונותיה של H-1B הם שהיא אינה ודאית בשל המכסה המצומצמת, והתנאים הקשים שיש לעמוד בהם – תואר אקדמי, תעסוקה בחברה אמריקנית קיימת, קיומו של גורם בחברה האמריקנית שיוכל לפקח על עבודת הישראלי ושכר מינימום יחסית גבוה, בהתאם לתפקיד ובהתאם לחוקי המדינה והמחוז שבו נמצאת העבודה. היא נפתחת ונסגרת במשך יום אחד מדי שנה, מה שמצריך מהמועמד לחכות שנה שלמה כדי להגיש בקשה מחדש.
אשרת Intra-Company Transferee, כלומר מעבר בתוך חברה עסקית (רילוקיישן). מיועדת לעובדים שמועברים לארה"ב במסגרת חברה רב-לאומית. היא אף מתאימה למנהלים שמקבלים אשרת L-1A ולעובדים בעלי ידע ייחודי המקבלים את אשרת L-1B. הדרישה היא שהעובד יעבוד בחברה רב-לאומית מחוץ לארה"ב, הממשיכה להתקיים ולהעסיק אנשים גם לאחר שהעובד עובר. על מגיש הבקשה להיות בעל ותק של שנה ובעל ניסיון של שנת עבודה בתור שכיר בתפקיד ניהולי מחוץ לארה"ב לפני העברתו לארה"ב. "על העובד להיות בעל תפקיד ניהולי", אומר קן-תור, "כלומר עליו לפקח על אנשים ולקבוע את מדיניות החברה או להיות בעל ידע ייחודי שעליו להוכיח שיש ברשותו. עליו גם להיות בעל משכורת ההולמת תפקיד של מנהל". בני הזוג של מקבלי אשרת L-1 מקבלים אשרת L-2, המאפשרת להם לבקש אישור עבודה EAD.
אשרה למדינות על פי אמנת Treaty Trader, כלומר היא מותנית בקיום אמנת סחר בין ארה"ב למדינת המוצא ומאפשרת העברת עובדים ישראלים לארה"ב. "אשרה זו מבוססת על אמנת סחר שנחתמה בין ישראל לארה"ב ב-1951-1952", אומר קן-תור, "וכמו שאפשר לתאר, הסחר העולמי ב-1952 לא דומה למצב הכלכלה כיום. מדינת ישראל היתה מדינה חקלאית עם קיצוב מזון. בעולם לא היה היי-טק בשום מקום לפני 67 שנה". אשרה זו אינה נתונה למכסות, אבל דורשת שיותר מ-50% מהחברה יהיו בבעלות ישראלית. היא דורשת שהעובד יהיה אזרח ישראלי, ושיותר מ-50% מהסחר הבינלאומי של אותה החברה יהיה בין ישראל לארה"ב. "החיסרון הוא שלחברה מסוימת יכול להיות סחר רב עם ארה"ב", אומר קן-תור, "אבל אם יש לה יותר יחסי מסחר עם אירופה, סין והודו יחד, זה כבר הופך את החברה לבלתי כשירה לאשרה".
אשרה זו בעייתית במיוחד לחברות, כולל חברות היי-טק וסחר, שהן חברות חדשות ללא היסטוריה של סחר, שכן האשרה מחייבת שהחברה המבקשת תוכל להוכיח באמצעות מאזנים את כל התנאים הנדרשים. "זאת אומרת", אומר קן-תור, שאת הבקשה הראשונה ניתן להגיש רק שנתיים לאחר שהחברה קמה ויש לה דו"חות כספיים. לחברות סטארט-אפ אין בכלל סחר, אז יש להן פה בעיה".
אשרה שמיועדת לעובדים בתחום הדת, כאלה המחזיקים בתפקידים דתיים, כמו רב, חזן, מורים לעברית והעובדים בשירותים הדתיים כמו שוחט. היא מחייבת קבלת חסות של גורם דתי ורקע אישי מתאים. "על המועמד להוכיח שיש לו הסמכות וניסיון בשירותים הדתיים", אומר קן-תור, "ואשרה זו מוגבלת אך ורק לאנשי דת".
אשרת משתתף בתוכנית חילופין. היא מיועדת לאנשים המשתתפים בתוכנית חילופין, כולל הכשרה תוך כדי עבודה, למשל עובדי מלונאות ותעשיית האירוח ורופאים. על פי קן-תור, קיימים סוגי משנה רבים של אשרת J-1, כ-50 במספר, שחלקם מיועדים לסטודנטים לתארים מתקדמים כמו דוקטורט ופוסט-דוקטורט. היא מאפשרת למקבלי האשרה לעבוד בתחום שבו הם לומדים בהיקפים מוגבלים, המותנים בתחום העבודה.
מקבוצת אשרות H לעובדים זמניים זרים שמגיעים לארה"ב בחסות מעביד אמריקני. אשרת H-2A מיועדת לעובדים עונתיים בחקלאות.
מדובר רק בבני זוג נשואים לפי דין המדינה. בישראל טרם קיים חוק המתיר נישואי חד-מיניים, כך שמבחינה זו ישראל היא מחוץ לתחום ככל שמדובר בנישואים כאלה. אשרת העבודה לבן/בת הזוג בארה"ב טעונה בקשה נפרדת הנקראת EAD (Employment Authorization Document). לדברי קן-תור, היא בת ביצוע רק באשרות L1, E1 ו-E2. "במקרים מסוימים, כשבן או בת הזוג יכולים לעבוד, זה מהווה דיל ברייקר", אומר קן-תור. "לגבי בני זוג של סטודנטים, ישנם מקרים שבהם בני הזוג יורשו לעבוד ומקרים שלא".
