עינב מ"סרטון הפחד בממ"ד": "התכסיתי וחיכיתי שזה יעבור"
בעוטף עזה יודעים שהסבב הבא הוא רק עניין של זמן. עינב כרמי, סטודנטית מקיבוץ ניר-עם שתועדה בוכה בחדר הביטחון לקול אזעקות ופיצוצים, מנסה להתאושש: "מקווה שזה יספק הצצה לחיינו". על הכלב אנחל שהתכרבל איתה: "הוא מפחד מהאזעקות". תושב הדרום: "הסבב הוכיח שאנחנו סוג ג'"
ביישובי עוטף עזה לא מתרגשים מהשקט אחרי הסערה. אחרי עוד לילה עם אזעקות וריצות לחדרי הביטחון, הדיווחים על רגיעה וחזרה לשגרה בפעם המי יודע כמה, לא נותנים להם מנוחה. עינב כרמי (25) מקיבוץ ניר-עם, שפרסמה תיעוד מרגש של רגעי חרדה בממ"ד כשלצדה כלבה האהוב אנחל, אמרה: "אני מקווה שזה יספק הצצה לחיינו תושבי עוטף עזה כשיורים עלינו טילים".
מיד לאחר האזעקה הראשונה נכנסה עינב לממ"ד בביתה, ושהתה בו במשך כל הלילה. ברגע אחד היא הצליחה לתאר סיפור שלם מחוויותיהם של הישראלים שמתגוררים בסמוך לגבול עם רצועת עזה: עינב הפעילה את המצלמה בטלפון הנייד שלה, התכרבלה במיטה עם הכלב האהוב ותיארה בבכי את הפחד כשברקע אזעקות ופיצוצים. הסרטון של כרמי, סטודנטית לאדריכלות במכללת ספיר, חרך את הרשת.
"אנחל תמיד נכנס איתי למיטה כשיש אזעקות, הוא מפוחד. הרגשתי שאני חייבת לעשות מעשה ולצלם את עצמי בסיטואציה הזאת. התחלתי לתעד את עצמי ופתאום הייתה אזעקה ואז היו יירוטים. הרגשתי חסרת אונים, פשוט כיסיתי את עצמי עם השמיכה וחיכיתי שזה יעבור. זה היה רגע מאוד קשה ואישי עבורי".
כמו עינב, גם תושבים אחרים בעוטף התעוררו הבוקר טרוטי עיניים."מה שעשה טיל אחד בשרון, אלפי טילים בעוטף לא עשו", אמרו בכעס.
"איפה הייתם בשנה האחרונה?", תהו כמה תושבים - והפנו את זעמם לכלי התקשורת.
"ראש הממשלה צריך לתת להם מכה שתרתיע אותם לצמיתות", אומר חור. "שיחזיר את הסיכולים, בלי רחמנות, יש לנו אמצעים יותר חזקים מכל הגרעינים שזרקנו עליהם עד היום".
אהרון בוכריס, שחצר ביתו נפגעה בעבר מרקטת קסאם, סיפר על הפחד שאחז בו ובבני משפחתו: "הילדות שישנו בממ"ד צרחו, היו מחוברות לטלפו בפאניקה. ברגע שאתה עובר דבר כזה, כל צבע אדום מרעיד אותך".
חברו, צביקה רביזאדה ממושב מבואים שמתגורר בדרום מאז ילדותו, סיפר כי מפריע לו שהמדינה התרגלה להפצצות הקבועות בדרום. "אחרי הירי לשרון הקפיצו את כל העולה ונתנו תגובה קשה יחסית, אבל אנחנו לא רואים את זה כשנופל טיל פה בשדרות. זה מפריע, אנחנו אזרחים סוג ג'".
הרווח של המסעדה ביום שלם: 900 שקל
החל מהשעה 14:00 אתמול צלצל ללא הפסקה הטלפון במסעדה "לוצ'נה" שביישוב גיאה הסמוך לאשקלון. כל צלצול כזה הביא לבעלים דור חדד (27) ואיתי אהרון (34) הודעה של לקוח אחר שביטל את ההזמנה. התוצאה הייתה שמהבוקר אחרי ירי הרקטה לשרון ועד לסגירה ב-20:00 בערב נכנסו לקופת המסעדה 900 שקל בלבד, לעומד 12-11 אלף שקל שאמורים היו להיכנס לפי ההזמנות.
"התחלנו את הבוקר כרגיל, קיבלנו הזמנות לערב ואז התחילה ההתחממות בגזרה והבנו שאולי תהיה בעיה", סיפר חדד. "ברגע שהזמנה אחת בוטלה אז האחרות גם החלו כמו דומינו. התחלנו להוריד מלצרים ממשמרת ערב והבנו שאנחנו הולכים לקראת סוף היום. ככה זה כשאנשים שומעים שהרכבות מפסיקות לפעול והגנים ובתי הספר נסגרים.
"יש לנו כאן לקוחות גם מהעוטף וגם ממקומות צפוניים יותר. כשהכול בסדר זה עובד נהדר. אבל באירועים כאלו תושבי העוטף לא ייצאו למסעדה. אף זוג לא ישאיר את ילדיו בבית לבד בכדי לצאת למסעדה. מנגד תושבים צפוניים יותר לא ידרימו מחשש להסלמה".
חדד ואהרון מאשקלון הכירו לפני כמה שנים כשעבדו כמנהלי משמרת במסעדה בעיר הולדתם. הרעיון להקים מסעדה בעצמם קרם עור וגידים בין המשמרות. את פינת החמד שלהם הם גילו בחיפוש אחר מקום אידיאלי למסעדה איטלקית. הקרבה לקו העימות הדרומי לא כל כך הציקה להם, כי הם האמינו ועדיין מאמינים מאוד במוצר.
"ידענו שאנחנו פותחים מסעדה במה שמוגדר קו העימות", אומר חדד, "אבל תמיד האמנו שזה יהיה בסדר. חשבנו שאם יהיו עימותים בטח נקבל גיבוי כלכלי מהמדינה. אבל היום אנחנו יודעים שרק אם מצהירים על מבצע העסקים מקבלים את הכסף".
למסעדה בקו העימות לוקח יום-יומיים אחרי סוף המתקפה לשוב לפעול כרגיל. "זו פעם שלישית או רביעית שזה קורה בשמונה חודשים האחרונים. בפעם הראשונה ובפעם השנייה הבלגנו, לא אמרנו כלום, אבל עכשיו צריך לעשות משהו".
"ביבי התעורר רק בטיל שנורה לשרון"
יפה וקנין מנתיבות מאמינה שהמצב הקיים דורש כניסה חזקה למבצע, גם אם הוא יכלול רק תקיפה אווירית. "זה המצב והוא עצוב, כי גם שם יש בני אדם, אבל את הראשים שלהם צריך להרוג". כמו רבים בדרום, גם היא כועסת על הממשלה ועל העומד בראשה בשל התגובה התקיפה רק אחרי ירי לשרון. "מתי ביבי התעורר? רק אחרי ששלחו טיל לשרון, וזה היה מאוחר".
וקנין אמרה עוד כי "הדרום הפך להפקר, לבשר תותחים. קיבלנו 500 טילים והוא לא התעורר ולא עשה כלום, אז כשנפלו במרכז הוא מתעורר, מה, אנחנו בדרום זה זבלה? כל הדרום מצביע לו, אבל לא אני, זה בטוח. אני ליכודניקית, הצבעתי לבגין כי בגין היה אחד ולא יקום כמו בגין, אבל הוא?".
בתוך בליל ההאשמות בין ימין לשמאל, הביע חמזה טלקקה מהיישוב חורה קול שונה: "הלוואי שיהיה שלום ויפסיק כל הבלגן, אין לנו זמן למלחמות בזמן שלכל בן אדם יש מלחמה משל עצמו". לדבריו, האשמה היא במנהיגות בשני הצדדים. "האנשים לא מעניינים את המנהיגים, להם יש אינטרסים אחרים ואנחנו רק משחק מבחינתם. לי יש הכול בבאר שבע, עיר ללא גזענות בין ערבים ליהודים ששומרים האחד על השני. כואב לי על המצב, כי אין כמו מדינת ישראל, כערבי אני אומר את זה. יש לי פה הכול, עבודה, מים, אוכל. יש לי את הפועל באר שבע, אז מה רע לי?".
"סוג של יום כיף, אבל מלחיץ"
גם העיר אשקלון התעוררה לאט ובמתח הבוקר. המרכזים המסחריים שלרוב שוקקי חיים לטענת הרוכלים, נותרו בשעות הבוקר ריקים. רק לקראת השעה 10:00, כשהבינו שלא יהיה סבב ירי נוסף ככל הנראה, הרשו לעצמם תושבי העיר לצאת מבתיהם.
באשקלון לא היו אזעקות במהלך הלילה, אולם תושבים רבים שמעו היטב את קולות ההדף מיישובים סמוכים. בבוקר, במרכז המסחרי הקטן שצמוד לעירייה, התעדכנו המקומיים בלילה שעבר על השכנים ביישוביי העוטף.
"זה סוג של יום כיף שבו לא הייתי צריכה לקום מוקדם", אמרה בחיוך מלודי רמון, תושבת ניר יצחק שהגיעה למקום עם אביה חיים. "מצד שני זה מלחיץ, יש 30 שניות של לרוץ עם ההורים, לתפוס את אחותי, ולהגיע לממ"ד".
לפנייה לכתב/ת 
