בן 86 פוטר מהמוסך ויפוצה ב-77 אלף שקל

מכונאי שהחל לעבוד במוסך כשהיה בן 72 תבע מהמעסיק שלו את זכויותיו לאחר שפוטר. ביהמ"ש קבע: גם עובד אחרי גיל פרישה זכאי להפרשי פנסיה

עו"ד ליאת שושן-ברק | פסקדיןפורסם: 03.04.19 , 07:09

בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה באופן חלקי תביעה שהגיש פנסיונר בן 86 שפוטר מעבודתו כמכונאי במוסך בכפר טרומן, ופסק לו פיצויים של כ-77 אלף שקל. השאלה המרכזית שנדונה בפסק הדין הייתה אם הוא זכאי להפרשות פנסיה אף שהחל לעבוד אחרי גיל פרישה, הושופטת אריאלה גילצר-כץ סברה שהתשובה חיובית.

בעבר עבד התובע במוסך במשך כשנה וחצי ויצא לחופשת מחלה בת שלוש שנים. כשהיה כבן 72 חזר לעבוד במוסך ופוטר כעבור 10 שנים. בתביעה שהגיש נגד בעל המוסך הוא טען בין היתר שהוא זכאי לפיצויי פיטורים, הפרשי פנסיה, דמי הבראה וימי חופשה עבור שתי תקופות העבודה, בנוסף לפיצוי על אי קבלת תלושי שכר באופן קבוע.

דיני עבודה

כך תזהו התעמרות בעבודה ותפעלו נגדה

עו"ד דוד רבי | פסקדין

אחד מכל שלושה ישראלים יחווה יחס משפיל ופוגעני במקום העסקתו. אף אחד לא נדרש להשלים עם התנהגות כזאת ובתי המשפט יודעים זאת

כך תזהו התעמרות בעבודה ותפעלו נגדה

בעל המוסך טען מנגד כי התביעה על תקופת העבודה הראשונה התיישנה. באשר לתקופה השנייה נטען כי מאחר שהתובע הועסק אחרי שעבר את גיל הפרישה, הוא לא זכאי להפרשות לפנסיה או לפיצויי פיטורים.

השופטת אריאלה גילצר-כץ קיבלה את טענת ההתיישנות באשר לתקופת העבודה הראשונה וחלק מתקופת העבודה השנייה, ועל כן התביעה התקבלה רק בנוגע לשש שנות העבודה האחרונות של התובע. בסוגיית פיצויי הפיטורים נקבע כי אין כל קשר בין גיל התובע לבין זכאותו לפיצויים. נקבע כי כל עובד, בכל גיל, זכאי לפיצויי פיטורים לפי החוק כאשר מתקיימים המצבים והתנאים לקבלת התשלום (פיטורים, התפטרות בדין מפוטר וכיו"ב).

באשר לכספי הפנסיה היא ציינה כי יש לבחון בראש ובראשונה אם התובע קיבל קצבה מגוף אחר שאינו הביטוח הלאומי. נקבע כי בצו ההרחבה לפנסיה חובה נכתב במפורש שהזכאות להפרשות לקרן הפנסיה נשללת רק מעובד שמקבל קצבה עקב פרישה מעבודתו למעט קצבאות מהביטוח הלאומי.

השופטת הדגישה עוד כי האחריות לבדוק את מצב הדברים מול העובד מוטלת על המעסיק. "התובע לא היה אמור לפנות אל הנתבע ולבקש ממנו שיפריש לו לפנסיה אלא זו מחובתו של המעסיק", כתבה.

במקרה הנדון, נקבע, המעסיק לא הוכיח שהתובע קיבל קצבה כלשהי מכוח עבודתו במקום אחר ואילו התובע הציג תדפיסי חשבון בנק ואישור מביטוח לאומי המעידים כי אינו מקבל קצבה. לפיכך התובע זכאי לפיצוי על כך שלא הופרשו לו כספים לקרן פנסיה.

בנוסף חויב המעסיק בפיצויים על פגמים בתלושי השכר. נקבע כי התובע לא קיבל את התלושים מדי חודש והתלושים שכן קיבל היו פגומים וניכר כי ימי העבודה שנכתבו בהם לא תאמו את עבודתו של התובע בפועל. כך למשל, באחד התלושים נכתב שהיו 27 ימי עבודה בחודש – חישוב לא הגיוני בעליל.

סכום הפיצויים הכולל שנפסק לתובע בגין הרכיבים האמורים הגיע לכ-69 אלף שקל. מאחר שהמעסיק כבר שילם לו 15 אלף שקל תוך כדי ההליך, נותר לו להשלים עוד כ-54 אלף שקל בנוסף ל-8,000 שקל עבור שכר טרחת עורך דין והוצאות.