מסטרקארד תשיק כרטיס חיוב למגזר הערבי
במסגרת מחקר שביצעה חברת כרטיסי האשראי הבינלאומית נמצא כי קיים פער גדול בין כלל האוכלוסייה בישראל בהשוואה לחברה הערבית בהיקף השימוש באשראי. הכרטיס החדש יכלול הטבות מותאמות למגזר
חברת כרטיסי האשראי הבינלאומית מסטרקארד צפויה להנפיק כרטיס חיוב שיכלול הטבות מותאמות למגזר הערבי. במסגרת המהלך, מסטרקארד ביצעה מחקר הבוחן את פוטנציאל השימוש בכרטיסי אשראי של החברה הערבית. המחקר, שבוצע בעזרת חברת דלויט (Deloitte) ובשיתוף ישראכרט, מתבסס על הרגלי הצריכה והקנייה של החברה הערבית.
>>לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
קונים יותר באשראי: היקף הרכישות ב-2018 הסתכם ב-330 מיליארד שקל
עשרות מיליוני שקלים מתבזבזים על כרטיסי אשראי שאינם בשימוש
רוצים לקבל הנחה על עמלת כרטיס האשראי שלכם? תצטרכו לקנות יותר
מהמחקר, שהגיע לידי ynet, עולה כי קיים פער גדול בין כלל האוכלוסייה בישראל לחברה הערבית בהיקף השימוש בכרטיסי אשראי. כך, ניתן לראות שבעוד החברה הערבית מהווה כ-19% מאוכלוסיית ישראל (כ-1.8 מיליון אזרחים), ערביי ישראל מחזיקים רק בכ-8% מסך כרטיסי האשראי ומהווים ממוצע של 0.5 כרטיסים לאדם, לעומת 1.5 כרטיסי אשראי לאדם בשאר האוכלוסייה (66% פחות).
מניתוח כמותי של הנתונים עולה כי החברה הערבית בישראל משלמת באמצעות כרטיס האשראי בין 14-16 מיליארד שקל בשנה, לעומת 285-290 מיליארד שקל של שאר האוכלוסייה, ובעצם מהווים רק כ-5% מכוח הקנייה בכרטיס אשראי בישראל.
מנתוני משרד האוצר, ששולבו במחקר, עולים הבדלים דרמטיים בין החברה היהודית לחברה הערבית בנוגע להעדפות צורת התשלום (מזומן, כרטיס אשראי, צ'ק או העברה בנקאית) בתחומים שונים. כך, לדוגמה, 27% מבני החברה הערבית מעדיפים לשלם במזומן שכר דירה, לעומת רק 6% בחברה היהודית. 66% מבני החברה הערבית מעדיפים לשלם חשבונות במזומן לעומת 7% בחברה היהודית. 37% מבני החברה הערבית מעדיפים לשלם במזומן על מכשירי חשמל לעומת 7% בחברה היהודית ו-47% מבני החברה הערבית מעדיפים לקנות רכב במזומן לעומת 21% בחברה היהודית. עוד עולה כי 36% מבני החברה הערבית מקבלים למעלה מ-75% משכר העבודה במזומן לעומת 2% בחברה היהודית.
פחות רכישות גם באינטרנט
בדיקת מסטרקארד, המנוהלת בישראל על ידי עומר אונגר, מעלה כי השימוש המועט בכרטיסי אשראי והעדפת המזומן משפיע גם על ביצוע רכישות באינטרנט. זאת, בין היתר, בשל היעדר כרטיס תשלום שהוא אמצעי התשלום הנפוץ במסחר אלקטרוני.
מהנתונים עולה כי בהתפלגות ההוצאות בכרטיס האשראי לפי קטגוריות, הפער הגדול ביותר שנרשם בין החברה הערבית לשאר האוכלוסייה בישראל הוא בתחום התיירות - ועומד על 68% פחות ביחס לשאר האוכלוסייה. בתחום המזון, החברה הערבית מוציאה בכרטיס אשראי 61% פחות. בתחום התשלומים לרשויות נמצא כי החברה הערבית מוציאה 49% פחות ובתחום התרבות 49% פחות. הקטגוריה היחידה שבה החברה הערבית מוציאה יותר בכרטיסי האשראי, בהשוואה לשאר האוכלוסייה בישראל, היא הוצאות הדלק, שם מוציאים 15% יותר.
עוד עולה מהמחקר כי כמחצית מהנשים בחברה הערבית עובדות בתחום השירותים, חינוך ורוקחות וכ-40% מהגברים עובדים בעבודות המבוססות מזומן. נשים מעורבות פחות בפעילות פיננסית. ואולם, חוק שכר המינימום מסייע הן לנשים רבות והן לצעירים לצאת לשוק העבודה המאורגן, בו משולמת משכורות בהעברה בנקאית או לכרטיס תשלום נטען. עם זאת, עדיין רוב כרטיסי האשראי בחברה הערבית מוחזקים על ידי הגברים.
לפנייה לכתב/ת 
