ההונאה הפוליטית הגדולה בתולדות ישראל
פייגלין מציג את עצמו כאביר החירות עבור כולם. כלומר, חוץ מלהט"ב. וחד הוריות. ומחנה השלום. ולא-יהודים. והנזקקים. והחולים. נו, אבל אביר
משה פייגלין(צילום: מוטי קמחי)
במידה שב-10 לאפריל נתעורר לתוצאות האמת ונגלה שמפלגת "זהות" הצליחה לעבור את אחוז החסימה, אפשר יהיה להכתיר את המהלך של היו"ר משה פייגלין כהונאה הפוליטית הגדולה ביותר שהתרחשה בישראל. מדוע הונאה? משום שבאמצעות מסך העשן שפיזר על ידי רכיבה על סנטימנט של מיאוס ממוסדות המדינה, ותרגומו לדרישה לחירות וחופש אזרחיים מוחלטים, הוא הצליח למשוך אליו תומכים רבים מימין ומשמאל שחשים שהמדינה היא אלמנט מאיים ומגביל ויש לצמצם את השפעתה למינימום ההכרחי.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
על פניו מדובר בתפיסת עולם שאמנם זרה לאתוס הציוני, אבל לגיטימית בשיח הפוליטי בישראל. אלא שקריאה של המצע הנרחב שפרסם פייגלין מוכיחה שהחירות שהוא מדבר עליה היא סלקטיבית ביותר, משום שהיא נעצרת כשזה מגיע לנושא ליבה כמו הזהות של הפרט והצביון של המדינה. פה האזרחים אינם חופשיים להחליט כיצד תיראה מדינתם. היא נקבעה מראש בשבילם.
במגרש הזה מציגה זהות (או בשמה המקורי: זהות יהודית) תפיסת עולם קיצונית השומטת את הקרקע מתחת לתפיסת העולם הליברטריאנית וההצהרות היפות על חופש שפייגלין משתמש בהן כדי למשוך קולות של בוחרים שהעמדות הדתיות-זהותיות שלו הן דווקא סדין אדום עבורם.
אז איך עובדת ההונאה? מצד אחד מציע פייגלין שהמדינה צריכה להישמר ולא להתערב כמעט בכלל באלמנטים הבסיסיים שקשורים לחיינו כמו בריאות, רווחה, תברואה, תחבורה וכו'. מצד שני, בכל ענייני האתוס, הדת והזהות – הוא מציע שליטה מוחלטת של המדינה בעיצוב הזהות הקולקטיבית של האזרחים.
אז לפי "זהות" המדינה תפריט בתי חולים, תפסיק לממן תחבורה ציבורית, לא תתערב ברגולציה של שווקים או מתן רישיונות הסדרת ביטוח רפואי, תחלק ואוצ'רים לחינוך ותבטל את הביטוח הלאומי. אבל שימו לב, על פי מצע המפלגה, איפה היא דווקא כן אמורה לנהל את חיינו. הנה כמה דוגמאות.
הקמת מערכת משפט עברית ("בתי הדין העבריים הממלכתיים שיקומו יהוו את הביטוי המובהק ביותר לזהותה היהודית הממלכתית של המדינה"); הר הבית (להעביר את סמכויות הר הבית לידי הרבנות הראשית, להעיף את הווקף, להעביר את קריית הממשלה, משכן הכנסת ובית המשפט העליון סמוך להר הבית כחלק מתהליך "ארוך טווח של פינוי-פיצוי".
משה פייגלין באולפן ynet (צילום: אלי סגל)
מה עם הסכסוך עם הפלסטינים? גם פה המדינה חזק בתמונה. במצע נכתב שיש לכבוש ערים פלסטיניות, לעודד מדיניות של עידוד הגירה מרצון לפלסטינים, לתת מעמד מיוחד ללא זכות הצבעה ל"גויים" שיצהירו אמונים למדינה ו"סל הגירה" למי שיסרב, ושאויביה של ישראל' ייהרגו או יגורשו ורק מעטים יוכלו לעבור תהליך ארוך שבסופו, לאחר הצהרת אמונים ושירות בצבא, יוכלו לקבל רשות להצביע.
כעת הגיע הזמן לשאול על מי יוטל הנטל הכבד במידה שיתממשו ההצעות הקיצוניות האלה, שרוב מכריע של הציבור בישראל סולד מהן וחושב שהן קשקוש מוחלט? מי ישלם 52 מיליארד שקל בשנה מסים למימון סיפוח השטחים? את מי ישלחו לפטרל במרכזי הערים הפלסטיניות ולעמוד במחסומים ולסכן חיים? את מי ישלחו לשמור על גני ילדים שממוקמים בדיוק בלב לבו של שטח עוין ומסוכן? מי יסגור עסקים קטנים כשהמשק יקרוס כתוצאה מסיפוח השטחים? מי ירוץ למקלטים כשכל הסכמי השלום יבוטלו? התשובה לכל השאלות היא אתם ואתן. לא חירות, לא חופש בחירה ולא נעליים.
כשמביטים על עברו של פייגלין, זה כמעט בלתי נתפס שהאיש הזה הצליח להשכיח את תפיסותיו הבסיסיות באמצעות דיבורים על קנאביס וחירות ריקה מתוכן. האיש שאמר בראיון עיתונאי על אדולף היטלר: "הוא גאון צבאי שלא קם כמוהו. הנאציזם קידם את גרמניה ממצב של שפל למצב פנטסטי מבחינה פיסית ואידיאולוגית"; האיש שמחזר אחרי קולות של צעירים ליברליים ומבטיח חופש באירועים פוליטיים בתל אביב, עיר שאותה הגדיר "עיר של הומואים ונשים חד-הוריות, עיר שבה הגבריות לא לגיטימית... גדל בתל אביב דור חולה של ילדים לנשים חד הוריות".
(צילום: מוטי קמחי)
ליאת שלזינגר וענת שלו
ובהזדמנות אחרת אמר שהחברה החילונית משלמת מחיר על השתלטות ההומואים על השיח התקשורתי. "כשילד רואה בטלוויזיה זוג גברים מתנשק הוא מבין שזה לגיטימי והוא רוצה גם להתנסות. הוא רואה את אסי עזר ב'אח הגדול', ומבין שאם הוא רוצה להגיע לעולם הזוהר הוא צריך לשכב עם גברים. זו השפעה לא הוגנת על הקולות הצפים".
האיש שמבטיח היום להורים עצמאות בחינוך הוא אותו איש שסיעתו בליכוד, מנהיגות יהודית, פרסמה בשנת 2000 תכנית "מאה ימים" שבה לפי חזונו מדינת ישראל ומשרד החינוך יכללו אחריות להעמקת הזהות היהודית בכל רובדי החברה, במערכת החינוך, מגן הילדים ועד האקדמיה, בתרבות, בתקשורת ובאמנות. חירות? נשמע יותר כמו צנזורה.
פייגלין הוא אותו האיש שבימי ההסתה נגד ממשלת רבין כינה את ראש הממשלה: "יודנראט שמעלה אותנו על רכבות". הוא אותו האיש שמבקש היום להשתמש במצביעים ליברלים שמאמינים בכנות בחירות וחופש כאידיוטים שימושיים שדרכם יוכל לממש את האידאולוגיה הדתית המסוכנת שלו. אסור לתת לזה לקרות.
- ענת שלו היא חוקרת ומנהלת פרויקטים במרכז מולד. ליאת שלזינגר היא מנכ"לית מרכז מולד
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
ליאת שלזינגר וענת שלו
מומלצים
