טיפולי המרה לאוטיסטים: המסלול לנורמטיביות

הכירו את נורית - בחורה בת 40, החובקת גבר כבן גילה אותו הכירה מחדש ממש עכשיו אחרי עשרים שנה שלא ראו זו את זה. הוא הבטיח לה שזה אותו הצליל ואותו הטעם כמו יין טוב, ולכן הם לא המתינו ובמרוצת המרדף אל עבר הילד הנכסף והמשפחה הנורמטיבית, עברו לגור יחד וכולם כבר הוזמנו לחתונתם. נורית למדה בבית ספר רגיל, שירתה שירות צבאי ואז יצאה ללימודים אקדמאיים - תואר ראשון ולאחריו תואר שני, כי "לכולם יש תואר שני".

נורית תמיד הייתה תמהונית, כך היא מגדירה עצמה, עד שגילתה את האור אי שם לפני משבר גיל ה-40, כאשר פסיכיאטר חשף בפניה שכל בעיותיה בקשת האוטיסטית. עבור נורית הייתה זו חדשה כה מרעישה שהיא הודיעה למקום העבודה שהחליטה מיד להיכנס לשיקום והם בתגובה מידית החליטו לפטר אותה.

הרצון לחיות לפי הנורמה(צילום: shutterstock)

אבל נורית היא לא אחת שתוותר בקלות על חיים נורמטיביים. היא לא תיתן לאיזו חוויה מטלטלת ומשפילה, שאוטיסטים רבים עוברים כבשגרה, כדי לנתץ את חלומה לעולם בו המדינה מעל הכל והממסד הוא הגואל מהתימהון. אחוזה להידמות לאחותה "מלכת הכיתה", שנורמטיביות ישראלית מחבקת חקוקה על מצחה, מגלמת נורית בדקדקנות את התפקיד מהתסריט בו קמים בבוקר, שותים קפה, אצים להחתים כרטיס בעבודה בין תשע לחמש, מתחתנים ומולידים, כי ילדים זו נורמה.

כמו כולם

נורית אני ישבנו בבית-קפה. היא הזמינה סיידר תפוחים ואני בעיקר ניסיתי להשחיל איזו מילה בין רגזנות אחת לאחותה המוצלחת ממנה. כאשר הערתי לנורית שהיא לא נותנת לי לדבר, היא הסתגרה בתוכה כמהנהנת "טוב, בסדר". זה לא החזיק דקה עד ההתפרצות הבאה. אבל נורית היא "משוקמת", מעריצה את הפסיכיאטר שלה, את שניהם אם נדייק, מאחד אפילו קיבלה מתנה לחתונה. תסמונת סטוקהולם קטנה עליה.

לקראת סוף הפגישה נורית ניסתה להתריס נגדי על כך שאין לי שגרת יום קבועה "כמו לכולם", "זוגיות יציבה" או ילדים ושאפילו לא הזמנתי משקה כמו כולם. חוצפן ועלוקה חברתית שכמותי. צודקים, אני קצת קשוח ולא מעט ציני ביחסי אליה.

נורית, על שבריריותה ופגיעותה, היא בעיקר מקרה גרוטסקי לאדם שהפנים את המסרים המאוד ברורים של החברה והממסד המשקף אותה - "אתה אוטיסט? אתה רוצה משפחה, ילדים ועבודה כדי לפרנס אותם? אין בעיה! תיכנס לשיקום, תהיה כמו כולנו ואנחנו ניתן לך במתנה חתונה", כפי שהעידה כלפי הפסיכיאטר שלה.

קראו עוד:

מה קורה כשזורקים אוטיסט לרחוב

"הוא נראה ילד רגיל ואת סתם מודאגת"

"לא הבנתי שלילד שלי יש אוטיזם"

נורית אינה מסוגלת לערער על מוסכמות ולהתבונן מתוך גישה ביקורתית על הממסד בטענה מדוע אינו מנגיש את שיח המרחב הציבורי והתעסוקתי לאוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים. עבורה מדובר כמעט במעשה חתרנות הגובל בבגידה. היא גם אינה מסוגלת לראות את מוגבלותו של האחר, היא תוהה מה לה ולאוטיסטים בתפקוד נמוך, ובכלל, מה לה ולאוטיסטים שאינם מסוגלים או רוצים להיות כמותה - עובדת בעבודה קבועה וכמובן נשואה עם טבעת.

אך אל תגחיכו עצמכם מולה לבטלה, אין מדובר ב"סתם טבעת". היא הלכה לרב הכי שמרן וקפדן שקיים (ותסמכו עליה שהיא בדקה), מפחד שמה הילדים או היא או בעלה או הטבעת, לא יוכרו בעתיד בידי אותה ממשלה.

חתונה כדת וכדין(צילום: shutterstock)

שיקוי הפלא

אוטיסטים רבים נדחפים לתהליכי שיקום במטרה "להתקין" בהם מכלול דפוסי פעולה אפשריים בתגובה למצבים חברתיים ידועים. הגישה המקובלת ביותר לשם כך היא ניתוח התנהגות יישומי (ABA, Applied behavior analysis) אשר פותחה בראשית שנות ה-60 על-ידי פרופ' איבר לובאס. הבסיס לה ניתן מעקרונות הלמידה הביהביוריסטית של פרדריק סקינר: מתן חיזוקים מהסביבה מגביר את ההסתברות להופעת ההתנהגות, בעוד לקיחה של החיזוק מקטין הסתברות זו. אם זה מזכיר לכם את "ניסוי פבלוב", לא טעיתם.

לצד פרוגנוזה חברתית, אקדמית ותעסוקתית לא טובה ממנה מעטים יחסית מצליחים לחמוק ולתפקד עצמאית בבגרותם, אין זה פלא כי רבים מצדדים בגישות הטיפוליות, שהרי קל להסליל אנשים מוחלשים על משפחותיהם אל עבר הווקמן בצד, ארטיק בפה ושמש זורחת מעל.

ברם, אז וגם היום נתפסת שיטת ABA כנוקשה אשר תוצאתה הגברת דפוסי התנהגות קבועים וחזרתיים כבמכונת ייצור בה תמסורות ורצועות, ללא עדויות משמעותיות לשינוי קוגניטיבי. שוק התכשירים הקוסמטיים מעולם לא הכיר תודה לפרופ' לובאס.

התמסרות לממסד

נורית אינה מסכנה, רחמי אינם איתה, היא מאושרת כפי שהיא מסוגלת להבין את משמעות האושר. נורית גם לא חטאה בדבר, היא אדם בודד שחבל ההצלה ניתן לה במרחב שאינו מונגש או סבלני אליה ומשכך, הפחה היא לשפחה המעריצה רודנים המיטבים עימה כעבד הזמן שנגמר.

היא סימן וגם עדות לחברה של משבצות אדום לבן הדורשת באילימות עיוורת מאותם אלו הנואשים לפסוע במשעולי הידידות להתמסר לממסד ולשמש כסנגורים שלו וכקטגורים נגד אלו המבקרים אותו על כשליו ותקנוניו. "רק שיתוף פעולה עם האופן בו הממסד מאיר דרכנו יבטיח את עתידנו", אומרת נורית, אומרת החברה.

לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

פגישתי עם נורית הסתיימה באיבחה מבלי שהדיון בסוגיה לשמה התכנסנו החל. מקץ שעה וחצי של מונולוגים שרק התור במרכז לרפואה דחופה נדמה כמטריד יותר, הניחה נורית 20 שקלים על השולחן והלכה לדרכה מבלי שהפנתה מבטה אליי. סֵאָתָהּ להכיל משפטים שלתפיסתה רק מי שהושטר (מילה שהמצאתי) בידי המדינה יכול להגות, הוגדשה.

הערת המחבר: "טרגדיה אחת גדולה יכולה להציל רבות אחרות" כתבה אמילי דייוויסון, פעילה למען זכויות הצבעה לנשים בראשית המאה ה-19 בבריטניה. אין בטור זה כדי לפגוע בנורית, ההפך, דרכה לגיטמית והגיונית במרחב שלא מותיר בפני אנשים כמותה כל אפשרות לבחור אחרת.

הביקורת מוטחת כלפי החברה והממסד התומכים בטיפולים מאין אלו, תוך ניצול חולשתם של האוטיסטים שכל חטאם ברצון להיות חלק מחברה שדוחה אותם. נורית היא מקרה מייצג של ההשלכות שעל כולנו להיות ערים להן.

הכותב הוא אוטיסט, בוגר מדעי המחשב, מנסה ליזום פרויקטים שמשלבים קהילה וטכנולוגיה