בעטנו את ההיגיון לעזאזל / טור
אוהדי הפועל חיפה תמכו השבוע בגבריאל תאמאש, שנתפס כשהוא נוהג בשכרות ובמהירות מופרזת. דניאל סעדון חושבת שאנחנו סולחים מהר מדי על מעשים פסולים, שאם אנשים "רגילים" היו עושים אותם היינו מצקצקים בלשון
אוהדי הפועל חיפה התקבצו השבוע תחת חלונו של הבלם הרומני גבריאל תאמאש ושרו לו סרנדות. מילות אהבה ועידוד הם צעקו לו, וגם הדליקו כמה זיקוקים כדי לעשות את זה אפילו יותר רומנטי.
זה יכול היה להיות אקט מרגש עד דמעות של אוהדים שתומכים בשחקן שנקלע לתקופה קשה, אלמלא היה מדובר בשיכור, לכאורה, שיכול היה ברגע אחד למחוק חיים שלמים רק כי התחשק לו להרים כמה צ'ייסרים, והוא טיפש מדי כדי ללחוץ על כפתור ולהזמין מונית.
משהו רע מאוד קורה לכדורגל הישראלי, וזו לא רק הרמה המקצועית. איבדנו את הערכים, בעטנו את ההיגיון לאלף עזאזל, נכשלנו כחברה. אוהדים שרים שירי הלל לשיכור חסר אחריות, מועדונים שוקלים אם להשאיר שחקנים שקרנים, אלכוהוליסטים, אלימים ומסוכנים, רק בגלל שיש להם קצת כישרון ברגליים. אנחנו סולחים כל כך מהר על מעשים פסולים, שאם אנשים "רגילים" היו עושים אותם היינו מצקצקים בלשון ומציעים לשלוח אותם אל הגרדום.
ובעיקר אנחנו שוכחים שהשחקנים האלה, בין אם ירצו או לא, הם מודל לחיקוי. שהילדים שלנו מסתכלים עליהם כמו על אלילים. שהם רוצים להיות כמוהם ולהיראות כמוהם. ולא נראה לי שככה אנחנו רוצים להיראות.
לפנייה לכתב/ת 
