ישראל לא צריכה פסיכיאטר
מה שהיא צריכה זו בחירה מושכלת: אי אפשר שהמדינה תהיה גם יהודית, גם דמוקרטית וגם שלמה. על משהו צריך לוותר, ועל זה מתנהלות הבחירות
הבחירות האלה הן בלי ספק הכי משוגעות שהיו לנו כאן מאז ומעולם. זה נראה כאילו השאלה העיקרית שעומדת הפעם למבחן הציבור היא - "שפוי או משוגע"? יש בבחירות האלה מפלגה שמפרסמת את עצמה בתור "הימין השפוי". ויש גם קמפיין אינטרנטי, לא סתם קמפיין אלא מסע הסברה מטעם מפלגת השלטון, שמנסה לשכנע אותנו שהרמטכ"ל לשעבר משוגע.
אפשר לחלק את כל המפלגות שמתמודדות על הקולות שלנו לפי התשובה שלהן לשאלה אחת פשוטה: אם אי אפשר הכול, אז על איזה ישראל צריך לוותר? על ישראל היהודית? על ישראל הדמוקרטית? ואולי על ישראל השלמה, חזון המדינה האחת בין הירדן לים התיכון? כי אנחנו יכולים לבחור בכל שתיים מהן, אבל לא בשלושתן.
ויש גם כאלה שבוחרים בישראל יהודית ודמוקרטית. מפלגות יהודיות ציוניות מבינות שלמען ישראל יהודית ודמוקרטית אין ברירה, וחייבים לוותר בכאב על חלום ארץ ישראל השלמה. כי אי אפשר הכול. ומי שאומר לכם שאפשר הכול – משקר לכם, או משקר לעצמו.
אבל, אחים שלי, זה הכול חול בעיניים: אם אנחנו לא נחליט היום – יחליטו בשבילנו מחר. אנחנו חייבים לבחור, ועל זה הבחירות האלה. אתם רוצים ישראל יהודית, שלמה ולא דמוקרטית? אין בעיה. תצביעו בשביל הימין הקיצוני, או בשביל "הימין החדש" – מפלגה שהמנהיגה שלה מדגמנת באינטרנט בושם חדש, אופנתי, וקצת מסריח.
- לטורים נוספים של פרופ' יורם יובל – לחצו כאן
אפשר להשתגע מכל הרפש שעף עכשיו באוויר בארץ ישראל. אבל אל תתנו לטינופת ולגועל לבלבל אתכם. לא צריך כאן פסיכיאטר. מה שצריך זה להתעלם מכל הרעש ולנסות להבין על מה בעצם מתנהלות הבחירות הפעם.
אז על מה הבחירות האלה? לדעתי הן לא על שפיות, וגם לא על שיגעון. הן לא על הסיגרים של ראש הממשלה, וגם לא על הטלפון של הרמטכ"ל. הן לא על שחיתות, ולא על כתבי האישום בשוחד. והן גם לא על התקשורת, על בג"ץ ועל האליטות. הן אפילו לא על צוללות, וגם לא על קומבינות עם הבני-דודים.
לפי דעתי הבחירות האלה הן על דבר אחד בלבד, פשוט מאוד וחשוב מאוד: איזו ישראל תהיה לנו כאן? באיזו ישראל אנחנו רוצים לקום מחר בבוקר? בשביל רוב הציבור היהודי, התשובה פשוטה: אנחנו רוצים ישראל יהודית, אנחנו רוצים ישראל דמוקרטית, ואנחנו רוצים ישראל שלמה, או כמעט שלמה, בחלקת הארץ הקטנה הזאת שנתן לנו אלוהים בין הירדן לים התיכון.
אבל כאן מתעוררת בעיה גדולה: אי אפשר הכול. ישראל שאותה אנחנו רוצים לא קיימת במציאות והיא לעולם לא תהיה קיימת במציאות. ישראל לא יכולה להיות גם יהודית, גם דמוקרטית וגם שלמה. אי אפשר, חד וחלק.
מדוע לא, בעצם? בגלל סיבה פשוטה: כי לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ונתוני המנהל האזרחי ביהודה ושומרון, חיים כבר היום בארץ ישראל, בין נהר הירדן לים התיכון, יותר ערבים מיהודים. "מה? כמה?!", אתם שואלים, ואני מתאפק ולא עונה "מה שבע".
אבל המספרים האמיתיים דומים לשבע - ועוד שבע. כי בארץ ישראל חיים היום 6.6 מיליון יהודים, וחיים בה גם 6.8 מיליון ערבים – אזרחי ישראל, תושבי יהודה ושומרון ותושבי רצועת עזה. ככה זה. והערבים האלה, שהם הרוב, לא הולכים לשום מקום. וגם אנחנו לא. אז מה עושים? על זה, ידידיי, הבחירות.
זה לא פשוט כי אין שלום ואין כאן שקט. וכל פתרון יהיה חלקי, ולא ייתן לנו ביטחון מוחלט, וגם לא שקט מוחלט. ומה שהכי חשוב - הכי קל לא להחליט, וזה מה שעשינו עד עכשיו. אבל הזמן לא להחליט נגמר. הגיע הזמן שלנו לבחור: איזו ישראל אנחנו רוצים שתהיה לנו כאן?
הימין הקיצוני ו"הימין החדש" בוחרים במדינה יהודית ושלמה, מן הים לירדן, ומצדם שלא תהיה דמוקרטית. אולי אפילו עדיף ככה. ובניגוד לעבר, עכשיו הם כבר לא מתביישים להגיד את זה בגלוי. יש גם אפשרות אחרת: השמאל הקיצוני וחלק מערביי ישראל בוחרים במדינה אחת, דמוקרטית ושלמה, בין הירדן לים – ומצדם, שלא תהיה יהודית. אולי אפילו עדיף ככה. "אנחנו הרוב", הם אומרים.
ישראל יהודית, ישראל דמוקרטית, ארץ ישראל השלמה – בבחירות האלה אנו בוחרים בשתיים מתוך שלוש האפשרויות הללו, וכל בחירה כרוכה בוויתור על האפשרות השלישית (האיור עובד מתוך הספר "כל גבולות ישראל" מאת ד"ר שאול אריאלי)(באדיבות ד"ר שאול אריאלי)
רגע! אבל מה אומר ביבי? ומה אומרים כחלון וליברמן? ראינו מה אומר הימין ההזוי. אבל מה אומר הימין השפוי? ומה אומר הליכוד? כאן מחכה לנו הפתעה. כי האסטרטגיה של ביבי ושל הליכוד היא פשוטה וברורה, ואפשר לסכם אותה בשתי מילים: "לא עכשיו!". כלומר, לא להחליט כלום, לא לעשות כלום, להמשיך לשלם פרוטקשן לחמאס, להרוויח זמן, ולקוות שלא יהיה כלום. יש לה אפילו שם יפה, לאסטרטגיה הזאת: "ניהול הסכסוך".
לא חסרים תירוצים: "מה? עכשיו? כשהם מעיפים עלינו בלונים ורקטות?"; "אין עם מי לדבר!"; "תגיד, אתה רוצה את חמאס על כביש 6?"; "מה בוער? מה רע לנו עכשיו?"; "המספרים לא נכונים, זה הכול פייק ניוז! אנחנו הרוב, והם המיעוט!"; "נכריז על ריבונות, נספח אותם, אבל הם יהיו אזרחים של ירדן, או של הרשות, לא שלנו!", ועוד חירטוטים יצירתיים שבשבילם אולי כבר כן צריך פסיכיאטר.
אתם רוצים ישראל דמוקרטית, שהיא מדינה אחת בין הירדן לים התיכון? בבקשה. תצביעו בל"ד. זאת תהיה מדינה ערבית עם מיעוט יהודי גדול. או שתצביעו בשביל אחת מן המפלגות היהודיות הציוניות, שמבינות, ומוכנות גם להגיד בגלוי, שלמען ישראל יהודית ודמוקרטית, אין ברירה, וחייבים לוותר בכאב על חלום ארץ ישראל השלמה. כי אי אפשר הכול. ומי שאומר לכם אחרת – פשוט משקר לכם, או משקר לעצמו.
וכל השאר, אחים שלי, במחילה, זה רק דיבורים. אוויר חם וחול בעיניים. ולכן, כשאתם הולכים לקלפי, רגע לפני שאתם מכניסים את הפתק למעטפה, אני מציע לכם לחשוב על ישראל של מחר. כי אי אפשר הכול. אבל אם נבחר נכון – השמים הם הגבול בשביל מדינת ישראל. זה מה שאני חושב.
לסיום, אני רוצה להודות לד"ר שאול אריאלי. מן הספר החדש שלו, "כל גבולות ישראל", לקחתי את האיור שמציג את שלוש האלטרנטיבות שעומדות עכשיו לבחירה שלנו. אני מקווה שתבחרו ב-9 באפריל, ותבחרו בחוכמה. כי אין לנו ארץ אחרת.
office@yovell.co.il
לפנייה לכתב/ת 
יורם יובל
מומלצים
