למה ימין

ד"ר עדו נתניהו(צילום: אמיר מאירי)

למה ימין? כי בעוד שהשמאל הוא אוטופיסטי, הימין הוא ריאליסטי. בעוד שהשמאל אינו מסתפק בפחות משינוי עצם טבעו של האדם, הימין לא רק מבין ששינוי כזה הוא בלתי אפשרי, מסוכן, וכרוך לא אחת (כפי שההסטוריה הראתה) בעשיית פשעים מחרידים, אלא גם בלתי רצוי, שכן עם מדיניות נבונה יבואו לידי ביטוי התכונות האנושיות החיוביות.

• לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet
  

השמאל – כמו בעולם, כך גם אצלנו – לא נותן לכשלונות של המציאות לפקוח את עיניו, שכן האוטופיה הזוהרת שווה בעיניו כל מחיר. כך למשל כפה עלינו בזמנו משטר של "שוויון", והצליח לדרדר עַם כשרוני לציבור של כמעט מקבצי נדבות. העיקר שהסוציאליזם יתממש. עשרות שנים עברו עד שעניבת החנק של הסוציאליזם התחילה להשתחרר, כשהימין עלה לשלטון והביא אצלנו חופש כלכלי, ועמו צמיחה כלכלית, רווחה, והתקדמות אמיתית פרי חדשנות, ולא "פרוגרס" תועמלני מדומה.

על פי ראייתם של השמאל, אם המציאות בארץ אינה מושלמת, צודקת, אחרת, או שונה ממה שהיא אמורה להיות על פי השקפתם, היא בעיניהם לא פחות מאיומה ונוראה, ולמנהיגיה הם רוחשים שנאה יוקדת. ה"מתונים" שביניהם מסרבים להודות בחיוב שבמציאות זו, בשיפורים שחלו בארץ לעומת מה שהיה, וה"פוסט-מתונים" מדברים על עזיבה, כי החיים פה אינם שווים את המאמץ.

השעבוד של השמאל לאוטופיה ההזויה שלהם הוא כל כך עמוק, שזה לא משנה להם כמה פעמים דרכם מתרסקת אל סלעי המציאות במחירים מחרידים. הם יחזרו וינסו להגשים את דרכם פעם אחר פעם, ושוב ושוב יאשימו אחרים בכישלון, ושוב ושוב יפנו עורף לאנשים שייאלצו לשלם את המחיר. כך למשל השמאל אצלנו החליט שערפאת – האיש שחרט על דגלו את השמדת ישראל – הוא "פארטנר" שלנו לשלום, כי זהו העולם שהמציאו לנו, וקיבלנו את אוסלו על למעלה מאלף הרוגיו.

אבל השמאל, שהרי לא משתכנע מהמציאות, המשיך להביא עלינו "שלום" נוסף, בעזה, כי ערביי הרצועה רק יירצו לחיות בשקט ושלווה אם "נתנתק" מהם. והתוצאה? אלפי טילים ובלוני תבערה ונפץ – מחיר האוטופיה. ושוב, השמאל כמו השמאל – לא נוטל אחריות ולא מייחס את השתלטות חמאס על הרצועה, את התחמשותו ואת תוקפנותו, להתנתקות שהוא יזם ותמך בה. זו רק דוגמה אחת שצריכה להדליק לכולנו נורת אזהרה אדומה: השמאל לא לומד מהניסיון, כי בשבילו לא המציאות הקיימת היא הרלוונטית, אלא מה שבעיניהם היא אמורה להיות, יהיה מחירה גבוה ככל שיהיה.

הם גם מתעקשים לנתק אותנו מיהודה ושומרון, כשהם שוב נצמדים לאוטופיה – שתי מדינות לשני עמים – שהם לא טרחו לעדכן על פי המצב המזרח-תיכוני שהשתנה מן הקצה אל הקצה, של סוריה המשוסעת ממלחמת אזרחים, של ירדן ששינתה את מדיניותה כלפי יו"ש, של מדינות ערב שמפנות עורף לאבו-מאזן וקושרות קשרים עם ישראל ושל נשיא אמריקני שמכיר בריבונות ישראל על רמת הגולן.

לעומת מפלגות שמאל המאמינות באג'נדה אוטופיסטית מנותקת מן המציאות, שתמיד עולה לנו במחירים כלכליים, מדיניים וצבאיים יקרים, השקפת העולם של מפלגות הימין אינה משלה את עצמה שהכל מושלם – לא טבע האדם ולא העולם שבו אנו חיים. הימין גם אינו מוותר על תקווה, אך תמיד בגדר האפשר, כשהעשייה מכוונת לשיפור הדרגתי, לא מהפכני, תוך שאיפה לגרום לכמה שפחות נזק ותוך שמירה על מידה הרבה ביותר האפשרית של חירות.

והישגי הימין מוכיחים זאת, ובגדול.

• ד"ר עדו נתניהו הוא רופא, סופר ומחזאי
  

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com