השימוע היה למראית עין? המנכ"לית תפוצה

בכירה בחברת "דרך המעבדה" פוטרה לאחר שהחברה נרכשה ע"י קבוצה גדולה. החברה תשלם לה כ-180 אלף שקל עקב פגמים בהליך השימוע

עו"ד גל מזרחי נחום | פסקדיןפורסם: 08.04.19 , 07:41

בית הדין לעבודה בתל אביב קבע לאחרונה כי ההחלטה לפטר את מנכ"לית חברת "דרך המעבדה" התקבלה עוד לפני שנערך לה שימוע, ולכן פיטוריה נעשו שלא כדין. השופטת אסנת רובוביץ-ברכש קבע שהיא תפוצה כ-180 אלף שקל, שכוללים גם השלמת פיצויי פיטורים ובונוס שנתי.

המנכ"לית פוטרה כשלוש שנים לאחר שהחברה נרכשה על ידי חברה שבבעלות חברת האחזקות "כימוביל". ב-2016 היא תבעה את "דרך המעבדה" בטענה שנערך לה שימוע למראית עין בלבד. היא ציינה שכבר ביום שבו זומנה לשימוע היא נותקה מהמערכת הממוחשבת ומנכ"ל הקבוצה הודיע לה כי הוחלט לפטר אותה בשל שינויים ארגוניים בחברה. משכך, לטענתה, פיטוריה נעשו שלא כדין. עוד היא תבעה להשלמת פיצויי פיטורים, שכן קיבלה רק את הפיצויים שנצברו לה בקופות הגמל, ובנוסף טענה כי היא זכאית לבונוס שנתי.

דיני עבודה

בן 86 פוטר מהמוסך ויפוצה ב-77 אלף שקל

עו"ד ליאת שושן-ברק | פסקדין

מכונאי שהחל לעבוד במוסך כשהיה בן 72 תבע מהמעסיק שלו את זכויותיו לאחר שפוטר. ביהמ"ש קבע: גם עובד אחרי גיל פרישה זכאי להפרשי פנסיה

בן 86 פוטר מהמוסך ויפוצה ב-77 אלף שקל

דרך המעבדה טענה מנגד שהתובעת פוטרה משום שלא התאימה עוד לניהול החברה שצמחה וגדלה. לדבריה, הליך השימוע היה תקני וכי ההחלטה על הפיטורים נלקחה רק לאחר שטענותיה נשמעו בקשב רב ובנפש חפצה. הניתוק מהמחשבים, צוין, נעשה מתוך חשש לחשיפת מידע סודי, שהתברר שלא היה לשווא נוכח העובדה שמיד עם פיטוריה עברה התובעת לחברה מתחרה.

בנוסף נטען כי המנכ"לית לא זכאית להשלמת פיצויים משום שהיא חתומה על סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים שמזכה אותה רק בכספים שנצברו לה בקופות הפנסיה, וכי הבונוס ניתן לשיקול הדעת של ההנהלה, והיא לא הייתה שבעת רצון מהתובעת.

ואכן, השופטת אסנת רובוביץ-ברכש שוכנעה כי התובעת פוטרה מטעם ענייני עקב סימני השאלה שעלו לגבי ההתאמה שלה להמשיך לנהל את החברה שהתפתחה לאחר הרכישה. עם זאת, השופטת קיבלה את הטענה שההחלטה נלקחה עוד לפני השימוע, כפי שעלה מתמלול השיחה. העובדה שהתובעת נותקה ממערכת המחשוב עוד בעת הזימון לשימוע מחזקת מסקנה זו, נקבע. השופטת הוסיפה כי פגם נוסף בפיטורים הוא כי הזימון לשימוע לא היה מפורט דיו.

כמו כן נקבע כי התובעת זכאית להפרשי פיצויי פיטורים על רוב תקופת עבודתה משום שהסכם העבודה שלה לא נוסח בהתאם לתנאי סעיף 14 לחוק. השופטת ציינה כי על הנוסח המלא של הסעיף חתמה התובעת רק ב-2014, ועל כן המעסיקה חייבת לה הפרשי פיצויי פיטורים עד מועד זה.

גם התביעה לבונוס השנתי התקבלה משום שלא הוכחה טענת הנתבעת שלפיה לא הייתה שבעת רצון מעבודת התובעת, בין היתר נוכח העובדה שהציע לה להמשיך לעבוד כיועצת חיצונית.

עם זאת, השופטת דחתה את טענת התובעת שלפיה החברה פגעה בשמה הטוב כשיצרה קשר עם המעסיקה החדשה שלה. השופטת הבהירה כי התובעת חתומה על תניית אי-תחרות והנתבעת הייתה רשאית לעדכן את החברה החדשה שהיא מחויבת שלא לגלות סודות מסחריים.

בסיכומו של דבר נפסקו לתובעת כ-180 אלף שקל שכוללים פיצוי על פיטורים שלא כדין, בונוס שנתי, השלמת פיצויי פיטורים, הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.