סיפורי הצלחה שהתחילו בהפרעות קשב
יש לא מעט אמנים, ממציאים ומנכ"לים עם הפרעת קשב וריכוז שלא בטוח שהיו מגיעים להישגים ללא ה-ADHD. איך האתגרים בתקופת הילדות הופכים ליתרון בשוק העבודה ומה הורים יכולים לעשות כדי לעזור לילדים לממש את הפוטנציאל שלהם?
ג'ים קארי, אחד הקומיקאים המפורסמים בעולם, היה ילד עם הפרעת קשב וריכוז היפראקטיבית. הוא לא הצליח להשלים בבית הספר את המשימות בזמן ולא הפסיק להפריע בכיתה. כשגדל, הפך את החיסרון ליתרון. רוב סרטיו הפכו לשוברי קופות בזכות היכולת התזזיתית וחסרת המנוחה שלו וכושר האילתור, ההבעה והתנועה שיש אולי רק לגיבורים מצויירים בסרטי אנימציה.
קארי מעולם לא הסתיר את הפרעת הקשב שלו ואת העובדה שהוא מטופל מילדות בהפרעה, להיפך. בכל הזדמנות הוא מעביר את המסר: "ה-ADHD הפך אותי למי שאני היום".
קראו עוד:
הילד עם הפרעות קשב? שימו לב להרגלי האכילה שלו
"אני הילד שגדל עם הפרעות קשב וריכוז"
אנחנו חייבים תודה גם להפרעת הקשב וריכוז של דיוויד נילמן. נילמן, איל חברות תעופה, התקשה תמיד לזכור היכן הניח את כרטיס הטיסה שלו בגלל בעיות הקשב והריכוז, ואז חשב על רעיון שיקל עליו. הוא הקים חברת סטארט אפ שמימשה את רעיונו ופיתחה את הכרטיס האלקטרוני הראשון באינטרנט.
הם לא היחידים. יש לא מעט אמנים, ממציאים, מנכ"לים, מדינאים ואנשי סטארט אפ עם הפרעת קשב וריכוז שככל הנראה לא היו מגיעים בלי ההפרעה להיכן שהגיעו. הרשימה ארוכה וכוללת בין השאר את וולט דיסני, אגתה כריסטי, ג'ון פ.קנדי וקניה ווסט. חוקרים שניתחו את תהליכי היצירה של מוצרט, משערים שגם לו היה ADHD.
יתרון בעולם העבודה
הורים רבים מגיעים אליי לאחר שהרופאים מבשרים להם את "הבשורה הרעה" שלילדם יש ADHD. הם יוצאים מהביקור אצל הרופא בתחושה שקרס עליהם עולמם, שלילד צפויים קשיים ושסביר שיאלץ לשכוח מחלומותיו הגדולים ללימודים ולקריירה.
המחקרים והמציאות מצביעים על תמונה אופטימית יותר. אמנם שנות בית הספר צפויות להיות מאתגרות מאד עבור ילדינו. מבנה בית הספר, הדרישות, הנהלים ושיטות הלימוד שבו - אינם מותאמים לרוב לילדים המתמודדים עם הפרעת קשב וריכוז. אך המסר הוא שבעזרת הכוונה וטיפול נכון מגיל צעיר, ובעזרת גילוי ועידוד היכולות והחוזקות של הילד, מאפייני ההפרעה יכולים להפוך ליתרון בעולם העבודה.
יש אמרה רווחת בעולם העסקים ש-ADHD הוא הנשק הסודי של מנכ"ל מצליח. ביל גייטס, מייסד מיקרוסופט, הודה תמיד שהתמודד עם לקויות למידה, וכך גם מייסד חברת אפל, סטיבן ג'ובס.
איך הופכים תסמיני הפרעת קשב וריכוז ליתרון בקרב מנהלים ובקרב כל מי שעוסק בעבודה הדורשת חשיבה יצירתית?
חשיבה יצירתית ויכולת פתרון בעיות: מוחו של בעל ADHD זקוק כל הזמן לגירוי. מוחו מצוי במרוץ מחשבות וקופץ מגירוי לגירוי. עם קו מחשבה זה שאינו לינארי, בעלי ADHD מסוגלים לחשוב על רעיונות מקוריים ויצירתיים מחוץ לקופסה שאנשים עם מחשבה סדורה ומאורגנת, לא תמיד מגיעים אליהם. המוח לא נח לרגע, וכמו בעת סיעור מוחות טוב - עולות וצצות הברקות מפתיעות, ויכולת לראות את התמונה ממספר נקודות זווית שונות.
דבקות במטרה ועיקשות: בעלי ADHD מתקשים להתרכז ולהתמקד לאורך זמן בעניין אחד, או להצליח להתמקד בעניין אחד מתוך כמה גירויים בו בזמן. הם מוסחים בקלות ומאבדים עניין ויכולת קשב. אך רבים מהם מאופיינים ב"מיקוד-יתר" (היפר-פוקוס).
כשמשהו מרתק ומלהיב אותם, הם יכולים להתרכז ולהתמקד במשימה לנצח, ולא להרפות עד שיפצחו אותה. לצורך כך, יפתחו כלים ושיטות משלהם איך להתגבר על הקשיים. אנחנו רואים זאת כשילד מוסח כה בקלות בעת הכנת שיעורי הבית, אך מסוגל לשבת מרוכז שעות על גבי שעות מול משחק מחשב עד שיאבד את חוש הזמן, או לא ירפה כשהוא מנסה לפצח תקלה כלשהי במכשיר שבידו - עד שיצליח במשימה. מיקוד יתר זה הינה תכונה משמעותית למדענים ויוצרים.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הוריים של ynet
ממציא החשמל, תומאס אדיסון, למשל, גורש מבית הספר בגלל בעיות בהתנהגות ובלימודים. אדיסון, שלמזלו התאפיין ככל הנראה בהיפר-פוקוס, השקיע את כל מאמציו בהמצאת נורת החשמל, ולא הירפה גם לאחר אינסוף נסיונות שהוכיחו לו שהוא טועה והיעד הוא בלתי אפשרי.
לאחר כ-3,000 נסיונות (ולאחר ששילם מחיר אישי גבוה על כך שהקדיש לנושא את חייו) - הנורה נדלקה. סביר שהיום היה מאובחן בהפרעת קשב וריכוז היפראקטיבית. ספרו של הפסיכותראפיסט תום הרטמן על ADHD נקרא מסיבה זו - "הגנטיקה של אדיסון".
הנכונות להסתכן, מיומנויות אילתור ופעולה ספונטנית: האימפולסיביות שמכשילה בבית הספר, הופכת ליתרון בסיטואציות מאתגרות בעבודה, כשצריך לקפוץ למים העמוקים במצבים לא מתוכננים, כשיש תקלה לא צפויה, וכשעולה הצורך לא לפספס הזדמנויות לפני שמאוחר מדי.
אנרגיה גבוהה, תשוקה והתלהבות: ההיפראקטיביות שמכשילה בבית הספר הופכת ליתרון בעולם העבודה, בה לרוב נדרשים עובדים פעלתניים, מלאים באנרגיה ובהתלהבות לביצוע משימות ואתגרים. אנרגיה כזו מצד עובד, היא נכס, גם משום שלרוב היא סוחפת ומדביקה את צוות העובדים מסביב.
מיומנויות הישרדותיות: מגיל צעיר נאלצים בעלי ADHD להתאים את עצמם לסביבה, למצוא דרכים כיצד להתמודד מדי יום עם אכזבות, תסכולים ומבוכה. מגיל צעיר למדו לנכס לעצמם אסטרטגיות, הומור עצמי ודרכים יצירתיות בכדי להתמודד או בכדי להסתיר את קשייהם.
הם לומדים מגיל צעיר להעזר באחרים, ואיך להצליח להשלים משימות למרות הנטייה לקפוץ מעניין לעניין. הם משקיעים מאמץ גבוה פי כמה מכל ילד אחר בכיתה בכדי לעמוד באותן דרישות, ומפתחים בשל כך חוסן נפשי, מוטיבציה ושאפתנות. כל אלה יכולים להוות יתרונות בעולם המבוגרים.
גם בשדה המחקר והטיפול עולה יותר ויותר המגמה לראות ב-ADHD יתרון אבולוציוני. מחקר שנערך למשל באוניברסיטת ממפיס, בדק את היצירתיות וההישגיות בקרב מבוגרים עם הפרעות קשב. המחקר הצביע על כך שבתחומים בהם רעיונות מקריים וחשיבה יצירתית מסייעים לפתרון בעיות, יש לבעלי ADHD יתרון.
סקוט בארי קאופמן מזכיר במאמרו בכתב העת Scientific American את מחקרה של בוני קראמונד שבדק התאמה בין מאפיינים של אנשים יצירתיים לתסמיני ADHD. המחקר התבסס על 22 מאפייני אישיות יצירתית מתוך ספרות המחקרית על יצירתיות, גם אלה שנתפסים כחיוביים וגם אלו שנתפסים כשליליים (בין השאר, יכולת נטילת סיכונים, התנהגות ספונטנית, מחשבות מפוזרות, אנרגיה גבוהה, חולמנות, היפראקטיביות ואימפוסיביות). תוצאות המחקר הצביעו על כך שרובם ככולם של מאפיינים אלה, תואמים לתסמיני הפרעת קשב וריכוז.
לשנות את הסביבה
תום הרטמן שאחד מספריו הוזכרו קודם, הינו איש תקשורת ופסיכותרפיסט לשעבר, שפיתח תיאוריה לפיה שורשי ה-ADHD נעוצים בתחילת ההתפתחות האבולוציונית של האנושות, והיוו תכונות הישרדותיות הכרחיות בעידן הציידים-לקטים.
המוסחות, חוסר היכולת להתמקד בגירוי אחד, סייעו לדבריו לשרוד בתנאי הסביבה, להיות מודע לכל הפרטים הקטנים מסביב, לפתח חושים חדים, להבחין מראש במה עלול להפתיע ולהגיב במהירות מבלי לתכנן, תוך לקיחת סיכון.
בלי מיומנויות אלה, לא היה האדם הקדמון אוזר אומץ לצאת מהמערה בכדי לצוד, ולחזור עם מזון. בתום עידן הציידים-לקטים כשהאדם התביית והפך לחקלאי, והיה צריך כעת לחיות בסבלנות עד שהחיטה תצמח, ולפתח יכולות תכנון לטווח ארוך, הפכו היתרונות האבולוציוניים הקודמים, לפחות רלבנטיים.
מנקודת מבט אבולוציונית, טוען הרטמן, ADHD אינה הפרעה. המחסור בדופמין במוח, שגורם למוסחות ולהפרעת הקשב והריכוז, מחדד את החושים ומחזק את החשיבה מחוץ לקופסה, או במילים של הרטמן: הוא יכול לשלוח אותך לכלא, או לתהילה.
לדבריו, מספיק במקרים רבים לשנות את הסביבה של הילד עם ADHD באופן שהיא תתאים לכישוריו ומיומנויותיו, במקום לנסות ולהתאים את הילד לסביבה באמצעות טיפול תרופתי. לצורך כך, כדאי לעודד את השתלבותו בבית ספר ובהמשך בעסקים שיקדמו בברכה יתרונות אלה, ולא יראו בהם מגבלה.
להכיר ביכולות
הצבא אכן מכיר בשנים האחרונות בפוטנציאל הגלום בגיוסם של בעלי הפרעת קשב וריכוז ומבין שתכונות אלה חשובות לא פחות מחשיבה מסודרת ומלומדת לתפקידים הדורשים חשיבה יצירתית. בספרי "מי מפחד מ-ADHD", מתייחסת לכך סא"ל במילואים אורלי ניב שהכשירה דורות של חיילים לתפקידי קצונה וכוח אדם.
היא טוענת: "בשנים האחרונות הבינו בצבא את היתרונות של הנוער המיוחד הזה ואת יכולותיו המפתיעות לעיתים. הבינו שאלו הם אנשים החושבים שונה מאחרים, יצירתיים, לא מקובעים, כאלו שמבחינתם הכל אפשרי ויעשו כל שניתן בידיהם להוכיח זאת. בצבא ניתנת להם הזדמנות ראשונה להכיר ביכולות שעד כה לא באו לידי ביטוי".
הסוד למימוש הפוטנציאל הגלום ב-ADHD ולהפיכתו למנוף להצלחה של ילדינו בבגרותם, הוא לתמוך ולהאמין ביכולות הייחודיות שלהם ולסייע להם לגלותם. לעודדם לברר עם עצמם מה העיסוקים שגורמים להם הנאה. לציין בפניהם שלרוב אנו נהנים לעסוק בתחומים בהם אנחנו טובים.
ניתן להציע להם לערוך רשימה של יכולותיהם, ולחשוב על מקצועות ותחומים שמעוניינים במיומנות האלה. במקביל, לחפש יחד איתם דרכים להתמודדות עם האתגרים שמציב ה-ADHD בכל תחום, גם בעיסוקים מהנים (כמו למשל, קשיי זיכרון ויכולת התארגנות).
ההבנה שהפרעת קשה וריכוז אינה רק מגבלה אלא שהיא יכולה להפוך בעתיד לקרש קפיצה - מציעה חוייה מתקנת עבור ילדים רבים שחוו תסכולים ואכזבות בבית הספר. התמיכה באיכויות ילדים אלה, תוך התמדה בטיפול בקשיים - היא המפתח לסייע להם לצמוח ולממש את הפוטנציאל הגלום בהם בהמשך דרכם.
הכותבת היא ד"ר לחינוך, המתמחה בהפרעות קשב וריכוז, מטפלת מאמנת ומלווה ילדים ונוער בתפקודי למידה, ויסות חושי, ומוטוריקה בשיטת AAF. מחברת הספרים "חמישה ילדים וחתול אחד", "מי מפחד מ-?ADHD" ו"מי מפחדת מ-ADHD?"
לפנייה לכתב/ת 
