"בתחילת הקשר לא היה שום הבדל בחשק המיני שלנו. יכולנו אז לשכב כל יום כל היום, ולא לדעת שובע. בסביבות שנה וחצי אחרי החתונה, התחלתי להרגיש שיש לי פחות ופחות חשק מיני. שאני הרבה פחות רוצה, והוא עדיין תמיד רוצה. הפער נהיה גדול מאוד. מבחינתי סקס זה ממש לא הכל. אני צריכה איתו יותר את האינטימיות, פחות את הסקס. זה יותר מספק אותי כיום".
הציטוט הזה אולי נשמע כאילו נאמר על ידי אישה שנמצאת בזוגיות בעייתית. אבל לא: מדובר בבחורה צעירה שמנהלת מערכת יחסים אוהבת ומאושרת. יום אחד היא גילתה שהחשק המיני שלה פשוט התחיל לדעוך - זאת בניגוד לבן זוגה, שעדיין רצה לשכב איתה בתדירות גבוהה. מה שאותה אישה לא ידעה הוא שהיא בסדר גמור. יותר מזה: על פי מחקרים רבים, רוב הנשים חוות את אותו דבר בדיוק.
אז מה מרגישות נשים שמתמודדות עם ירידה בתשוקה – ולא אחרי עשרות שנות נישואים, אלא במערכת יחסים טרייה יחסית? ד"ר אביגיל מור, פסיכולוגית קלינית וראש התוכנית ללימודי מגדר במכללה האקדמית תל-חי, החליטה לחקור בדיוק את הנקודה הזו. במסגרת המחקר הייחודי שלה, היא איתרה וראיינה 150 נשים שחוו ירידה בתשוקה המינית, ובדקה איתן כיצד הנושא הזה משפיע עליהן ועל הזוגיות שלהן.
"כפסיכולוגית שמטפלת בנשים רבות, אני נתקלת בנושא הזה שוב ושוב", היא מספרת. "בגלל שנשים אפילו לא משוחחות על זה אחת עם השנייה, הן בטוחות שיש להן בעיה. הן אומרות לי: 'משהו לא בסדר אצלי, אני פתאום לא חושקת במין'. רציתי להציג משהו שיגיד: 'את לא לבד, יש עוד הרבה כמוך'".
זה לא ברור מאליו שיש ירידה בחשק המיני במהלך קשר?
"כן, אבל לא מדובר כאן בזוגיות של שנים ארוכות, שבה אכן יש כבר שחיקה, אובדן התלהבות ועייפות. הכוונה היא לשלב שבו הקשר עדיין טרי, בין השנה הראשונה לשלוש השנים הראשונות, בתקופה שבה הנשים עדיין מרגישות מאוהבות בבן הזוג ומגדירות את הקשר חם ומלהיב. אבל בעוד שהן מתחילות את הזוגיות בתשוקה וברצון מיני זהים לאלה של הגברים, בשלב מסוים זה מתחיל לדעוך אצלן, בניגוד לגברים שאצלם זה נשאר באותה רמה. המצב הזה יוצר הרבה קונפליקטים ולחץ. היה לי חשוב לגלות איך נשים מתמודדות עם המציאות הזו".
כדי לאתר מרואיינות למחקר (שנערך בשיתוף הסטודנטיות יעל חיימוב ושקד שרייבר), נעשתה פנייה ברשתות החברתיות, שם פורסם כי דרושות נשים בקשר זוגי שחוות ירידה בחשק המיני. "רוב הנשים במחקר הן בגילאי 35-25, שמשך הקשר הממוצע שלהן היה בין שנתיים לשלוש, והן הגדירו אותו 'קשר מחייב ואוהב'", אומרת ד"ר מור. "בכוונה התמקדתי בנשים צעירות, כדי לשלול משתנים כמו גיל המעבר, שגורם לירידה בחשק מבחינה פיזיולוגית".
מה גילית בראיונות איתן?
"אצל חלק גדול מהנשים נמצא שהירידה בדחף המיני החלה כבר בשנה הראשונה לקשר. מרביתן חשפו שהן חוות לחץ מבן זוגן לקיים יחסים גם כאשר הן לא ממש חושקות בכך, הודו שזה גורם קונפליקטים לא מעטים ויוצר בהן הרבה רגשות אשם. היה לי חשוב לפתוח את השיח לגבי הנושא הזה: למה נשים מרגישות שהן צריכות לזרום? למה גברים מצפים שהן יזרמו? למה אם לאישה לא מתחשק, מצופה ממנה בכל זאת למצוא את הדרך? אנחנו חיים בתרבות שבה אנחנו אף פעם לא אומרות לגבר 'תבין אותי'. תמיד צריך להבין רק את הגבר שאומר 'תביני אותי, אני חייב' וחשוב מאוד לשנות את זה. גם הגבר צריך להבין את האישה.
3 צפייה בגלריה
''רוב הנשים במחקר חשפו שהן חוות לחץ מבן זוג לקיים יחסים גם כשהן לא חושקות בכך''
(צילום: shutterstock)
האישה לא צריכה כל הזמן להתרצות, והגבר צריך לפעמים להתאפק. ובטח שהוא לא צריך להאשים את בת הזוג שלו או לגרום לה להרגיש שמשהו אצלה בעייתי".
כמחצית מהמרואיינות במחקר דיווחו שהן חשות שמשהו אצלן אינו תקין. "כשהאישה אינה חושקת במין כמו בעבר, היא מרגישה שהיא לא בסדר - ובנוסף, גם בן הזוג שלה חושב ככה", היא אומרת. "מה שבטח לא עוזר הוא שהנורמות של היום מתייחסות לירידה בחשק המיני כפתולוגית. אם בודקים את הספרות המקצועית, מגלים שמדובר בהפרעה הנשית הרווחת ביותר. חשוב מאוד לציין שמה שיורד אצל האישה הוא החשק המיני הספונטני, אבל לא התשוקה המינית התגובתית. זה אומר שהאישה עדיין יכולה למצוא את הדרך לעורר את התשוקה אצלה. בן הזוג יכול לעורר את זה אצלה, וההנאה המינית שלה לחלוטין לא נפגמת. במהלך האקט עצמו היא עדיין נהנית ממין".
מה הכי הפתיע אותך במחקר?
"ש-75 אחוז מהנשים אמרו שבעיניהן קשר טוב לא מחייב סקס בכלל. זה היה משהו שאמרתי עליו 'וואו'. יש כאן אמירה שניצבת בסתירה מוחלטת למוסכמה התרבותית, שסקס הוא המפתח למערכת יחסים טובה. מבחינת הנשים שראיינתי, בעוד שבתחילת הקשר סקס בעיניהן אכן נחשב לאדיר ונפלא, מה שהופך אותן לשבעות רצון מהזוגיות העכשווית הם גורמים לגמרי אחרים - כמו אינטימיות רגשית, קרבה נפשית, מגע לא מיני של חיבה ושותפות".
האם הירידה בחשק המיני של נשים היא רק כלפי בן זוגן?
"זה עוד נתון מפתיע. הירידה נחווית בעיקר כלפי בן הזוג הספציפי. לפחות חצי מהנשים תיארו שגברים אחרים עדיין כן מצליחים לעורר אותן מינית. מה שכן, הן הוסיפו שזה לא מוביל אותן לרצון לממש את המשיכה".
בהתחשב בכך שנשים היום מדברות על הכל, איך זה שהנושא לא מדובר ביניהן?
"זה קשור לנורמות התרבותיות. היום ההנחה אומרת שאישה צריכה להיות בדיוק כמו הגבר: חזקה, קרייריסטית. היא מצופה גם לחשוק במין בדיוק כמו הגבר. לכן נשים רבות גם לא מוכנות להודות בזה בינן לבין עצמן. אף אחת לא רוצה להיות מזוהה עם דימוי הפולנייה עם כאב הראש. דווקא בגלל זה חשוב להגיד לעצמנו שאנחנו עדיין נשים נפלאות ומיניות, שאנחנו בהחלט אוהבות ונהנות מסקס. אבל כן, יש ירידה בתשוקה אחרי זמן מה, וזה בסדר גמור. זה לא הופך אותנו לפחות מיניות".
וגם חשוב להגיד את זה לבן הזוג.
"הכי חשוב. ברגע שיותר ויותר נשים יתוודעו לאינפורמציה הזו, זה גם יגרום להן להרגיש טוב עם עצמן, ובעיקר יאפשר להן לנהל שיח שונה ממה שהיה עד עכשיו עם בן הזוג. הן יוכלו לומר לו: 'אני ואתה נמצאים במקום אחר, אבל זה לא בגלל שאני לא נמשכת אליך או מרגישה כלפיך פחות'. יחד, בני הזוג יוכלו למצוא את האיזון שבו הצרכים והרצונות של שניהם מקבלים מקום שווה. במקרים מסוימים הגבר יתאפק, ובמקרים אחרים האישה תיענה. אבל זה צריך לקרות רק ברגע ששניהם יבינו את הצורך של כל צד ואת העובדה שאף אחד לא אשם ושלאף אחד אין בעיה".
