ראש ממשלה באזיקים משפטיים וקואליציוניים

האובססיה הקרייריסטית של נתניהו לתפקיד חישקה אותו הן בפלילים והן בכבלים של שותפיו הימנים והחרדים. איך אפשר להמשיך לתפקד ככה?

ד"ר ברוך לשםעדכון אחרון: 08.04.19 , 12:27

(צילום: AFP)

לאחר שניצח בבחירות 1996 היה בנימין נתניהו נרגש וגם די מופתע. ח"כ יהושע מצא מהליכוד, שפגש אותו כמה שבועות לאחר שנכנס לתפקידו, סיפר: "בפתח היציאה מהדלת הראשונה שבלשכת ראש הממשלה, ולפני פתיחתה של הדלת השנייה המובילה לחדרי ראש הלשכה והמזכירות, עמד ראש הממשלה נתניהו, שבועות לאחר שהושבע, נעץ בי מבט חד. הוא פנה אלי ואמר תוך טפיחות מלאות הנאה על חזהו: 'יהושע, טוב להיות ראש ממשלה'. נתניהו חזר על כך שוב והמשיך לטפוח על חזהו".

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

נתניהו התאהב בתפקיד הזה והיה נחוש להמשיך בו למרות כל הקשיים והכישלונות שבדרך. לאחר שנוצח על ידי אהוד ברק בבחירות 1999 הוא כינס כמה ממקורביו. אלה היו בטוחים שהוא מבקש לבדוק אתם את האפשרויות להשתלב בעולם העסקי. כבוגר לימודי מינהל עסקים באוניברסיטת MIT היוקרתית בארה"ב היה יכול לעשות הון רב מכישוריו וקשריו. נתניהו הפתיע אותם, לפי דיווח עיתונאי, כשאמר: "נו, צריך להתחיל לחשוב מה עושים". באיזה עניין?, הם חקרו. "איך חוזרים לשלטון", ענה נתניהו בקוצר רוח, "צריך להתחיל לעבוד על זה'".

לאחר מותו של לוי אשכול ב-1969 פנו ראשי מפא"י לגולדה מאיר והציעו לה להיות ראש ממשלה. היא אמרה שאינה רוצה בתפקיד, אבל אם התנועה תטיל עליה היא לא תוכל לסרב. נתניהו שייך לזן חדש של פוליטיקאים. הוא לא ראה במשרת ראש הממשלה שליחות אלא קריירה. בשלב מסוים היא הפכה לאובססיה נטולת מעצורים. הוא יעשה הכול כדי להמשיך בתפקיד הזה ויעלה כמה שיעלה. על חשבון הציבור.

כיצד התכוון נתניהו לחזור לתפקיד ראש הממשלה? הוא רמז על כך בריאיון טלוויזיה לאחר ההפסד ב-1999: "ההבדל בין ווינר ללוזר זה לא שהוא מפסיד, אבל הוא יודע גם לקום, להפיק את הלקחים ולהמשיך הלאה".

בחירות 2019 - טורים נוספים:

את הלקח הראשון שלו הוא הפיק בתחום הפוליטי. במערכת הבחירות הראשונה שלו ב-1996 נתניהו הבטיח שהוא מחויב להחלטות ממשלת רבין לגבי הסכם אוסלו וסיסמת הבחירות הייתה: "נתניהו - עושים שלום בטוח". כראש ממשלה הוא ביצע את הסכם חברון וחתם על ביצוע הסכם וואי עם האמריקנים והפלסטינים - שניהם כרוכים ביציאה משטחים ביהודה ושומרון. הרושם היה שנתניהו מנסה לפעול לכינון קונצנזוס רחב בציבור הישראלי.

בעקבות התנגדות הימין הקיצוני ופרישת חברי כנסת מן הקואליציה, שסייעה להתפוררות הממשלה, הודיע נתניהו כי הוא חוזר בו מביצוע הסכם וואי. מאז התיישר בהתאם לגורמים הקיצוניים בימין. הוא לא מוכן לדון בשום פתרון מדיני, לא מלא כמובן וגם לא חלקי, עובדה אשר לדעת ציבור רחב פוגעת באופייה הדמוקרטי של ישראל ובמערכת הקשרים הכלכלית עם אירופה. איתמר בן גביר מ"עוצמה לישראל" הודיע בימים אלה שאם ייחתם הסכם רגיעה עם חמאס, הוא לא יצביע עבור הממשלה. חבריו באיחוד מפלגות הימין, שעשויים להיות לשון המאזניים של הקואליציה, לא רחוקים ממנו. הם בעד הצתת שריפות עם הפלסטינים, לא כיבויים.

הלקח השני של נתניהו היה בחיזוק הברית עם החרדים. הוא היה מוכן לוותר לכל דרישותיהם בתחום הדתי תמורת תמיכתם הפוליטית. המשמעות היא פגיעה בביטחון המדינה וחבלה בכלכלה של ישראל. כ-140 אלף אברכים ובחורי ישיבה פטורים כיום מגיוס וברובם אינם עובדים. לא רק שאינם תורמים למשק הישראלי, אלא גם מקבלים כספים ייחודיים מכספי המדינה. ח"כ משה גפני מיהדות התורה הודיע לאחרונה שהחרדים יפעלו בממשלה הבאה לחקיקה אשר תבטל את החלטות בג"ץ לגבי גיוס חרדים.

הלקח השלישי של נתניהו היה הצורך להשתלט על התקשורת. תומס ג'פרסון, הנשיא השלישי של ארה"ב, אמר: "לו הייתי נאלץ לבחור בין מדינה שיש בה ממשלה ואין בה עיתונות, לבין מדינה שיש בה עיתונות ואין בה ממשלה – הייתי בוחר באפשרות השנייה". נתניהו מעדיף להיות ראש ממשלה בלי עיתונות. בעיקר, לא חופשית. עיתון הוקם עבורו, הוא ניסה להשתלט על "וואלה" לכאורה במחיר של הטבת ענק ל"בזק" ועוד ועוד.

אם נתניהו ייבחר שוב הוא יהיה ראש ממשלה כבול באזיקים משפטיים וקואליציוניים. לא יהיה לו ראש למשול בשל הצורך לטפל בענייניו הפליליים. גופו יהיה כבול לחבריו בקואליציה אשר יוכלו לסחוט ממנו כל התחייבות בתמורה לתמיכתם בו גם תחת כתב אישום.

וינסטון צ'רצ'יל, המנהיג הבריטי המשמש מודל לנתניהו בנאומיו, אמר: "מחיר הגדולה היא אחריות". ראש ממשלה שיעסוק רק בהישרדות, יהיה ללא אחריות ובלי גדולה.