"ביטלתי לילדיי את החוגים ויצאנו לחופשי"

בתחילת השנה זה הרגיש כמו הסידור המושלם שיזָכֶּה אותנו בפרס ההורים המשקיענים. מתחם החוגים נמצא ממש מתחת לבית. יש שם אפילו ג'ימבורי שבו הקטנטן יכול להשתולל בזמן שהאחים שלו בחוגים. הילדים זוכים לזמן פנאי מעשיר, צומחים ומתפתחים, נחשפים לתחומי עניין חדשים ומקבלים את ההזדמנות לגלות את הכישרונות הטמונים בהם.

לממש את הפוטנציאל(צילום: אלבום פרטי)

פרופ' אנג'לה דאקוורת טבעה בספרה רב-המכר "GRIT" את המונח "גריט" שפירושו שילוב של להט, התמדה ונחישות, אשר מובילים בתורם להצלחה. בספר היא מתארת כיצד חשיפה של ילדים למגוון חוגים מעודדת אצלם את פיתוח כושר ההתמדה ואת נכונותם להתמקצע ולהגיע לקו הסיום מבלי לזגזג או לפרוש. עוד היא מוסיפה כי עיסוק עקבי בתחום מסוים יאפשר לילד תרגול ואימון מונחה, במהלכו יוכל לשכלל את יכולותיו ולהגיע להישגים ולמצוינות.

וכך מיום ראשון עד חמישי מצאתי את עצמי דוהרת מהעבודה בפקקים, מגיעה לגן חסרת נשימה וטסה עם הילדים לחוגים. בסוף כל מרתון כזה, הילד נכנס לחוג עצבני מהדקות המתוחות שעברו עלינו מרגע שנחטף על-ידי בחופזה מהגן ועד הרגע שנכנס לחוג באיחור.

קראו עוד:

הורות ישראלית בארה"ב - ההרגלים לא משתנים

הורים משתפים: הבחירה הכי טובה שלנו

"עזבו את שאריות הבטן ההריונית שלי"

בזמן שהילדים שלי בעטו בכדור או התאמנו על ריתוק היריב בג'ודו, הקטנצ'יק בן השלוש בילה בג'ימבורי, בעוד שאני מסתכלת עליו בחצי עין ובה בעת מתקתקת מיילים מהעבודה. בשעה 19:00 נחזור חזרה הביתה מותשים לארוחת ערב מהירה, מקלחות, סיפור קצר ולמיטות.

אין איזון

חודשים ארוכים שלא היה לנו שום מרווח זמן לנשימה, לאיסוף נינוח מהגן, לשיח רגוע ומשחק משותף. חודשים הם חולפים זה על-פני זה, שקועים עמוק איש איש בעולמו. הלו"ז שלהם דחוס ועמוס לעייפה ולא היה מבייש אפילו לו"ז של מנכ"ל עסוק.

כל אותו הזמן סירבנו בנימוס להצעות לארח או להתארח אצל חברים מהגן, עד שהאחרונים התייאשו והפסיקו ליזום מפגשים. יום אחד מצאתי את עצמי מתאמת עם אמא של חבר בן ארבע לעוד חודש, בתקופת הפגרה מהחוגים, ואז זה הכה בי שכבר אין איזון בין מה שאולי הרווחנו לכל מה שבטוח הפסדנו.

מחוג לחוג(צילום: אלבום פרטי)

ואיפה אני בתוך הרצון להעניק להם את כל מה שבעצם חלמתי לעצמי כילדה? אני טבעתי בלהטוט בלתי-נלאה, באלף אוקטבות של מתח ובמחסור מעיק בזמן איכות שליו עם ילדיי. נכחתי איתם, אך לא ביליתי איתם באמת. התבוננתי מהצד. בכל פעם שכמעט ביטלתי את החוגים, התגנב אליי החשש שמא אני מונעת מילדיי את קבלת הפּרופֶסוּרה שלה הם כל-כך ראויים. הקש ששבר היה כשהבן שלי התחיל להתחמק ולגלות חוסר עניין בחוגים ושאל אותי אם אפשר לא ללכת לחוג רק הפעם.

אז מי בעצם יוצא נשכר מסיפור החוגים? ומה נכון? הרי בכל סוגיה הורית אין נכון או לא נכון, יש רק מה נכון לי ולהם ולתא המשפחתי שלנו. פתאום הסידור הזה הרגיש קצת לוחץ, כאילו הלכנו לאיבוד בדרך. חזרתי לעצה ההיא של ענת מאור מקבוצת ההורים שהשתתפנו בה: "תעשו לכם זמן חוג הורה-ילד בבית". פתאום חלחלה אליי התובנה שמספיק לילדים שלי להיות "אחד מ-35 ילדים" מ-8:00 עד 17:00, ומה שהם זקוקים לו, בסופו של יום, זה זמן שקט של הורה-ילד בלי הפרעות סביבתיות.

לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

בתוך המרקם המשפחתי האינטימי שלנו אנחנו יכולים לדבר, לצחוק, לחבק ולנשק. אנחנו יכולים לצייר, לפתח ולהעצים מיומנויות. זה זמן לאינטראקציות, השתוללויות ומריבות בין אחים. זמן לארח חברים, לשחק בגן השעשועים ואפילו זמן לבטלה, שהוא מצרך כל-כך נדיר בעידן המהיר ועמוס הגירויים הזה.

חוג הורה-ילד

אז קבענו לנו לו"ז של חוג אמא-ילד, אבא-ילד, ולמרות הסקפטיות הילדים זרמו נהדר עם הרעיון. בזמן שהגדול בשיעור עריכת וידאו עם אבא, הקטנים מרכיבים פאזל. בזמן שהאמצעי משחק מונופול עם אמא הקטנטן משחק בבצק. בשעה 18:30 מכינים ביחד ארוחת ערב, אוכלים ביחד ומקשקשים על היום שהיה.

ולפעמים בלילות מתגנב לתוכי הספק שמנעתי מהם חוגים, ושהבחירה שלי בלתי הולמת את רוח התקופה הזו שבה חשוב לאתגר אותם אינטלקטואלית ולאפשר להם מרחב גדילה. וכל צל של ספק נשטף החוצה כשאני מתבוננת בילדים שלי נהנים ביחד, כשהילד שלי מתרוצץ מהמטבח לחדר המשחקים עם קערת פירות שהוא מגיש בגאווה לחבר שמתארח אצלנו, כשאני מקריאה להם סיפור לפני השינה מבלי לדלג על אף עמוד.

יצאו מהמרוץ(צילום: אלבום פרטי)

כבר חודש שלם שאני אוספת את הילדים ומנופפת לשלום מחלון הרכב למתחם הקאנטרי, ואנחנו עולים הביתה ונושמים לרווחה. לפעמים מוציאים משחקי קופסה, לומדים לשחק ביושר, לעגל פינות, להפסיד בכבוד ולנצח, ולסדר אחרינו את הבלגן, ממש כמו בחיים עצמם. לפעמים הם רוטנים שמשעמם להם, ואני שמחה לראות אותם מתבטלים באפס מעשה ומאחלת להם עוד רגעים יקרים כאלה של חופש.

ולרגע אני לא אומרת שחוגים אינם תורמים להתפתחותם של ילדים. זה הסדר נהדר שכל ילד יבחר לעצמו תחום עניין שהוא מתחבר אליו, שמעצים את כישוריו ופותח בפניו דלתות, אבל זמן החוגים אמור להשתלב בלו"ז המשפחתי ולא להשתלט עליו.

תשע שעות ביום אני מפקידה את אוצרותיי בידיים חינוכיות נאמנות, וביום ההוא ששברתי את הכלים וביטלתי את כל החוגים, הענקתי לעצמי את הזכות לבלות במחיצתם שעתיים ביום. קצת לפני פסח יצאנו כולנו מעבדוּת לחירות, מתכתיבים נורמטיביים לבּחירות, מנקיפות מצפון להשלמה, משריפת הזמן שלנו לזמן לאהבה.