מאחורי הפרגוד יש לך 90 שניות להחליט
זה בקושי דקה וחצי. רק את וכמה ערימות של פתקים. מה את בעצם רוצה? עוד ממה שקיבלת בעשור האחרון? או משהו חדש ונקי?
זה סוף סוף הגיע. 9 באפריל. תכל'ס, כבר נמאס לך לגמרי מהבחירות האלה. שייגמרו כבר. אבל אכפת לך, אז באת להצביע.
אולי הבאת איתך את הילד כדי שיראה איך מתנהל הליך דמוקרטי. אולי פגשת בתור מישהו שלא יצא לך לראות מלא זמן, והוא אמר לך "וואו, גדל הילד – הזמן עף, אה?".
ועכשיו הגיע התור שלך. נתת את תעודת הזהות, קיבלת מעטפה, נכנסת אל מאחורי הפרגוד.
ראית הכל, שמעת הכל. חודשים טוחנים לך במוח. בטלוויזיה, בפייסבוק, בוואטסאפ, באינסטגרם. בהודעות סמס בלתי נגמרות, בארוחות משפחתיות ובמפגשים עם החבר'ה. כבר היה את הרגע הזה שמישהו אמר, "טוב, אפשר שנדבר על משהו אחר?".
אבל עכשיו זו רק את. לבד. עם הלב והבטן והחלומות והתקוות והפחדים שלך.
עם העתיד שלך, של המשפחה שלך, של המדינה שלך.
יש לך 90 שניות, שזה דקה וחצי להחליט.
איזה מן חיים את רוצה פה? מה את רוצה מהמדינה שלך? מהמנהיגים שלך?
87 שניות.
רוצה ממשלת ימין? אוקיי. המשמעות היא סמוטריץ' שר החינוך ובן גביר בוחר שופטים. הילדה שלך תגיע להצגה ותישלח לאחורי האולם. כי רק הבנים יושבים מקדימה. בצבא יאסרו עליה ללבוש טי-שירט לבנה לאימוני כושר. זה לא צנוע.
73 שניות.
רוצה את ביבי ראש ממשלה? כי רק הוא יכול? כי הוא חזק? נניח. גם אם ביבי ינצח יהיה לך ראש ממשלה לשנה מקסימום, וגם במהלכה, הוא יילך פעמיים בשבוע לבית המשפט ויתעסק בבעיות שלו ולא בבעיות שלך. שוחד, מרמה והפרת אמונים. אם זה היה מקום העבודה שלך והבוס שלך כבר היית מתפטרת מזמן ומחליפה עבודה.
54 שניות.
רוצה ממשלת ימין? אוקיי. ליצמן יהיה שר הבריאות – או ביבי, שייקח לעצמו גם את "התיק השולי" הזה. ואז יהיה לאימא שלך חלילה התקף לב. או "סתם" דלקת ריאות. ותחכו בתור במיון שמונה שעות עד שמישהו בכלל יסתכל עליה. בזמן שאתן ממתינות מישהו ירביץ לאחות. ובסוף תטפל בה רופאה שלא ישנה כבר 22 שעות.
39 שניות.
רוצה את ביבי ראש ממשלה? אוקיי. תקבלי הבטחות. מלללא הבטחות. ביטחון לתושבי הדרום – ללא ספק! פרנסה לחקלאים –בוודאי! שוויון לקהילה הגאה – ברור! זכויות לנכים בכלל ולנכי צה"ל בפרט –בוודאות! ירידה ביוקר המחייה – איזו שאלה?! ברור שתוכלי לקנות דירה לילדייך. הרי הבטיחו לך.
נשמע מוכר? כי זה מוכר. כי הוא מבטיח לך את זה כבר עשר שנים. רק שהוא לא מבטיח לקיים.
30 שניות.
נשארה לך חצי דקה לחשוב על דוגמא אישית.
כשאת מחנכת את הילדים שלך, כדי שיגדלו להיות אנשים טובים – מי ראש הממשלה שאליו תוכלי לשאת עיניים? להגיד לילדים, "ככה מתנהגים"? תסתכלו עליו וכך תנהגו?
מי בנאדם טוב? מי לא משקר לך? מי מכבד אותך? מי לא מזלזל באינטליגנציה שלך?
מי דואג לך לפני שהוא דואג לעצמו, למשפחתו? לבני דודיו ולמקורביו?
ארבע שניות. שלוש שניות.
תסתכלי על הילד שלך, שעומד לידך בקלפי. תחשבי על אימא שלך, על המדינה שלנו.
מה את רוצה מהעתיד שלך? הקול שלך קובע. משפיע. מכריע.
שתיים, אחת.
עכשיו תבחרי – עוד ממה שהיה כאן בעשר השנים האחרונות?
או משהו חדש, נקי, אמיתי. ישראלי.
נגמר הזמן.
אני יודעת שתבחרי נכון.
- מיקה אלמוג היא עיתונאית, סופרת ושחקנית
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
מיקה אלמוג
מומלצים