מאחורי דפי המסרים
הפער בין הליכוד לכחול לבן חשוב, אך סיכוייו של נתניהו להרכיב ממשלה טובים בזכות גוש ימין יציב. כל מפלגה קטנה שתימחק מהמפה עשויה לשנות את התמונה | שלוש הנקודות המרכזיות
כבר ימים ארוכים עוסקות שתי המפלגות הגדולות בקמפיין אגרסיבי של הרגע האחרון שמטרתו לאסוף כמה שיותר קולות, ביניהם גם מתלבטים כדי להגדיל את מספר המנדטים.
בליכוד קוראים לזה "קמפיין געוואלד", בכחול לבן זה קמפיין "המהפך" ובשני הצדדים מדגישים שהפער במנדטים חשוב והתוצאה האישית של כל מפלגה היא קריטית בתום ספירת הקולות להרכבת הממשלה.
כל מה שצריך לדעת על בחירות 2019 במקום אחד - מתחם הבחירות של ynet
אז מה עומד מאחורי הספינים והסיסמאות? עד כמה יועצי הצללים של המועמדים שמלטשים היטב את המסרים של קו הסיום גם אומרים את האמת לציבור הבוחרים?
האם המפלגה הגדולה היא החשובה כמו שאומרים בכחול לבן? האם שאלת "הגוש" היא קשקוש כפי שאומרים בליכוד? ומה הם התסריטים להקמת הקואליציה ביום שאחרי? "קואליציית כתב אישום שתהווה מבצר משפטי לנתניהו", כפי שאומרים אצל גנץ, או "ממשלה ימנית שתמשיך את התנופה", כפי שאומרים אצל נתניהו.
מאחורי דפי המסרים והדיסאינפורמציה של מערכת הבחירות, אלו הנקודות שכדאי לשים לב אליהן:
שאלת המפלגה הגדולה
ישנה חשיבות אמנם לגודל המפלגה ובעיקר לפער בין שני המועמדים המרכזיים משום שפער בולט בין אחת לאחרת מבטא לכאורה באופן מובהק את רצון העם. ניצחון מהדהד וחד-משמעי של מי מהמפלגות מבטא הבעת אמון במועמד - חלק בלתי נפרד מהתהליך הדמוקרטי.
בכחול לבן אומרים כי פער יציב של חמישה מנדטים הוא בדיוק הניצחון המדהד ורצון העם שלא ניתן להתעלם ממנו, והוא גם הפער שיעניק להם את המפתח להרכבת הממשלה. בליכוד מיישרים קו ואומרים שהחוק שעליו מתבסס נשיא המדינה בבואו להטיל את הרכבת הממשלה, אינו חד-משמעי ויש חשש שהנשיא ראובן ריבלין אכן יטיל את הרכבת הממשלה על המפלגה הגדולה אם יהיה פער גדול.
מצד אחד, התסריט של כחול לבן אמנם קלוש אך סיכוייו להתממש אינם אפסיים. הכרעה חדה של ציבור המצביעים עשויה לייצר לחץ על ראשי המפלגות וגם על נשיא. מהצד האחר, הענקת המפתח להרכבת הממשלה אינה אומרת בהכרח שהמועמד שהגיע ראשון גם יצליח להרכיב ממשלה (בדומה למערכה בין קדימה לליכוד ב-2009, אז זכתה ציפי לבני ביותר קולות, אך לא הצליחה לגבש די תומכים, ולכן לא קיבלה מנדט מהנשיא להרכבת הממשלה).
שאלת הגוש
שיטת הבחירות בישראל מעניקה חשיבות קריטית לגודל הגוש רגע לפני שיעניק הנשיא את המפתח למי מהמועמדים להרכיב את הממשלה הבאה. בניגוד למסרים שנשמעים בליכוד על "מזימה" שיכול לרקום הנשיא, עדיפותו הראשונה והמיידית היא להעניק את מלאכת הרכבת הממשלה למי מהמועמדים שיש מאחוריו 61 ממליצים - כלומר רוב של אצבעות בכנסת המונה 120 חברים.
שאלת הגוש המרכזית מציבה את נתניהו ביתרון משמעותי על פני יריבו גנץ. זאת משום שעל פי כל הסקרים מתחילת מערכת הבחירות ועד היום, גוש הימין עומד על 63-62 מנדטים הנתמכים על ידי מפלגות הימין והחרדים, בשעה שהגוש השני לא מגרד אפילו את ה-60 מנדטים - וגם זאת בתסריט האופטימי ביותר.
לכן, אם לא יתרחשו אירועים דרמטיים כמו מפלגות ימין קטנות שלא יעברו את אחוז החסימה ויקטינו את הגוש של נתניהו, הסבירות שהוא זה שיקים ממשלה גבוהה יותר. לכך ניתן להוסיף את העובדה שנתניהו מיומן יותר בהרכבת ממשלה ומערכות היחסים שלו עם ראשי המפלגות, המוגדרות שותפות טבעיות, טובות יותר.
ביום שאחרי: קואליציית כתב אישום או מהפך?
גנץ ונתניהו כל אחד בנפרד רואים בחזונם קואליציה אחרת לחלוטין. מי שמבחינת נתניהו נחשבות שותפות טבעית, לא מצליחות להחליק בגרונו של גנץ.
שותפיו הטבעיים של נתניהו שעמם נמנים הבית היהודי, הימין החדש, ישראל ביתנו, כולנו של משה כחלון, ש"ס, יהדות התורה ובאופן טבעי יותר גם משה פייגלין - הצהירו רובם פומבית כי נתניהו יוכל להמשיך לכהן בתפקידו גם תחת כתב אישום. בשל כך טוענים יריביו של נתניהו כי הוא להוט לנצח ולהרכיב את הקואליציה שתאפשר לו לשרוד את המערכה המשפטית מכס ראש הממשלה.
קואליציה של גנץ היא פחות ריאלית ללא הליכוד, וגם איתו הסיכויים קטנים לנוכח התחייבות הנהגת כחול לבן לא לשבת עם נתניהו כשברקע פרשת הצוללות, השימוע המתקרב וכתב האישום המרחף. יחד עם זאת, אין להוריד לחלוטין את האפשרות מסדר היום. בכירי כחול לבן אומרים שאם יקבלו את המנדט להרכיב ממשלה, יפנו לליכוד אבל יבקשו לעשות זאת ללא נתניהו. קואליציה כזאת תהיה קואליציית מהפך עם פוטנציאל לאורך נשימה רחב שאינו תלוי בהתפתחויות המשפטיות אלא ביכולת שרידותן של המפלגות לשבת יחד.
כך או כך - כל תסריט שיתרחש מחר תלוי לא מעט בהישגים של המפלגות בכל גוש. גם בימין וגם במרכז-שמאל - כל מפלגה שתימחק מכל צד של המפה הפוליטית עשויה להקטין את הפער בין המפלגות ולשנות את התמונה.
לפנייה לכתב/ת 
