הצביעו בעד המשכיות: סוד ההצלחה של ברצלונה

אבל בגלל שאלו שתי אימפריות, לא מפתיע לגלות ששלושה מבין 11 המפגשים הללו היו בגמרים - פעם אחת בגביע המחזיקות ב-1991 (1:2 ליונייטד), ועוד שני גמרי צ'מפיונס נהדרים בעשור האחרון, עם 0:2 (2009) ו-1:3 (2011) לבארסה. והערב (22:00) נקבל את משחק מספר 12, עם מבט קדימה למספר 13 - אולד טראפורד מארח את לאו מסי במשחק הראשון של רבע גמר ליגת האלופות, גרסת 2018/19. על הנייר, זה הקרב הטוב ביותר שיש לנו, רגע לפני חצי הגמר.

מסי מול יונייטד ב-2011(צילום: גטי אימג'ס)

אבל העשור שעבר מאז אותו גמר ב-2009 שלח את שני המועדונים לדרכים שונות מאוד. כשמביטים על ההרכבים שעלו בשני הגמרים שהפגישו את שניהם לקרב על הגביע, מגלים בדיוק את הסוד שהוביל להצלחה המתמשכת של אחד ולקריסה של השני שרק עכשיו עושה סימנים רציניים של התחלה מחדש. נכון, אי־אפשר להתעלם מנתון חשוב מאוד במשוואה - אלכס פרגוסון - אבל גם פפ גווארדיולה היה משמעותי מאוד בדרכו בברצלונה ועזב, והרכבת לא ירדה מהפסים. מילת המפתח היא המשכיות בשלד.

אף שחקן של יונייטד כיום לא הופיע בשני הגמרים הללו. אלו היו הרכבים מרשימים, שכללו את כריסטיאנו רונאלדו, וויין רוני וראיין גיגס, אבל ביונייטד לא נבנו נכון לדור שאחרי, לא גידלו שחקנים מקומיים וזיגזגו ברכש. רק כעת, עם הפריחה של מרקוס רשפורד והשיקום סביב מספר כוכבים, אפשר לראות תוצאות - אבל מדהים לראות שהיחיד משני סגלי הגמר של יונייטד שעדיין משחק הוא הבלם האפור כריס סמולינג, שראה את גמר 2011 מהספסל.

כריס סמולינג. השריד האחרון מ-2011(צילום: AFP)

בברצלונה, ההפך הגמור הוא זה שמסמל על ההצלחה העקבית. היו שינויים רבים בדרך, שחקנים משמעותיים מאוד שעזבו (בעיקר קרלס פויול, צ'אבי ואנדרס אינייסטה), אבל שימו לב למחשבה קדימה: שלושה שחקנים שפתחו בהרכב ברצלונה בגמר 2009 ובגמר 2011 יעלו ב-11 שלה גם הערב, ברבע גמר 2019.

קוראים להם ג'רארד פיקה, סרחיו בוסקטס ומסי. אין כאן מקריות או איזשהו בינגו מוצלח בהימור על כמה שמות - אלו שלושה שחקנים שמהווים את השדרה המרכזית של הקבוצה - בלם, קשר אחורי וגאון התקפי. בזמן שהכל התחלף סביבם, הם קיבלו מנדט מגיל צעיר להיות העוגנים. בעיקרון, כשמחפשים את המתכון לבניית קבוצה גדולה, זה הלב והנשמה של העניין.

ג'רארד פיקה. היה שם תמיד(צילום: EPA)

איפה המחליפים?

זו לא הסיבה היחידה שמציבה את ברצלונה כפייבוריטית מוחלטת לעלות שלב. היא לא תמימה כמו פ.ס.ז' שחטפה מיונייטד נוקאאוט ברגע האחרון, מה גם שמסי בכושר פנומנלי אפילו ביחס לעצמו ויכול לגמור לבד את צמד המשחקים האלה. אבל יכול להיות שאם כבר מדברים על הדרך שעברו יונייטד ובארסה, צריך להתחיל לחשוב מה יעשה המועדון הקטלאני כשהבסיס שלו יתחיל להתערער.

לזכותם של ראשי ברצלונה ייאמר שהם כבר חושבים קדימה על היום שאחרי (טוב, שאחרי רוב השחקנים, את מסי אפשר יהיה להחליף רק בהולוגרמה של מסי). הרכישות שביצעה הקבוצה השנה, כולל פרנקי דה יונג מאיאקס שיגיע רק בקיץ, היו מיועדות ליצירת סגל צעיר שיוכל להתחיל לצבור ניסיון ולתפוס מקום חשוב בבוא היום. אבל הבעיה הגדולה היא שנכון לעכשיו, מתחיל להסתמן שהשמות הנכונים עוד לא נמצאו.

מסי. יכריע את המפגש(צילום: AFP)

למרות הירידה ביכולת, פיקה הוותיק רק בן 32 ויכול לסחוב עוד. מסי יגיע לגיל הזה בעוד חודשיים ונראה צעיר מתמיד, בוסקטס בן 30. כלומר, לא מדובר בסכנה ברורה ומיידית, אבל מתישהו בשנתיים הקרובות, יהיה צורך ממשי בהתעלות של כמה מההחתמות החדשות - ובינתיים זה לא קורה.

גם אם לואיס סוארס ימשיך בהתאוששות המסוימת אחרי חצי עונה פושרת, הוא מתבגר והדיווחים על חיפוש מחליף בעמדת החלוץ המרכזי לא נפסקים. בינתיים אין כזה בסגל. פיליפה קוטיניו ועוסמאן דמבלה, שעלו הון, הם שאלה פתוחה. קוטיניו פתח חזק את הקדנציה בעונה שעברה, אבל השנה הוא צל של עצמו, והתקשורת מערימה עליו עוד ועוד משקולות עם ביקורות על היכולת ואזכורים תכופים של מכירתו הקרובה. דמבלה עשה קפיצת מדרגה מסוימת, אבל הוא מאוד לא יציב ונוטה לפציעות.

סוארס. בבארסה חושבים כבר על מחר(צילום: AP)

הלאה: מלקום, שבארסה חטפה מתחת לאף של רומא, הוא פלופ גדול, ולאורך השנה מסתמנת צרה בכל הנוגע לסמואל אומטיטי. ממי שעמד להפוך לבלם הטוב בעולם ונראה נהדר בזכייה של צרפת במונדיאל, הוא הפך לשבר כלי, שמתקשה לשמור על כשירות ועושה טעויות איומות כשהוא על המגרש.

קחו עכשיו את כל השמות הללו יחד, ותבינו שמדובר בגוש רציני של שחקנים חשובים שאמורים היו לקחת את הלפיד אחרי שמסי ירכב אל עבר השקיעה. הרכש היחיד שעוד אפשר לסמן כהצלחה מוחלטת הוא הקשר האחורי ארתור, אבל זה מעט מדי במבט לעתיד.

מהפכת קיץ

אז מה עושים? מתארגנים מחדש. קודם כל, בארסה הנוכחית עדיין מחזיקה חזק למעלה ולא צריכה להיכנס להיסטריה. יש לה בעיה מבחינת חלוקת השערים, ומסי וסוארס נושאים בעומס אדיר, אבל היא עדיין במצב מצוין. החלק השני הוא מהפכה בקיץ. מלקום, אומטיטי וקוטיניו מתנדנדים, לצד איבן ראקיטיץ' ושחקני חיזוק כושלים בדמות אנדרה גומש ודניס סוארס שיצאו השנה בהשאלה ואמורים להימכר רשמית. שחקן התקפה אמין ולפחות בלם איכותי אחד הם הכרח בסעיף הרכש.

אבל בסופו של דבר, הכל זה הימור. בזמן שבארסה עדיין במצב טוב, אולי היא צריכה להפסיק להילחץ בנוגע לעתיד ופשוט לשחק את הכדורגל המרהיב שלה. יכול להיות שבצורה הזו, הדברים יסתדרו מעצמם.