"חשוב שיהיה קול נשי במקצועות ההנדסיים"

בשיתוף תעשייה אווירית

תוכנה, חומרה או ניהול מוצר בחברת הייטק - עד לא מזמן כל אלה נחשבו למקצועות גבריים בעיקר, אך עם השנים יותר ויותר נשים שוברות את המחסום המגדרי המאפיין את התחומים הללו, עושות בהם חיל ומהוות חלוצות המוכיחות למחנה הנשי כולו - כן, אפשר.

במסגרת פרויקט "מהנדסות העתיד 4", יוזמה משותפת של התעשייה האווירית וקבוצת "ידיעות אחרונות" שנועדה לעודד נערות לבחור בתחומי המדעים, קבלו הצצה לעולמן של שלוש מהנדסות שלא ויתרו, לא התפשרו, לא נבהלו גם כשהיו מיעוט בכיתות הריאליות בתיכון, באקדמיה או במקומות העבודה, והגשימו עצמן בקריירה מקצועית מאתגרת ומרתקת.

שרון בן צבי (32) היא מנהלת מוצר DRIVER בחברת Via. במסגרת תפקידה היא אחראית על האפליקציות שבהן משתמשים הנהגים של Via לשם ניווט ואיסוף נוסעים בנסיעות שיתופיות. זאת, בעזרת מערכת ההפעלה שפותחה על ידי החברה לניהול רשת של רכבים בצורה חכמה ודינאמית.

שרון בן צבי: "החברה הישראלית צריכה לעודד נשים צעירות ומיעוטים אחרים להשתלב בכל שלבי הלימודים הריאליים"

האחריות של שרון בחברה היא כפולה – הן מול עובדי החברה והן מול לקוחותיה: "כמנהלת מוצר אני מתווכת בין הצרכים השונים של לקוחות החברה, הנהגים והצוותים שמפעילים את השירות בערים השונות, לבין צוותי הפיתוח של Via, איתם אני מייצרת את התכניות למוצר", היא מסבירה.

שרון עובדת בחברה מזה שנתיים. היא למדה בתיכון אליאנס בתל־אביב במגמה ריאלית, ששילבה פיזיקה ומדעי המחשב. בצבא שירתה ב־8200 ולאחר הצבא עשתה תואר ראשון בהנדסה ביו־רפואית באוניברסיטת תל־אביב, תואר שמשלב ביולוגיה, פיזיולוגיה וכימיה יחד עם מקצועות ההנדסה – תכנות, פיזיקה ומתמטיקה, במטרה לשלב בין טכנולוגיות מתקדמות למוצרים שמשפיעים על חייהם של חולים.

מאז ומעולם היא ידעה שתפנה למקצועות המדעים המדויקים: "הגעתי מבית שבו שני ההורים מנהלים קריירה בהיי־טק. הם היוו דוגמא עבורי שאפשר לנהל קריירה מצליחה לצד חיי משפחה, וזה היה מאוד טבעי שגם אחי וגם אני נפנה לכיוון הריאלי".

לדבריה, "הסיבה שבגללה אני נהנית להיות מהנדסת בהי־ טק, לנהל צוות מוצר ולעבוד עם צוות פיתוח, היא היכולת להשפיע – גם על חייהם של המשתמשים, גם על האסטרטגיה של החברה, וכן על האופי והתרבות הארגונית. אני חושבת שהחברה הישראלית צריכה לעודד נשים צעירות ומיעוטים אחרים להשתלב בכל שלבי הלימודים הריאליים – החל מהתיכון, דרך האקדמיה ועד לפרקטיקה. בחברת Via יש לא מעט נשים יחסית לשאר השוק, אך עדיין קיים רוב גברי בתחום. אני מקווה שבעתיד, עוד ועוד חברות היי־טק ישכילו לעודד נשים להיכנס לתחום".

שירי טננבאום (40) היא ראש צוות הנדסת תוכנה במערך הקרקעי של מפעל מל"ט בתעשייה האווירית. את דרכה בחברה החלה כמהנדסת תוכנה במפעל. עם הזמן התקדמה, וכיום היא עומדת בראש צוות שאחראי על כתיבת התוכנה שבאמצעותה ניתן לשלוט בסוגי הכטב"ם (כלי טיס בלתי מאויש) השונים המיוצרים שם.

שירי טננבאום: "בניגוד לסטיגמה החנונית של תחום התוכנה, מדובר על תחום מאוד יצירתי ומעניין"

"לפני התעשייה האווירית עבדתי במספר חברות תוכנה בתחום שוק ההון", היא מספרת, "עם הזמן הגעתי למסקנה שאני רוצה לעשות משהו עם יותר עניין ואתגר. כשנכנסתי לעבודה בתעשייה האווירית זה היה סוג של הגשמת חלום עבורי כי אני מאוד פטריוטית והשילוב בין תוכנה לפרויקטים שבהם אפשר לתרום לביטחון המדינה היה אידיאלי עבורי. אנחנו בונים את התוכנה של התחנה המתקדמת השולטת בכטב"מים השונים, והצלחנו להגיע ליכולות ייחודיות של המראה ונחיתה אוטומטיות. אני מאוד אוהבת את המנעד שכולל עבודה מול מטיסים, מהנדסי מערכת ועוד".

היא בעלת תואר ראשון במדעי המחשב ומתמטיקה מהמכללה למנהל. במהלך עבודתה בתעשייה האווירית השלימה גם תואר שני במדעי המחשב באוניברסיטת בר־אילן. בתיכון למדה ב"מקיף יהוד", עיר מגוריה עד היום. למרות נטייתה מילדות למתמטיקה ולמקצועות ריאליים, היא בחרה דווקא ללמוד במגמת כלכלה. גם את שירותה הצבאי לא עשתה בתפקיד טכנולוגי אלא דווקא בליבת המערך הלוחם של צה"ל, כסמב"צית חי"ר. אבל חיידק המתמטיקה אף פעם לא נעלם ממנה.

"במהלך השירות הצבאי היה לי ברור שכשאני משתחררת אני הולכת לעשות תואר במתמטיקה ומחשבים. לא היו לי בכלל סימני שאלה לגבי זה", היא נזכרת. "במהלך הלימודים הייתי אחת מתוך שלוש סטודנטיות בלבד בכיתה של 40 תלמידים. גם בהמשך הדרך, כשעבדתי בחברות תוכנה, בדרך כלל הייתי המפתחת היחידה ודי התרגלתי להיות במיעוט. דווקא בתעשייה האווירית הופתעתי לגלות שיש עוד מהנדסות כמוני, וזה היה נחמד".

טננבאום מוסיפה כי "בניגוד לסטיגמה החנונית של תחום התוכנה, מדובר על תחום מאוד יצירתי ומעניין. התחום הזה כולל יצירה של יש מאין ומשלב יכולות ריאליות לצד ביטוי אישי. אני ממליצה לכל נערה לבחור במסלול הזה ולא להתייחס לסטיגמות שאין להן קשר למציאות".

ארנת כהן גוטמן (38) היא עובדת בחברת VERIEST מקבוצת אמן כמהנדסת וריפיקציה, האחראית על פונקציונאליות השבבים שהחברה מייצרת עבור לקוחותיה – חברות הייטק גדולות לצד סטארטאפים. במסגרת תפקידה היא מאמתת את התנהגות השבבים האלקטרוניים ובודקת שאין שום רכיב שבו יש טעות או תקלה. רק לאחר מכן אפשר להמשיך בתהליך הייצור של הצ'יפ (שבב).

ארנת כהן גוטמן: "חשוב שבתחומים האלו יהיה גם קול נשי כי הוא תורם להטרוגניות בעבודה ולתוצר טוב ושלם יותר"

ברוב שנותיה המקצועיות עסקה ארנת בתחום זה. בין השאר היא פיתחה טכנולוגיות WiFi עבור סטארט אפ ידוע ועבור SanDisk ו־Western Digital, המייצרות מוצרי זיכרון ואחסון נתונים.

את לימודיה התיכוניים עשתה בתיכון הרצוג בכפר־סבא, שם למדה פיזיקה, מחשבים ותעשייה וניהול ברמה של חמש יחידות לימוד. לאחר מכן סיימה תואר בהנדסת אלקטרוניקה באוניברסיטת בן־גוריון. "כבר בתיכון היינו מיעוט של בנות בכיתה, ובהמשך, באוניברסיטה היו כ־30 בנות מתוך 300 תלמידים במחזור", היא מספרת.

בימים אלו נמצאת ארנת בחופשת לידה עקב לידת הבת השלישית שלה, עובדה המאירה יותר מכל את יכולת השילוב בין אימהות לקריירה בהייטק. "בהנדסה יש צדדים מאתגרים ומרתקים ואין סיבה שנשים בעלות תשוקה לנושא יפחדו להגיע למקצועות האלו בגלל הסטיגמה לגביהם. חשוב שבתחומים האלו יהיה גם קול נשי כי הוא תורם להטרוגניות בעבודה ולתוצר טוב ושלם יותר עבור הלקוח. כאמא לילדה שלומדת בכיתה א' אני רואה איך הזמנים השתנו ואיך כל האימהות עובדות במשרות מלאות. לכן, אם יש לכן נטייה למתמטיקה ומדעים, אל תתפשרו על הקריירה שלכן: תעבדו בתחומים שאתן אוהבות. אפשר בהחלט לשלב אימהות עם מקצוע בעולם ההנדסה ואני דוגמא טובה לכך".

הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"

בשיתוף תעשייה אווירית