לילד אין חברים? 7 פתרונות
כשהילד יושב בבית ולא נפגש עם חברים התגובות של ההורה עלולות לפעמים רק להרע את המצב. כך תעזרו לו לנסות לשפר את מצבו החברתי ולהרגיש טוב יותר
איך תגיבו אם הילד שלכם יספר שאין לו חברים? איך תעזרו לו להתמודד עם המצב הזה בלי להעמיס עליו דאגות? שני ההורים לא יכולים להגיב באותו אופן משום שהתגובה קשורה לאופי ולהיסטוריה האישית של כל אחד מהם.
שימו לב איך המצב משפיע עליכם. אתם לא יכולים לתת לרגשות שלכם לנהל את המצב ולשפוט את המאבק של הילד שלכם. כדאי לעשות תרגיל חשוב - תרגלו את הרחמים העצמיים שלכם על ידי זיהוי רגשותיכם לפני שאתם מדברים עם ילדכם. זה יעזור לכם להימנע מלהקרין את הפחדים שלכם לתוך המצב.
ברגע שאתם מזהים את הרגשות שלכם, אתם תהיו מוכנים יותר להקשיב לילד שלכם: "איך אתה מרגיש בקשר לזה? אתה עצוב, מאוכזב, כועס, אדיש?" צפייה ושאלת שאלות יעזרו לכם ללמוד עוד על רגשותיו וצרכיו של ילדכם.
האם הוא משחק עם בני דודים בגילו? האם יש לו נטייה, אפילו בקרב בני המשפחה, לבודד את עצמו במשחק? האם נוח לו יותר עם מבוגרים? יש למשל ילדים שלא תמיד יודעים מה לומר לאחרים, מה שעלול למנוע מהם לבנות מערכות יחסים. בנוסף, יכולת קוגניטיבית מפותחת עלולה לפעמים להוות מכשול, אבל זהו לא מצב בלתי ניתן לגישור.
איך אפשר לעזור לילדים?
1. להוות דוגמה
ילדים לומדים על ידי התבוננות. לראות איך מבוגרים פועלים במצבים חברתיים, הם מפתחים רפרטואר משלהם. הורים שאינם פוגשים חברים אינם מעצבים מודל זה לילד.
קראו עוד:
"ביטלתי לילדיי את החוגים ויצאנו לחופשי"
הורות ללא רגשות אשם? יש דבר כזה
הורות ישראלית בארה"ב - ההרגלים לא משתנים
2. לספק תמיכה רגשית
זה אולי נשמע קל, אבל באיזו תדירות אתם שומעים את הילד שלכם? שימו לב לכמה רמזים חברתיים למשל: מה הוא אומר על בית הספר או על מפגש עם ילדים מגרש המשחקים. קשר של חברות הוא תהליך לכל החיים אשר כולל עליות וירידות, וכאב, למרבה הצער, הוא חלק ממנו.
כמעט לכל הילדים יש כאב או קושי כלשהו בנושא חברות זה וטבעי ונורמלי במערכות יחסים. אנחנו יכולים לתמוך בהם, להקשיב להם, לתת מקום ולגיטימציה להרגשה אבל תמיד לעזור להם למצאו אלטרנטיבה.
החרם בילדות שלא נשכח גם אחרי שנים:
3. אל תחייבו להשתתף בפעילות
להיפך, אם הילד מסרב להשתתף, אין למתוח ביקורת על התנהגותו או להשוות אותו לילדים אחרים. גישה זו תתרום רק להערכה העצמית הנמוכה שלו.
4. נסו להבין איך אתם מגדלים את הילד
הורים אשר מגוננים יתר על המידה ורוצים לפתור את כל הבעיות לילד, יוצרים ילדים תלויים מאוד שאינם יוזמים, ובנוסף אין להם יכולת להתגבר על הקשיים בדרך. אינטרקציה עם ילדים אחרים דורשת יוזמה ופניות רגשית.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הוריים של ynet
5. כדאי לעודד את הילדים לדבר על פחדים וקשיים
לעולם אל תזלזלו ברגשותיו של הילד. הוא צריך לדעת שהוא לא לבד ושהוא יכול לסמוך עליכם. אתם יכולים לתת דוגמה ולספר לו איך הרגשתם כשאתם הייתם ילדים, לספר לילד על הרווח שיש כאשר יש חברים. ישנם ספרים והצגות ילדים שמדברים על שיתוף פעולה וחברות. קראו אותם עם הילד ודברו איתו עליהם. אפשר להשוות אותם למצבים שהוא עשוי להיתקל בחיים האמיתיים. הנה כמה מהם:
- "חברים הכי טובים" מאת בריגיטה ונינגר
- "חברות טובות" מאת אברם קנטור.
- "מיץ פטל" מאת חיה שנהב.
- "כובע קסמים" מאת לאה גולדברג.
והרשימה ארוכה בחיפוש על נושאי חברות או ידידות.
6. היזהרו מפעילויות המעודדות בידוד
המחשב והטלוויזיה, למשל, לא יכולים להיות החברים הכי טובים של ילד שנוטה לבדידות. דרך טובה לעשות זאת היא להזמין ילדים אחרים הביתה. זה מאד עוזר לילד ליצור חברויות ולספק לו הזדמנויות לפתח מערכת יחסים עם ילדים אחרים.
כל ילד ירגיש שונה עם אינטראקציה חברתית. יהיו כאלה שירצו להזמין ילדים למסיבת יום הולדת, בעוד אחרים יעדיפו ללכת לסרט עם חבר אחד או שניים. ילד ביישן עשוי להעדיף את האפשרות השנייה, זה יהיה צעד ראשון לקראת קשר חברות.
7. למדו את הילדים לשתף
עבור ילדים צעירים שיתוף הוא משימה קשה, לכן חשוב להכיר את השלב התפתחותי של הילד שלכם ולהבין למשל, שזה נורמלי לחלוטין עבור ילדים מתחת לגיל שנתיים לסרב לחלוק את הדברים שלהם. הלמידה לשתף היא תהליך הדרגתי. עם קצת תשומת לב אפשר להקל עליהם את התהליך, למשל אם יש לכם ילדים נוספים תעודדו אותם לשתף פעולה.
טיפ קטן: גלו מה מעניין את הילד שלכם. אם הוא אוהב לצייר למשל, אפשר לרשום אותו לחוג שהוא יכול לפגוש ילדים אחרים עם אותם תחומי עניין.
כשילד אומר שאין לו חברים זהו מצב שבו אנחנו לא יכולים לפעול בשבילו (וטוב שכך), אבל בהחלט אפשר לתת לו את כל הכלים הנדרשים שהוא זקוק בכדי להיות באינטרקציה עם ילדים אחרים.
הכותבת היא מדריכת הורים , יועצת משפחתית ומאבחנת בוויסות חושי
לפנייה לכתב/ת 
