הסיבה לכך שהחרדים נהרו לקלפיות

להישג חסר התקדים של יהדות התורה וש"ס בבחירות יש עוד הסברים מעבר לדמוגרפיה. חלקם אובייקטיבים וחלקם קשורים לפנייה לחרדים המודרנים

ד"ר גלעד מלאךפורסם: 10.04.19 , 15:20

ארכיון. אריה דרעי ויעקב ליצמן(צילום: מוטי קמחי)

בין שלל ההפתעות בתוצאות הבחירות בלט הישגן המרשים של המפלגות החרדיות שעלו מ-13 מנדטים בכנסת הקודמת ל-16 בכנסת הבאה. הן מרשימות במיוחד על רקע הסקרים, שרובם צפו שבעה מנדטים ליהדות התורה והיחלשות כוחה של ש"ס.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

איך ניתן להסביר הצלחה מסחררת זו? לאור כניסת הגנרלים הרבים לכנסת, אחלק זאת כמו בצבא לשלושה חלקים: הראשונה היא הגידול הטבעי של האוכלוסייה החרדית, שהיא צעירה יותר ולפיכך משקלה בקבוצת הניגשים לבחור בפעם הראשונה גבוה באופן יחסי.

קצב גידול של 4% בשנה היה אמור להביא לכך שמספר הבוחרים של יהדות התורה יעלה מ-210 אלף מצביעים ל-240 אלף בבחירות אלו. אלא שכוחה של המפלגה לאחר ספירת המעטפות הכפולות אף עשוי להגיע ל-250 אלף, ולפיכך הסבר זה לא נותן מענה שלם לשאלה. גם ש"ס אמורה להרוויח כתוצאה מן הגידול הטבעי אך בקצב איטי יותר בשל העובדה שכשליש ממצביעיה אינם חרדים.

סיבה שנייה להצלחה של המפלגות החרדיות הינה "שיבת הבנים האובדים" של מפלגת יחד ואלי ישי הביתה למפלגות החרדיות. בבחירות הקודמות הוא רץ עם עוצמה יהודית, שקיבלה מספר קולות השווה לכשלושה מנדטים, מתוכם כמנדט של מצביעים חרדים. בבחירות הנוכחיות פרשו יחד ואלי ישי מהתמודדות ברגע האחרון והעבירו את תמיכתם ליהדות התורה.

ואכן, ניתן לראות בכל הערים החרדיות ירידה בשיעור המצביעים למפלגות שאינן יהדות התורה וש"ס. כך למשל, בבני-ברק ירד שיעורם מ-17% בבחירות 2015 ל-12% הפעם. בביתר עילית ירד שיעורם מ-17% ל-10%. נראה שמצביעי יחד פיצלו את הצבעתם בין יהדות התורה, שלה קרא מנהיגה הרוחני הרב מזוז להצביע, לבין ש"ס, ביתם הטבעי. ניתן להסיק זאת מכך ששתי המפלגות גדלו בקצב דומה במרבית הערים החרדיות.

העלייה בכוחה של ש"ס הייתה בעיקר בערים החרדיות ולא בקרב אוכלוסייה לא חרדית בערי הפריפריה. כך למשל, בערים אופקים, באר שבע, בית שאן, בת ים, טבריה ומגדל העמק, שמרה ש"ס על כוחה ולא התחזקה, ובחלק מן המקומות אף נחלשה מעט. בהתחשב בשתיית הקולות המוצלחת של הליכוד מן הימין החדש וממפלגת זהות, מדובר גם כך בהישג לא מבוטל.

ולבסוף, הצלחת המפלגות החרדיות בבחירות אלו נעוצה גם בכישלונן של מפלגות אחרות. נכון לשלב זה (לפני ספירת קולות החיילים), כשמפלגת הימין החדש לא עברה את אחוז החסימה, 8% מקולות המצביעים בבחירות אלו "נזרקו לפח". בבחירות הקודמות, שיעור הקולות למפלגות שלא עברו את אחוז החסימה עמד על חצי מכך – 4% בלבד.

התוצאה הישירה היא ש"השלל" של 120 המנדטים מתחלק בין פחות מפלגות. ש"ס ויהדות התורה, שגם חתמו ביניהן על הסכם עודפים, יכולות להרוויח מכך ולשמור על הישגן המרשים, שלפחות במקרה של יהדות התורה הינו חסר תקדים.

החברה החרדית נמצאת בתהליכי שינוי הכוללים כניסה מסיבית ללימודים אקדמיים ולתעסוקה וחשיפה גדלה והולכת לאינטרנט. אלא שתהליכי מודרניזציה וישראליזציה אלו לא מתלווים לשינוי בדפוסי ההצבעה של האוכלוסייה החרדית, ונאמנותם למפלגות עודנה גבוהה.

כוחן של הליכוד ושל מפלגות לא חרדיות כמו איחוד מפלגות הימין וזהות אמנם גדל מעט בערים החרדיות, אך הוא לא עלה על 10% - מכה קלה בכנף המפלגות החרדיות. היה זה גם כתוצאה מקמפיין של יהדות התורה שפנה לאוכלוסייה זו לראשונה גם בפייסבוק.

עד כה התמקדו נציגי המגזר החרדי - בייחוד ביהדות התורה - בדאגה לשימור עולם הישיבות והכוללים. תשומת הלב שלהם לאוכלוסייה המשכילה והמודרנית יותר הייתה נמוכה. הפעם הם התחייבו לשנות את יחסם לקהל זה, ולו בשל משקלו האלקטורלי שגדל והולך. בקרוב נדע אם הם ישכילו בקדנציה הנכנסת גם לקיים את הבטחתם זו לבוחר.