"יש לנו מינוס סביר, אבל לא נוותר על שופינג"

מה עושים עם המינוס, כמה משלמים על הדירה, איפה הייתה החופשה האחרונה ועל איזו הוצאה מצטערים במיוחד? משפחות מכל רחבי הארץ מספרות בגילוי לב על החיים עצמם. והפעם - משפחת מייזלס מנתניה.

"אנחנו משלמים 20 אלף שקל לחודש שכירות לדירה מול הים. זה לא הרבה"

"הרווחתי מצוין בחברת אשראי, אבל החלטתי לקפוץ למים ולעזוב"

"בטבריה היה יותר כיף מברצלונה - אין מה לעשות אז קמים מאוחר"

>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

בתמונה: סמדר (60), אבי (63) ודור (26); מחוץ לתמונה: ענבר (37) מנהלת משאבי אנוש בחברת נדל"ן, והדר (33), שלומדת לתואר שני במשפטים באוניברסיטת קולומביה בניו יורק.

משפחת מייזלס(צילום: אסי חיים)

הדירה: דירת שלושה חדרים בשכונה חדשה בנתניה. סמדר: "עברנו לפני שלושה חודשים ממרכז העיר. מכרנו את הדירה שלנו ב-1.4 מיליון שקל וקנינו את זאת כמעט בלי הלוואות. היינו במרכז העיר בגלל בתי הספר, זה היה ליד הים והכל ברגל, ובתי הספר היו חשובים לנו. עכשיו, כשהילדים גדלו ויצאו מהבית, החלטנו לעשות שינוי. עברנו לדירה קטנה יותר וחדשה עם מרפסת שמש".

אבי: "זו הפעם הראשונה שאנחנו גרים בדירה חדשה ואנחנו מרוצים מאוד. אף פעם לא הייתה לנו מרפסת".

מה עושים? אבי: "אני עובד בקופת חולים באחזקה של המרפאות כבר 18 שנה. אני אוהב את העבודה כי אני חופשי, מסתובב בין המרפאות באזור שלי וגם עושה כל מיני פרויקטים. אני מבין בחשמל, נגרות, אינסטלציה וצבע".

סמדר: "אני עברתי הרבה. התחלתי במס הכנסה במחלקת המודיעין, שם איתרנו אנשים שמעלימים מס. ביום שקיבלתי את הקביעות, לפני 36 שנה, החלטתי שדי. הרגשתי שאני לא ממצה את הפוטנציאל שלי ועזבתי. עבדתי כמנהלת חשבונות במשרד המשפחתי, ואחרי שהילדים נולדו החלטתי לשנות והתחלתי לקחת קורסי מודעות: גרפולוגיה, נומרולוגיה, אימון ותמציות באך. היום אני מטפלת ומרצה ולאחרונה כתבתי ספר שנקרא 'תורת האיזון', בעקבות התהליך שעברתי עם דור, שחלה בסוכרת בצבא".

ספרי על התהליך. סמדר: "התחלתי לחקור את הנושא ובדקנו לאט לאט בדרך של ניסוי וטעייה מה מקפיץ את הסוכר ומה מאזן. החלטנו לנהל את המחלה במקום שהיא תנהל אותנו, והבנו שאפשר לעשות המון להחלמה, בנוסף לשימוש באינסולין. אני ודור החלטנו שאנחנו צומחים מזה".

דור: "הסוכרת שומרת עליי גם מבחינת תזונה. אני אוכל יותר בריא וחי יותר בריא. לא שותה אלכוהול, לא אוכל קמח לבן. זה גם מושפע מאוד מלחץ וכשזה קורה, אני מזכיר לעצמי שזה לא שווה שהסוכר יקפוץ בגלל סיטואציה מלחיצה, וזה שומר אותי רגוע ומאוזן. הסוכרת זה הקללה והברכה שלי, כי בעקבות המחלה שמתי לי פרופורציות לחיים. אני יותר רגוע ושולט ברגשות ובמחשבות".

אפשר לשלוט ברגשות? סמדר: "איזון רגשי הוא כלי מניעתי למחלות, וברגע שיודעים איך לנהל את הרגשות והמחשבות שלנו - הערכים הגרועים יורדים. איך מנהלים את הרגשות? מודעים אליהם ונותנים להם מקום. ברגע שרואים אותם, כבר 50% מהשליטה אצלנו. אנחנו צריכים להגביר את ההערכה העצמית שלנו. אני מרצה וגם נכנסת לבתי ספר ומראה לילדים את היכולות שלהם, ואני רואה איך זה משנה את הגישה שלהם לחיים".

שינוי תזונתי גם עולה הרבה יותר. סמדר: "נכון, אבל אם מכניסים לגוף דלק לא נכון, מתישהו הגוף יתחיל לגמגם. אולי לא בגיל 30, אבל בגיל 40 או 50. אם לא מקשיבים לגוף זה יתפרץ. אנחנו מכינים לדור הכל מחומרי גלם בריאים. קוסקוס מכרובית, מאפים מבצק שקדים, ושינינו את התזונה בכל הבית. הגענו למצב שהמטבח שלנו הוא בריא ודור יכול לאכול כל מה שהוא רואה. כל הבית תומך בו ובתזונה נכונה".

מינוס? סמדר: "יש מינוס סביר בגובה המשכורת, אבל אנחנו משתפרים. אנחנו עובדים בעיקר על מזומן, ואני יודעת שאם לא נעשה את זה, זה ינהל אותנו, אז כך אנחנו בשליטה".

על מה לא תוותרו? דור: "שופינג. אני אוהב וקונה רק מותגים, לפעמים בהגזמה".

חופשה אחרונה? אבי: "לפני שנתיים היינו בקובה, היא מאוד מיוחדת".

סמדר: "היה מזעזע, זה לחזור בזמן ולראות הרבה עוני. אבי מאוד רצה להגיע לשם והסכמתי, אבל זה לא בשבילי. ועכשיו אנחנו נוסעים לשלושה שבועות לניו יורק, שם נולדה לנו נכדה שאנחנו הולכים לפגוש בפעם הראשונה".