אכזבה ברגע האמת: בראשית התרסקה על הירח
החללית הישראלית הגיעה לירח - אבל לא הצליחה לנחות בשלמותה והתרסקה על אדמתו, לאחר שתקלה במאיץ גרמה לכיבוי מנוע ואובדן גובה רב. "הגענו לירח, אבל לא בחתיכה אחת. זה כאב גדול לצד הצלחה אדירה", אמרו בחדר הבקרה ביהוד. נתניהו: "עצם הניסיון הוא הישג כביר"
החלום של שלושה מהנדסים ישראלים היה כל כך קרוב להפוך למציאות: החללית הישראלית "בראשית" אמנם הגיעה לאדמת הירח בשעה 22:25, אבל היא התרסקה על אדמתו - ולא השלימה את משימתה. "זה עדיין הישג עצום", אמרו בתעשייה האווירית - ובחדר הבקרה של SpaceIL והתעשייה האווירית במפעל חלל ביהוד פצחו במחיאות כפיים סוערות לצוות, למרות האכזבה.
דקות לאחר תמרון הנחיתה הועברה תמונת סלפי של החללית והירח, אבל אז החלו הקשיים. "אנחנו כרגע עם בעיה באחת מיחידות בקרת הכיוון שלנו שמודדת את כיוון החללית, וכרגע אנחנו בלי תקשורת", עדכנו בחדר הבקרה. "מנוע ראשי אינו דולק. ייתכן שיש לנו בעיה במנוע ראשי. המצב כרגע נראה לא טוב, אנחנו בלי מנוע ראשי. מאבדים גובה. איבדנו הרבה גובה, מצבנו לא ברור".
עופר דורון, מנהל מפעל חלל של תעשייה אווירית, המשיך ועדכן - ולא היה איש בשורות. "יש לנו חשש שלא נחתנו בצורה הכי טובה. ייתכן שהחללית אבדה לנו", אמר - ואז סיפק את השורה התחתונה העגומה: "לצערי הרב לא נהיה המדינה הרביעית בעולם. הגענו לירח, אבל לא כמו שרצינו, החללית הגיעה בשלמותה עד הירח. אבל זה עדיין הישג אדיר, אנחנו המדינה השביעית שהגיעה לירח".
נפלה מגובה 10 ק"מ, במהירות 400-500 קמ"ש
במסיבת העיתונאים שנערכה זמן קצר לאחר מכן ציין דורון כי "אחרי הסתכלות ראשונית של הנתונים נראה שאחד המאיצים גרם לשרשרת אירועים שהובילה לכיבוי המנוע ולאי הצלחה. הגענו לירח, אבל לא בחתיכה אחת. כאב גדול לצד הצלחה אדירה". מהתחקיר עלה כי החללית החלה ליפול נפילה חופשית מגובה של 10 ק"מ, ככל הנראה במהירות של 400 עד 500 קמ"ש.
לקראת הנחיתה הגיעו לחדר הבקרה ראש הממשלה בנימין נתניהו, רעייתו שרה והבן יאיר. אחרי האכזבה הגדולה הוא אמר: "הגענו לירח, אבל ננסה שוב. אנחנו נרצה בפעם הבאה לנחות בנחת. עצם הניסיון הוא הישג כביר".
לפני כן אמר נתניהו: "הייתה לנו גאווה ענקית וטרגדיה ענקית כשאילן רמון נספה בחלל. היום זה גאווה ושמחה. חללית ישראלית עומדת להגיע לירח ואני מקווה שהיא תנחת בהצלחה. זה צעד חשוב לאנושות וצעד ענק למדינת ישראל. אנחנו על המפה של הירח".
While @NASA regrets the end of the @TeamSpaceIL mission without a successful lunar landing, we congratulate SpaceIL, Israel Aerospace Industries and the state of Israel on the accomplishment of sending the first privately funded mission into lunar orbit. https://t.co/XwHpN5M8Pu pic.twitter.com/cfMtP4srDr
— Jim Bridenstine (@JimBridenstine) 11 באפריל 2019
דגל ישראל על הירח: "לא מצטער לרגע שניסינו"
הודעת תמיכה נשלחה גם ממנהל נאס"א, ג'ים בריידנסטין. "נאס"א אמנם כואבת שמשימת החללית הסתיימה בלי נחיתה מוצלחת, אבל אנחנו מברכים את SpaceIL, את התעשייה האווירית ואת ממשלת ישראל על ההישג - שיגור חללית פרטית ראשונה למסלול הירח", כתב בטוויטר.
בתחילת הערב עוד הייתה חגיגה בחדר הבקרה, לצד התרגשות עצומה. מוריס קאהן, שתרם כ-40 מיליון דולר לפרויקט, אמר ל-ynet לפני הנחיתה, שבסופו של דבר לא צלחה: "זה פרויקט מאוד מסובך. להביא את זה למקום שאנחנו הבאנו אותו - שאנחנו שטים סביב הירח - זה כבר הישג אדיר. המטרה שלנו הייתה לעודד את המדינה להיכנס לחלל. החלל זה החזית החדשה. אנחנו חייבים להיות שם ואנחנו כבר שם".
במסיבת העיתונאים שאחרי האכזבה אמר קאהן, נשיא SpaceIL: "לא הצלחנו עד הסוף, אבל ההישג שלנו הוא אדיר. זה היה פרויקט נהדר ואני לא מצטער לרגע שניסינו ועשינו. ישראל הגיעה לירח ודגל ישראל על הירח. המסע של בראשית לא הסתיים. אני מצפה מהדור הבא של ישראל שישלים את המשימה עבורנו".
עידו ענתבי, מנכ"ל SpaceIL: "סיימנו לא כמו שקיווינו, אבל עדיין הצלחנו להביא חללית לירח. הצוותים המיומנים שלנו הגיעו להישג הזה, ולא היינו יכולים להגיע בלי יוזמה של שלושה חבר'ה צעירים. הם חלמו חלום, היו נחושים והצליחו להביא את הפרויקט הזה לשלב הזה. חבל שלא הצלחנו לנחות, אבל עשינו משהו מדהים. נתחקר וננסה להבין מה קרה לנו".
המייסדים שחלמו: "ילדים, יום אחד תוכלו להגיע לירח"
אותם שלושה חבר'ה צעירים הם מייסדי החברה, יונתן ויינטראוב, כפיר דמרי ויריב בש. "אני פונה לילדים - תמשיכו ללמוד מדעים כי יום אחד תוכלו להגיע לירח", אמר ויינטראוב. דמרי הוסיף: "בשנים האחרונות עשינו היסטוריה. המסר לילדים זה שהגענו לירח והתפקיד שלכם זה להמשיך את הדרך ולנחות נחיתה רכה על הירח ולהגיע גם למאדים".
יריב בש, המייסד השלישי של SpaceIL, הבטיח: "בראשית זה הספר הראשון ויש עוד כמה בדרך, נקווה שלא נצטרך עוד 40 שנה במדבר. זה מסע ואני מקווה שהמסע ימשיך איתנו הלאה". עופר דורון, שנשאל ספציפית אם תהיה "בראשית 2", ענה: "מקווים מאוד, זה תלוי מה יקרה במדינת ישראל. יש הזדמנויות באירופה ובארה"ב. הוכחנו שאנחנו יודעים להגיע לירח, אבל יש לעשות עוד השלמה קלה".
הראל לוקר, יו"ר התעשייה האווירית, אמר כי "התעשייה האווירית יחד עם SpaceIL בנתה את החללית הישראלית הראשונה, שאשר הצליחה להגיע למרחק 400 אלף ק"מ מישראל ולמפתן הירח. מדובר בהישג טכנולוגי אדיר למדינת ישראל, שנכנסה למועדון שבע המעצמות שהגיעו לקרבה כזו לירח. הפרויקט ארך 8 שנים ותרם רבות לתעשיית החלל הישראלית, שהיא אחת המובילות בעולם. החלל הוא מרחב עצום, מסעיר ומעורר השראה. התעשייה האוירית היא מוקד הידע הלאומי בישראל בטכנולוגית החלל והיא תמשיך להוביל את מדינת ישראל להישגים טכנולוגיים בתחום זה".
החללית הישראלית שוגרה לחלל ב-22 בפברואר. על מנת לחסוך בדלק היא נעה במשך 48 ימים במסלולים אליפטיים בחלל. ביום חמישי בשבוע שעבר היא נלכדה בכוח המשיכה של הירח ומאז היא מקיפה אותו. בימים האחרונים כל הקפה של הירח נמשכה שעתיים. לקראת הנחיתה החללית הפעילה שוב את המנוע בכיוון מנוגד לכיוון טיסתה, כמעט עד לעצירה.
איתי נבו, העורך הראשי של אתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, הסביר בכתבה שפורסמה גם ב-ynet בחודש שעבר כי "בראשית" היא חללית קטנה, אפילו קטנה מאוד כשמדובר במשימה לעומק החלל, כלומר לא במסלול נמוך סביב כדור הארץ. במבט מלמעלה החללית פחות או יותר עגולה, קוטרה של כ-1.5 מטר (כשני מטרים כולל רגלי הנחיתה), וגובהה דומה. משקלה בשיגור היה 585 ק"ג בלבד, מתוכם 420 ק"ג דלק - כך שהחללית עצמה שוקלת רק 165 ק"ג.
רוב החלליות שטסו לירח, כמו למשל חלליות "אפולו", עשו זאת במסלול ישיר. כלומר אחרי הכניסה למסלול סביב כדור הארץ הפעילו שוב את המנוע (במקרים רבים, כמו באפולו, זה היה השלב העליון של טיל השיגור, ולא מנוע החללית עצמה) כדי להגיע למהירות המילוט בכיוון הירח. בשיטה הזאת הטיסה לירח נמשכת כשלושה ימים בלבד, אבל היא דורשת כמויות עצומות של דלק להאצה וגם להאטה כדי להילכד בכבידת הירח, ולכן מחייבת חלליות הרבה יותר גדולות.
בעצם הכניסה למסלול הירח, בשבוע שעבר, נעשתה היסטוריה. בכך הצטרפה ישראל לאמריקנים ולרוסים, ששיגרו חלליות למסלול הירח כבר לפני יותר מ-60 שנה, ליפן (שיגרה לראשונה ב-1990), לאיחוד האירופי (לוויין סמארט 1 ב-2003), לסין (כמה שיגורים, הראשון ב-2007) ולהודו. עם זאת, בשונה מהמקרים הקודמים, זו הפעם הראשונה שחללית פרטית למעשה מתחילה להקיף את הירח.
אם הנחיתה הייתה עוברת בשלום, ישראל הייתה למדינה הרביעית בעולם שמצליחה לרשום הישג כזה, אחרי הרוסים (לראשונה בינואר 1966, עם לונה 9), האמריקנים (הגיעו לירח לראשונה חמישה חודשים אחר כך, והיו בהמשך לראשונים וליחידים עד היום שמנחיתים עליו אסטרונאוטים) והסינים, שהנחיתו עד היום שני רכבי חלל על הירח - צ'נגה 3 ב-2013 וצ'נגה 4 בדצמבר אשתקד, בצד הרחוק של הירח. זה אמנם לא קרה, אבל הפעם לפחות הגאווה גוברת על האכזבה.
לפנייה לכתב/ת 
