ישראל רוצה אחדות
חנוך דאום ואביב גפן בטור מיוחד: העם לא בחר בממשלה סחיטה, שבה מפלגות של 4 מנדטים מכתיבות את הדרך. אנו פונים לשני הבנימינים, נתניהו וגנץ, בתחינה מעומק הלב - שלבו ידיים ואחדו את האומה | הטור שמתפרסם הבוקר ב"ידיעות אחרונות"
יום לאחר הבחירות נפגשנו בטעות. משום מה, התחושות שלנו היו דומות. לא היה מישהו מאיתנו שחש מנצח או מפסיד. אבל הייתה לנו דאגה משותפת. נתחיל מהשורה התחתונה: לדעתנו יש תוצאה אחת ברורה ומובהקת באמת לבחירות הללו - והיא שישראל רוצה אחדות.
ומסיבה זו החלטנו כעת, עד כמה שניתן בצניעות, לפנות בשם הרוב המתון במדינה הזו, למנהיגי שתי המפלגות הגדולות, ששנינו יודעים עד כמה הם אוהבים את המקום הזה. רבותי המכובדים, העם בישראל בחר בשפיות ועליכם לכבד את בחירתו. ברור לנו שיש ביניכם דם רע. ברור לנו ששני הצדדים הטיחו בוץ במערכת הבחירות הזו, אלה אמרו שההוא פסיכופט ואלה אמרו שההוא בוגד. שנינו מסכימים שביבי, בעיני מי שלא בחר בו, שנוי במחלוקת. אבל יש דברים חשובים יותר - כמו למשל עסקת המאה של טראמפ לתפיסתו של לפחות אחד מאיתנו, וכמו, הדבר הזניח הזה שנקרא - רצון העם. אחרי שהתחלקנו לגושים הגיע הזמן לשוב להיות גוש אחד.
אף שאנו משני עברי המפה הפוליטית שנינו מאמינים שיש פה בעם הזה רוב שיודע כי זו תהיה טעות מרה אם תקום כעת ממשלת נתניהו, סמוטריץ' וחרדים. ועל הטעות הזו יהיו חתומים שני הצדדים, גם הליכוד וגם כחול לבן.
אפשר להתווכח על מה העם בחר, מה שבטוח הוא שהעם לא בחר בממשלה סחיטה, שבה מפלגות של ארבעה מנדטים מכתיבות את הדרך. וככה, זה בדיוק הולך להיות אם לא נעשה משהו.
עם חכם יש לנו. עם פרגמטי. לא במקרה הוא בחר במפלגות האמצע הגדולות והמתונות. מרץ וסמוטריץ' קטנים, מרב מיכאלי כרגע לא בכנסת, גם פייגלין ובנט נכון לשעה זו נשארים בבית. מתברר שוב שאנחנו לא באמת מפולגים. שאנחנו לא באמת בקצוות. אם שנינו מסוגלים לכתוב מאמר יחד (מדובר בשילוב פסיכי של הפרעות קשב...), אז יועז הנדל ומיכאל ביטון מכחול לבן יכולים וצריכים לשתף פעולה עם אבי דיכטר וגדעון סער מהליכוד. ישראל זקוקה לאיחוי הזה. אל תקשיבו לקולות הניצים ברשת החברתית. הם מייצגים רק את עצמם. אז יש כמה ממורמרים משמאל שמספרים שיותר לא יהיו אמפתיים לתושבי הדרום (בושה), וכמה יהירים מימין שמתרברבים על כך ש"העם בחר ביבי".
חברים, העם לא בחר ביבי. חלקו בחר ביבי וחלק אחר בחר בגנץ. ושני האנשים האלה אמרו שהם רוצים להיות המנהיגים של כולם, גם של אלה שלא בחרו בהם. אז הנה. זו ההזדמנות שלכם: קואליציית 71 מנדטים של הליכוד וכחול לבן, שאם ישתפו פעולה יוכלו להעיף את המדינה הזו קדימה. לבצר את ביטחונה, לבסס את כלכלתה ובעיקר להרגיע את האווירה השוררת בה.
לאנשי הימין והשמאל נאמר, בואו ננסה להניח לשנאה, לפחות לקדנציה אחת, לקום מהרפש של התעמולה, לקחת אוויר של תקווה ולחתור לחיים טובים יותר. בואו לא ניתן לזנב ששמו סמוטריץ' לקשקש בכלב. ומצד שני - נניח לרגע לאיבה האישית לנתניהו. היא לא קידמה אתכם מעולם והיא לא תסייע לכם גם הפעם.
יאיר לפיד, ששנינו מעריכים, אמר בנאום ראשון כאופוזיציה שהוא ימרר לליכוד את החיים, ואנו תוהים: האם לא עדיף לשלב ידיים ואת האנרגיה הזו להשקיע בכך שחיי כולנו יהיו מתוקים יותר? הרי אם יוחלט על כתב אישום נתניהו ממילא לא ישאר בתפקידו, אז מדוע להיחפז?
אנו פונים לשני הבנימינים, נתניהו וגנץ, בתחינה מעומק הלב: התגברו על הדם הרע, שלבו ידיים ואחדו את האומה הזו. כל כך הרבה שנים לא היו פה שתי מפלגות גדולות, כל כך הרבה שנים לא הייתה פה אחדות.
אנחנו שנינו הורים לילדים. אם יש משהו אחד שאנחנו יודעים על הורות, זה שהילדים בסוף מסתכלים עלינו כמישור הייחוס שלהם. כמודל לחיקוי. אתם, ביבי וגנץ, ההורים של המדינה הזאת. אל תתנו לבית שלנו להתפרק.
לפנייה לכתב/ת 
