דרישה לחקור את הצבת המצלמות: "הפחידו מצביעים ערבים"
כמה פניות הגיעו ליועץ המשפטי בדרישה לפתוח בחקירה פלילית בעקבות מבצע הליכוד להחדרת מצלמות נסתרות לקלפיות ביישובים ערביים
ארבעה ימים לאחר הבחירות, ועל שולחנו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הולכות ונערמות בקשות להורות על פתיחה בחקירה פלילית, בעקבות המבצע של מפלגת הליכוד שנחשף ב-ynet להחדרת 1,300 מצלמות נסתרות לקלפיות במגזר הערבי. בין היתר פנו למנדלבליט ארגון עדאלה וכן חברות הכנסת מיכל רוזין ועאידה תומא סלימאן.
הטענות של הפונים מתמקדות בהפרה לכאורה של חוק הבחירות בכמה וכמה סעיפים שונים – הפרעה למהלך הסדיר של הבחירות, הפרעה לבוחר בהצבעה או מניעה ממנו להצביע ואיום על בוחר בגרימת נזק, לו או לאדם אחר, אם הוא יצביע או יימנע מלהצביע, בכלל או בעד רשימת מועמדים מסוימת. העונש על העבירות הללו עומד על תקופת מאסר של עד חמש שנים.
בחירות 2019: כל התוצאות
כ-5,700 איש כבר חתמו על העצומה של תנועת "זזים - קהילה פועלת", הקוראת לפתיחה בחקירה. "נתניהו והליכוד שיבשו לכאורה את הבחירות כדי להוריד את אחוזי ההצבעה בקרב אזרחים ערבים", נכתב בעצומה. "הליכוד הציב מצלמות בקלפיות ביישובים ערביים כדי להפחיד את המצביעים ולגרום להם להישאר בבית". כותבי העצומה מתייחסים לפוסט שפרסם משרד יחסי הציבור "קייזלר ענבר" שבו התגאה בהובלת המבצע עבור הליכוד.
"במשרד יחסי הציבור שהליכוד שכר לפעולה מתרברבים בכך שהצליחו להוריד את אחוז ההצבעה בקרב האזרחים הערבים", נכתב. "זה ההמשך הישיר של האמירה המסיתה של נתניהו ב-2015 על 'הערבים הנעים בכמויות לקלפי' והחרפה מסוכנת של ההסתה והדה-לגיטימציה כלפי 20% מאזרחי המדינה. בליכוד חייבים לתת את הדין על הפגיעה החמורה לכאורה בחשאיות ההצבעה, בהליך הדמוקרטי התקין ובעיקר - בעיקרון השוויון בקלפי של האזרחים הערבים". התנועה תפנה היום (א') בנושא ליועץ המשפטי, למבקר המדינה יוסף שפירא ולמשטרה.
בפניית ארגון עדאלה למנדלבליט, לפרקליט המדינה שי ניצן ולמפקד מחוז צפון במשטרה, ניצב אלון אסור, שבתחומו היו מרבית הקלפיות שבהן הוצבו מצלמות נסתרות, מתוארים כמה מקרים שבהם ההצבעה נעצרה לפרק זמן מסוים, לאחר שהתברר כי חברי ועדת קלפי מטעם הליכוד נשאו מצלמות. "מהלך זה הוביל להפרעה למהלך הבחירות עצמן ואף להפסקתן עד לטיפול בסוגיה לפרקי זמן לא מבוטלים על מנת לטפל בעניין, המשטרה הוזעקה הרבה פעמים למקום האירוע, והסדר התקין של הבחירות לא נשמר אלא שהופר בכוונה תחילה", נכתב בפנייה. "עולה בבירור כי מהלך זה היה מכוון מראש ואף הושקעו בו משאבים רבים כאשר הוא נועד להרתעת הבוחרים הערבים במטרה להוריד את שיעורי ההצבעה".
לסיכום, כתבו בעדאלה כי "אין כל ספק כי הצבת המצלמות השפיעה לרעה על אמון הבוחרים ואף פגעה בפרטיותם. הצבת מצלמות בקלפיות הרתיעה בוחרים מפני מימוש זכותם לבחור ולהיבחר ולכל הפחות הובילה לשיבוש מהלך הבחירות והשפיעה על האופן שבו הבחירות חייבות להיות חופשיות וסודיות".
גם חברות הכנסת מיכל רוזין (מרצ) ועאידה תומא סלימאן (חד"ש) פנו ליועץ המשפטי בנושא. "הליכוד ניסתה להרתיע בוחרים בחברה הערבית ממימוש זכותם הדמוקרטית, באופן שעולה עד כדי איום", כתבה רוזין. "ניסיונות הטלת האימים מצד מפלגת השלטון על ידי רכישת והצבת מצלמות רבות ברחבי החברה הערבית, מתוך כוונת זדון להורדת אחוז ההצבעה של המיעוט הערבי בישראל באופן ספציפי, הינו מעשה חמור שעולה לכדי הפרה של חוק הבחירות הישראלי ושל ערכי היסוד של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית. אל לנו לעבור על סדר היום, כאשר מתבצעת פגיעה כה חמורה בדמוקרטיה הישראלית בכלל ובחברה הערבית בפרט, אשר ממילא נמנעת מהשתתפות בבחירות עקב תסכול וייאוש מאפלייתם והדרתם בחברה הישראלית".
"הליכוד מימנה ניסיון בוטה לדיכוי מימוש זכות ההצבעה של האזרחים הערבים ושיבוש תהליך וטוהר הבחירות", כתבה תומא סלימאן. "החדרת מצלמות נסתרות בקלפיות, בניגוד לחוק, ובאופן שאי אפשר לנתקו מהאווירה המסיתה והעוינת כלפי האזרחים הערבים והמפלגות הערביות, נועדה ליצור פרובוקציות עם פוטנציאל לעימותים אלימים וגררה תגובות זועמות וגם פחד בקרב האזרחים הערבים ,דבר שבהחלט חיבל והשפיע על מימוש הזכות הדמוקרטית הבסיסית".
תומא סלימאן הוסיפה כי "ציבור שלם המהווה חמישית מאזרחי המדינה הוכתם כזייפנים וכעוברים על החוק, דבר כשלעצמו מהווה הסתה ברורה". במשרד יחסי הציבור "קייזלר ענבר" הפנו לליכוד לקבלת תגובה. מהליכוד נמסר בתגובה כי "הכל נעשה על פי חוק ובשקיפות מלאה מול הרשויות והגורמים המוסמכים".
לפנייה לכתב/ת 
