עם הפנים למצוינות
השילוב בין לימודי תיאוריה במכללה להתמחות בפועל בבתי הספר, הופך את מסלול ההכשרה של המורים לעתיד לייחודי ומאתגר. המקצוע אומנם שוחק, העבודה מורכבת, אבל האתגר עצום. "בחרתי ללמוד חינוך מיוחד", מספרת יובל בן נעים "אדם שהוא איש הוראה, יש לו אופי שונה, רגש שונה"
בשיתוף בנק מסד, מיזם "המורה של המדינה"
"אני מאוד מאמינה בעבודה של שליחות ובתפקיד עם ערך, וחינוך צריך לאהוב, להגיע אליו מתוך משליחות. הייתי קצינה, ותמיד היה חשוב לי להיות הדמות שמלווה אנשים ויש לה ערך בחיים של בן אדם. בחינוך לגיל הרך, יש ערך גם לילדים וגם להורים. לאיש ההוראה יש חשיבות גדולה מאוד עבור הגיל הרך, דווקא כשהילדים לא מדברים עדיין". קורל אינגבר, בת 24, סטודנטית שנה א' במסלול לגיל הרך במכללת לוינסקי, היא אחת מהסטודנטים הבוחרים מדי שנה במסלולי חינוך והוראה, שמול הנתונים על ירידה בשנים האחרונות בכמות הסטודנטים לתואר אקדמי בישראל - מוכיחים את ההפך.
מסלול לימודי חינוך והוראה הוא אחד המסלולים הייחודיים בנוף האקדמי בישראל. מדינת ישראל מבינה כי מורה צריך הכשרה ייעודית, עם שילוב מובנה בין תיאוריה לפרקטיקה - כדי להגיע ליום הראשון בכיתה עם הכלים והמיומנויות לטיפוח דור העתיד של ישראל. מה מאפיין את המסלול של המורים אל התואר, ומיהם הגופים שמלווים את הסטודנטים במכללות לחינוך כבר מהיום הראשון של הלימודים?
כאמור, על רקע הירידה בשנים האחרונות בכמות הסטודנטים לתואר אקדמי בישראל, מסלולי הלימודים לתואר בחינוך והוראה רושמים מגמה הפוכה. למעשה, מאז 2012, מספר הסטודנטים לתואר ראשון בהוראה גדל על רקע הקלות בתנאי הקבלה, ביטול חובת ביצוע הבחינה הפסיכומטרית, וגם בעקבות הגידול בשכר המורים בעשור האחרון. מבחינת חלוקה מגדרית, אין ספק כי הנשים מהוות רוב מוחלט בכיתות הלימוד - על פי נתוני המל"ג, נכון לשנת 2015 שיעור הנשים הלומדות לתואר ראשון בתחומי החינוך וההכשרה להוראה עמד על כ-80%.
ההחלטה להיות למורה - בחירה ערכית וחברתית
אין ספק שההחלטה להפוך למורה בישראל היא בחירה ערכית, אשר נובעת מהרצון לתרום למען דור העתיד של ישראל - גם אם הנתונים על מקצוע שוחק ורמת השכר בתחום אינם מלבבים. אינגבר, שבחרה בחינוך לגיל הרך כאמור, מספרת כי מספר חודשים לפני תחילת שנת הלימודים "הייתי בכלל בכיוון של ביזנס, ונגד לימודים. אבל כשזה צריך להיות זה - מסתדרים עם הכל. עשיתי שינוי במחשבה, תוך חודש נרשמתי, התקבלתי, והיום אני שמחה מאוד".
מלק דראושה, בת 19 מאיכסל, סטודנטית שנה ב' במסלול המצוינים במכללה הערבית לחינוך בחיפה, מספרת "כשהייתי בכיתה י"ב רציתי בכלל להיות רופאת שיניים, אבל אז ישבתי עם עצמי קצת, וראיתי שמתאים לי יותר להיות מורה, מכיוון שיש לי יכולת לעשות שינוי אצל הילדים ובכך להשפיע על החינוך". דראושה מתמחה כעת בלימודי עברית ומתמטיקה.
יובל בן נעים, בת 21, סטודנטית שנה א' בלימודי חינוך מיוחד במכללת קיי בבאר שבע, החלה את חיי האקדמיה בלימודי מכינה לקראת לימודי רפואה בגיל 18." סיימתי את המכינה והחלטתי שאני לא טסה ללימודי רפואה בחו"ל. במקום זאת, בחרתי ללכת לחינוך מיוחד - משהו שטמון בי מגיל קטן. אדם שהוא איש הוראה, יש לו אופי שונה, רגש שונה, ככה אני רואה את הדברים".
4 שנים בדרך לתואר - עם התמחות ושנת סטאז'
תכניות הלימודים לתואר ראשון בחינוך מורכבות לרוב ממסלולי לימודים (גיל הרך, יסודי, על-יסודי) ותחומי התמחות ספציפיים להוראת מקצוע מסוים. אחד מהמאפיינים המייחדים את מסלול הלימודים הוא החובה לעבור שנת סטאז' בשנה הרביעית של הלימודים. רק סטודנטים המסיימים את החובות הלימודיים הקשורים בפדגוגיה ו-80% מהחובות האקדמיות, יכולים להתחיל בהתמחות בהוראה בשנה הרביעית ללימודים. מטרת הסטאז' היא לבצע הערכה קפדנית ומקיפה לעבודת המורה, הן על ידי הסטודנט/ ית עצמו/ ה, והן על ידי הגורמים המקצועיים בבית הספר בו מתבצע הסטאז'.
על פי תכנית הלימודים החדשה שאושרה לאחרונה על ידי המועצה להשכלה גבוהה, ואשר מיושמת בחלק מהמכללות, הסטודנטים אמורים לקבל יותר אפשרויות בחירה בין מסלולים וחוגי לימוד, שילוב של הכשרה בשני תחומים כדי לקבל יותר מתעודה אחת, עד שליש מרכיב לימודי ההכשרה להוראה אשר מוכר לתואר שני, ואף הפחתה של היקף שעות הלימודים בחלק מהמסלולים.
בן נעים מספרת, למשל, על אווירה חמה ועוטפת במכללה, על מרצים מקצועיים והאפשרות להתמקצע בחינוך. "לא הפחיד אותי להירשם לתואר של 4 שנים, כי ברגע שנוחתים בעולם הסטודנטיאלי, אתה לא רוצה לצאת ממנו. בתור טניסאית חובבת, למשל, יצאנו לאליפות אס"א והיה לי מאוד כיף. למרות הקשיים שלי בתקופת המבחנים, אני מסתדרת, ואפילו עומדת לקבל מצטיינת דיקאן. בהמשך אני מתכננת ללמוד לתואר שני".
גם אינגבר מספרת כי "אחרי שאתה מבין שזה מה שאתה רוצה לעשות בחיים שלך וזה מה שצריך לעשות בשביל לקבל את ההכשרה - הכל מגיע הרבה יותר בקלות".
חלק בלתי נפרד מהמסלול הוא ההיערכות הפיננסית של הסטודנטים עבור זמן הלימודים וגם במהלכו, מאחר ויש צורך בחלוקת זמנים מתוקצבת ללימודים, עבודות, הכנה למבחנים ולשיעורים השונים - צריך להבין כמה שעות ביממה מוקדשות ללימודים וכמה לעבודה, בין אם חלקית או מלאה.
דראושה מציינת כי "המשתתפים במסלול למצוינים מקבלים מלגת לימודים מלאה, ובנוסף מלגה של 5,000 שקלים בכל שנה. בנוסף, אנחנו מסיימים את הלימודים תוך 3 שנים, כאשר הסטאז' נחשב בתור שנת עבודה ראשונה. משרד החינוך גם נותן עדיפות לבוגרי המסלול בקבלה לעבודה".
את התכנית הפיננסית המתאימה לכל סטודנט/ ית מומלץ לבנות בשיתוף עם אנשי הפקולטה המתאימים, וגם לבדוק מול הבנקים השונים מה המסלולים המוצעים לסטודנטים מבחינת הלוואות, הטבות ואפשרויות העומדות בפניהם - יש נם בנקים העובדים בשיתוף עם אגודות הסטודנטים של המכללות, מציעים הלוואות מסובסדות ומעניקים מותנים לסטודנטים, הסביר גבי טייטל, סמנכ"ל קמעונאות בבנק מסד.
חשוב למצוא את התמהיל הנכון ללימודים מול עבודה, והתכנית צריכה להיבנות, כאמור, בהתחשב בשעות הלימודים, במבחנים ובעבודות, בשעות הפנויות לעבודה וכמובן לא לשכוח זמן ליהנות מהחיים הסטודנטיאלים ללא חשש מטלפון מהבנק על מינוס או לחצים פיננסיים אחרים. "חשוב למצוא בנק ששותף להחלטה של הסטודנטים להוראה - להיות דור העתיד של המורים בישראל ואלה שיעצבו את פני החברה הישראלית, ולכן גם חשוב להעמיד לרשותם מגוון רחב של הטבות ותנאים מועדפים לצד יחס אישי ואדיב", סיכם טייטל.
בשיתוף בנק מסד, מיזם "המורה של המדינה"
לפנייה לכתב/ת 
