אנדריי מדבדב: "אחד הרגעים המרגשים בחיים שלי"
רגע אחרי שזכה במדליית כסף היסטורית באליפות אירופה, המתעמל הישראלי שיתף את ynet בתחושותיו: "עדיין באופוריה, כיף שהחברים והמאמנים שמחים בשבילי". על המטרות להמשך: "מכוון למדליה באליפות העולם והשגת הקריטריון לטוקיו 2020"
אנדרי מדבדב עשה היום (ראשון) היסטוריה, כשזכה במדליית הכסף באליפות אירופה בהתעמלות שנערכת בפולין. התרגיל המוצלח של הישראלי בשולחן הקפיצות קבע כי לראשונה אי פעם סיימה הנבחרת את האליפות עם שתי מדליות, זאת לאחר הכסף של ארטיום דולגופיאט אמש בתרגיל הקרקע.
"אני עדיין באופוריה", סיפר מדבדב ל-ynet. "זה אחד הרגעים המרגשים בחיים שלי ושמח שזה סוף סוף קרה. אחרי כל כך הרבה גמרים בקריירה, היה לי חשוב לקחת את המדליה, כי באמת הרגשתי שהפעם זה חשוב".
מדבדב בן ה-29 עבר רגעים מתוחים במיוחד, שכן בתחילה השופטים לא החשיבו את דרגת הקושי והדבר תוקן רק ולאחר ערעור של המשלחת. "אנחנו בשנה קדם אולימפית שחשובה לי גם ברמה האישית, המטרה החשובה השנה היא אליפות עולם וזה נתן לי המון ביטחון ואמונה עצמית", הוסיף המתעמל.
אתה יכול שחזר את הרגע בו ראית את הציון?
"אין לי מילים לתאר. ידעתי שהייתה קפיצה מוצלחת, ואז ראיתי את הציון ולא הבנתי מה הולך פה - איך קיבלתי כזה ציון נמוך, כי הייתה קפיצה קרוב למושלמת. אלכס שטילוב שהיה לא רחוק ממני, צעק לי שלא החשיבו את דרגת הקושי ואז המאמן, סרגיי וייסברג, הגיש ערעור והשאר היסטוריה".
ואחרי זה?
"הייתי פשוט מאושר. נורא כיף שכל החברים לנבחרת והמאמנים שמחים בשבילי ושיש לנו נבחרת מגובשת. זה לא דבר מובן מאליו שאלכס שטילוב הרים אותי על הכתפיים".
מה לדעתך היה חסר לך עד עכשיו?
"בסופו של דבר זה מכלול. הגרוש ללירה מבחינתי זה הפסיכולוג, רענן דגן, שהתחלתי לעבוד איתו. אני הרבה שנים בספורט וקצת פקפקתי בזה, אבל ברגע שנפגשנו, זה גרם לי לשינוי מסוים ובסופו של דבר הגוף היה קשוב לנפש והמחשבות היו יותר מסודרות. עכשיו אני טוען שספורטאים ברמה תחרותית צריכים לעבוד עם פסיכולוג ספורט".
מה עכשיו?
"בסוף שנה יש אליפות עולם שם אכין תרגיל בדרגת קושי יותר גבוהה. המטרה היא מדלייה וקריטריון אולימפי לטוקיו 2020. חשוב לי גם להגיד תודה לאנשים שעזרו לי בדרך כמו המאמנים והחברים. רוצה גם להזכיר את אלכס שטילוב שחיבר ביני לבין יענקלה שחר, שבלעדיו לא יודע אם כל זה היה קורה, כי זה נותן לי את השקט לעבוד באופן יומיומי בלי דאגות".
לפנייה לכתב/ת 
